כנס החברה להגנת הטבע: מדיניות אנרגיה במחיר סביבתי מזערי, האם זה אפשרי?

נשלח 13 בנוב׳ 2011, 5:37 על ידי Sustainability Org

לא הכול ירוק: הירוק של אנרגיות מתחדשות יכול גם הוא לפגוע בירוק של הטבע והסביבה

10/11/2011, מאת מרלן-אביבה גרינפטר
 
גלעד ארדן
השר גלעד ארדן: " שחשוב לאמץ מדיניות הלוקחת בחשבון קיימות לטווח ארוך, תוך כדי שמירה על הסביבה"
כנס ירושלים לסביבה וטבע התקיים בתחילת השבוע בבנייני האומה זו השנה הרביעית ברציפות. הכנס התקיים השנה תחת הכותרת: "מעצבים מדיניות אנרגיה סביבתית לישראל". "על אף שלמשק האנרגיה השלכות סביבתיות רבות, מדינת ישראל מתנהלת ללא מדיניות אנרגיה כוללת", אמר ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, כשהציג למליאה את תוכנית הכנס.

שרים ואישים בכירים במשק האנרגיה יחד עם ארגוני סביבה דנו כיצד להגיע לעצמאות אנרגטית, וכיצד לפתח אנרגיות מתחדשות בצורה משכילה שאינה פוגעת בסביבה. דיון מיוחד התקיים בנושא חוק הנפט שחוגג 50 שנה מבלי שהופיעה בו המילה סביבה אפילו פעם אחת. גם אנרגיה גרעינית זכתה למושב משלה.

לואיד פאלמר, אורח נכבד משוויצריה שזה עתה גמע 60,000 ק"מ סביב העולם. פאלמר הגיע לבנייני האומה במונית סולרית שעמדה בכניסה לאולם במשך כל היום. המונית הקטנה והקומפקטית בעלת שני המושבים בלבד, גוררת אתה פנלים סולריים המטעינים את הסוללה המפעילה את המנוע שלה. פאלמר ציין שלתגובות הציבור הישראלי למונית הסולרית שלו לא היה אח ורע בשום מדינה אליה הגיע קודם לכן. הוא הסביר שדווקא בישראל חשוב ש"הכסף שלכם לא ילך למדינות מפיקות הנפט".

אנרגיות נקיות – הדרך לעצמאות אנרגטית

השר לתשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו, התנצל על כך שנבצר ממנו להגיע והשמיע את דבריו באמצעות קלטת וידאו. לנדאו הרעיף שבחים על מארגני הכנס ואמר שעמם הוא מרגיש בבית. השר גילה כי בשנות ה-80 היה חבר במועצת המנהלים של החברה. בנושא מיקומם של מפעלי הגז ציין לנדאו שבכדי שנוכל להעביר את מירב הייצור לייצור בגז, הגז צריך פשוט להגיע ליבשה. "יש זוויות שונות לעצמאות אנרגטית ויש להן גם מחיר", אמר השר לנדאו.

השר התייחס גם לכך שבכדי שנוכל להשתמש בגז הנמצא באתר הצפוני תמר, יהיה צורך להעביר את הגז בצינור תת-ימי עד לטטיס באשדוד ומשם בחזרה למפרץ חיפה ולמפעלים. היו מומחים בכנס שאמרו שהמחיר של 150,000 שקל לביצוע משימה זו כדאי בכדי למנוע פגיעה בסביבה ובתושבים.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן הגיב לדבריו של השר לנדאו ואמר שהוא גאה על כך שמשרדו הצביע נגד הקמת מתקן גז בחוף דור. "דבר אחד עוזי (לנדאו) ואני מסכימים עליו, והוא שבמדינה מתוקנת משרד התשתיות והסביבה צריכים להיות משרד אחד", ובכך הפתיע ארדן את הנוכחים.

מונית סולרית
המונית הסולרית של לואיד פלאמר
השר התייחס למחסור הצפוי במשאבים בעולם כולו ולא רק למחסור באנרגיה. לדבריו אזרח סיני צורך היום פי 30 פחות אנרגיה משאזרח אמריקני. אולם לדעתו שני מיליארדי תושבי העולם החיים באסיה, אפריקה ודרום אמריקה שואפים להגיע לרמת צריכה מערבית. ארדן ציין שישראל נמצאת בצומת: "צריך לבחור האם מסתכלים על יעדים קצרי טווח או שמבינים שחשוב לאמץ מדיניות הלוקחת בחשבון קיימות לטווח ארוך, תוך כדי שמירה על הסביבה".

דיון ועדת הפנים – פנלים על גגות או על הקרקע

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בראשות ח"כ אברהם כהן העבירה לבנייני האומה את דיונה. הוועדה דנה בסוגיה "תכנון אנרגיה סולרית מבלי לפגוע בסביבה". הדיון שנסוב בנושא אנרגית השמש הציג את הצד של הארגונים ירוקים, הטוענים שיש להעדיף גגות על פני שטחים פתוחים, כשמנגד נציגי החברות הסולריות מציגים תמונה בה אין פגיעה בשטחים פתוחים. לדעתם, מדיניות התמריצים של רשות החשמל איננה נותנת עדיפות לגגות וליצרנים קטנים.

פפאי טען כי פיתוח האנרגיה הסולרית צריך להיות "צמוד דופן" (בתוך הישובים או בצמוד להם) ולא על חשבון שטחים פתוחים.

ואילו יוסף אברהמוביץ מחברת סולר פאוור שהשיקה השנה שדה סולרי בקיבוץ קטורה, טען שההקמה שנעשתה אינה על חשבון שטחים פתוחים, אלא בשטחי חקלאות במקומות שממילא המים אינם מספיקים כדי לנצלם. בתגובה נאמר כי שטחים חקלאים גם הם נחשבים לשטחים פתוחים.

המארח של הכנס, קושה (משה) פקמן, מנכ"ל החברה להגנת הטבע ציין שגם לאנרגיות מתחדשות ישנו מחיר סביבתי. הוא הזכיר את הצורך בשטחים לאנרגית השמש ואת הפגיעה הנופית מטורבינות הרוח. יחד עם זאת הוא ציין שניתן לייצר חשמל מאנרגיות נקיות תוך התחשבות מלאה בסביבה ובטבע. לדבריו יש לקבוע מדד לפגיעה בסביבה שיביא לתמחור שונה.

הגגות כנדל"ן לפנלים סולריים

יואב שגיא ממכון דש"א של החברה להגנת הטבע הציג מחקר שנעשה בשיתוף עם מכון וויצמן. שגיא גילה כי בישראל קיימים כ-250,000 דונם של גגות. בחישוב של ניצולת הגיעו למסקנה שהשימוש בגגות לייצור חשמל יכול להחליף שימוש של 100,000 דונם קרקע.

אך לא רק הירוקים טענו שכדאי לנצל גגות, חלק מבעלי החברות הסולריות טענו שזה הדבר שכדאי לעשותו. "מדוע שלא יהיו פנלים סולריים על כל גגות בתי הספר ושהרווח מהם ישמש למטרות חינוכיות"? שאלו חלק מהנוכחים בדיון.

יוג'ין קנדל
פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, הציג בכנס מדד חדש: "זיהום ליחידת תוצר"

כשהגיע הדיון לנושא טורבינות הרוח, הושם הדגש על כך שמדינת ישראל נמצאת על ציר נדידת הציפורים. פעמיים בשנה חצי מיליארד ציפורים חולפות על ציר אפריקה החמה, ארצות אירופה ואסיה. הטורבינות המתוכננות והטורבינות הנמצאות כבר בשלבי יישום במורדות החרמון ובערד עלולות לגרום לפגיעה במגוון הביולוגי, טוענים הארגונים הירוקים. לדעתם של הארגונים הירוקים אין לבטל את התוכניות לבניית טורבינות, אלא רק לשקול היטב את התוואי שלהן לפני הקמתן כדי למנוע פגיעה בנוף ובציפורים.

כלכלה חדשה – זיהום ליחידת תוצר

פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה הציג היבט חדש על כלכלה שלוקחת בחשבון את הנושא הסביבתי. עד היום חישובי תוצר לא לקחו בחשבון את הנזק לסביבה ואילו קנדל הציג מדד חדש: "זיהום ליחידת תוצר". כיצד מחשבים אותו? מכפילים את ערך האנרגיה ליחידת תוצר בזיהום הנגרם ליצירת אותה אנרגיה. במקרה כזה, לזיהום הסביבתי יש ערך והוא נלקח בחשבון במחיר האנרגיה.

היכן עומדת ישראל לעומת מדינות ארגון ה-OECD אליו הצטרפה לפני שנה? קנדל מגלה שבנושא אנרגיה ליחידת תוצר ישראל דומה למרבית מדינות הארגון מאחר ואין לישראל תעשיות זוללות אנרגיה כמו נייר ורכב. "לעומת זאת בנושא זיהום ליחידת אנרגיה, ישראל במקום לא טוב".

אולי נתון זה ישתפר כאשר חוקים שנחקקו לאחרונה והחוקים העומדים בפני חקיקה יגיעו לידי יישום מלא. השר ארדן אמר שטובת הסביבה הימית אף היא גורם שיש להתחשב בו. "האתגר שלי להעביר חוק שטחים ימיים כדי שמחפשי גז יעמדו בסטנדרטים הבין-לאומיים לשמירה על המגוון הביולוגי, וגם למנוע בעיות עם המדינות השכנות שגם חופיהן עשויים להיפגע", אמר ארדן.

חוק הנפט – האם הוא מתאים לעידן המודרני?

מושב מיוחד בראשות ח"כ ד"ר דב חנין עסק בחוק הנפט שנחקק בשנת 1952. גם אחרי שינוי החוק בשנת 2006 לא הוזכרה בו המילה "סביבה" אפילו פעם אחת. החוק למעשה פוטר את היזם מהיתר בנייה. היה ויכוח בין המתדיינים האם מדובר במקום הקידוח בלבד או שהחוק פוטר מהצורך בהיתר בנייה גם במתקנים הנלווים.

לדעת רוב הדוברים במושב זה יש דחיפות לשנות את החוק. הרוב ציינו כי בשנת 1952, ראשית ימי המדינה המטרה העיקרית הייתה למשוך יזמים שישקיעו בחיפושי נפט וגז. בעידן בה נמצא הגז, החוק אינו מתאים להבטיח שתהליך ניצולו לא יגרום לנזק לאדם ולסביבה.

אבי בן צור מהמשרד להגנת הסביבה הציג את הפיילוט של ניצול פצלי שמן בעמק האלה. "על-פי חוק הנפט, על החברה להציג תסריט בלבד", בן צור הסביר שלו הפרויקט לא היה פועל על-פי חוק הנפט, היה עליו לעבור תהליך ארוך של הגשת תוכניות לוועדה לתכנון ולבניה, תסקיר סביבתי ועוד.

בן צור הדגיש שעמק האלה הוא אזור רגיש ובתוכנית המתאר מצוין שאין לגעת בו. לדבריו לא סביר שוועדה לתכנון ולבניה הייתה מאשרת את הפעילות לחיפוש נפט לולא חוק הנפט היה פוטר אותם מקבלת היתר.

בדיונים רבים נוספים עסקו בהתייעלות אנרגטית שלדעת ירוקים רבים היא פתרון עדיף על פיתוח אנרגיות מתחדשות הזוכות לדבריהם לסבסוד גדול הרבה יותר מחיסכון באנרגיה. למרות אסון פוקושימה ביפן היה גם דיון באנרגיה גרעינית, אך המסקנה הייתה שקשה לישראל להשיג דלק גרעיני וכנראה שהתוכניות לא יביאו להקמת תחנת כוח גרעינית ב-30-20 השנים הקרובות.

לכתבה באפוק טיימס

Comments