מחדל הפחם: שילמתם 5.6 מיליארד שקל - אבל הזיהום נשאר

נשלח 16 ביולי 2016, 3:22 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 16 ביולי 2016, 3:23 ]

תשעה חודשים לאחר הפעלת המסננים הראשונים בתחנת הכוח אורות רבין, התברר כי הם הפחיתו את הזיהום רק ב-50% ■ בחברת החשמל טוענים כי מוקדם להכתיר את הפרויקט ככישלון, אך לאחר שהצרכנים שילמו 5.6 מיליארד שקל - במשרד להגנת הסביבה קוראים להשבתת הייצור בפחם

מאת אבי בר-אלי, 14/7/2016

המסננים בתחנת הכוח הפחמית אורות רבין בחדרה
. צילם: צפריר רינת

לאחר חמש שנים של עבודות, שעדיין רחוקות מלהסתיים, לאחר השקעה של 5.6 מיליארד שקל מכספי ציבור, ולאור חריגות בלוחות הזמנים וחריגות של מיליארדים בתקציב - טוען המשרד להגנת הסביבה כי פרויקט הסולקנים (מסננים) של חברת החשמל עתיד להסתיים בכישלון מביך.

לטענת המשרד, תשעה חודשים לאחר הפעלת הסולקנים הראשונים שהותקנו ביחידה 5 שבתחנת הכוח הפחמית אורות רבין בחדרה - התברר כי אינם מצליחים להפחית את רמת הזיהום הנפלט מהארובה בשיעור של 80%-90%, כפי שנקבע ביעדי הפרויקט. תחת זאת, פחת הזיהום הגופריתי בשיעור של 50% בלבד.

בעוד בחברת החשמל טוענים כי מוקדם עדיין להכתיר את הפרויקט ככישלון, ומציינים כי הסולקנים עדיין נמצאים בתקופת הרצה (ממושכת למדי) - במשרד להגנת הסביבה הרימו ידיים. שם מביעים בימים אלה חשש פומבי כי זה יהיה גורלם גם של יתר הסולקנים שמותקנים בימים אלה ביחידה 6 באורות רבין, ובשתי יחידות נוספות בתחנת הכוח הפחמית רוטנברג באשקלון.

סולקנים אלה היו אמורים לפעול לפי התכנון המקורי ב-2016-2014. במקרה הטוב תושלם התקנתם ב-2019 - בלי שאיש יכול להתחייב על סכום ההשקעה הסופי שממומן בידי צרכני החשמל.

לכן חזר בו המשרד להגנת הסביבה מתמיכתו ארוכת השנים בפרויקט הסולקנים, הפך את עמדתו - והודיע השבוע כי הוא מתנגד להמשך התקנת הסולקנים, בהיעדר כדאיות סביבתית וכלכלית.

הודעת המשרד ניתנה ערב הכרעת הממשלה בשאלה אם לאשר את המשך פרויקט הסולקנים לשלב ב' היקר יותר והמורכב יותר שלו - שיבוצע ביחידות 4-1 הישנות יחסית שבאורות רבין.

פרויקט זה עתיד לגבות מצרכני החשמל סכום של 8-4 מיליארד שקל נוספים, ולהסתיים במקרה הטוב ב-2021 - עד אז מבטיחות הממשלה וחברות הגז לחבר לחוף לפחות מאגר גז טבעי נוסף.

השאלה שעל הפרק היא אם בשם "הביטחון האנרגטי", שטמון לכאורה בהמשך ייצור חשמל מסיבי בפחם, יש הצדקה להשקעה של מיליארדים ב"החייאת" תחנות כוח רעועות בנות 35 שנה, שפועלות בנצילות נמוכה, ושמוסקות בפחם מיובא ומזהם - במקום להקים למשל תחנה גזית חדישה בנצילות כפולה, שתצרוך גז טבעי ממוסה ונקי יחסית.

"למה לא נעשית 
כאן חשיבה?"

ביום ראשון ינהל המשרד להגנת הסביבה שימוע ציבורי ראשון באשר לעתיד הפעלתן של יחידות הייצור הפחמיות בתחנת אורות רבין. זאת במסגרת בקשת חברת החשמל למתן היתר פליטה לתחנה לפי חוק אוויר נקי.

"כשר שמוביל בנחישות את הגברת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל על ידי פיתוח משק הגז, ובהמשך להחלטתך האמיצה להפחית את השימוש בפחם ב-15%, אני קורא לך לקבל גם הפעם את ההחלטה הנכונה והאחראית, ומתוך אחריות לאומית - לבחור לא להאריך את חיי היחידות האלה", כתב בשבוע שעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, לשר האנרגיה, יובל שטייניץ.

זאת לאחר שמנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, הבהיר כי הוא מתנגד להשבתת תחנת הכוח הפחמית מטעמים של ביטחון אנרגטי.

בשיחה עם TheMarker נימק דנציגר את עמדתו החדשה של המשרד: "התוצר של הסולקנים לא יוריד את הזיהום. השקעה של 4-3 מיליארד שקל נוספים לא תעמוד בזמן ובתקציב - ועד שהסולקנים הבאים יוקמו, ממילא מאגר לווייתן כבר יפותח", אמר. "הניסיון הוכיח שסבירות הצלחת הסולקנים אינה מובטחת, והמשך פיתוח משק הגז מייצר לנו הזדמנות שלא היתה בעבר, ולכולם ברור מה הדבר הנכון לעשות".

 ד"ר גיל פרואקטור, מרכז ההתייעלות האנרגטית והפחתת גזי החממה במשרד להגנת הסביבה, העניק לדברי מנכ"לו את הגושפנקא המקצועית: "יחידה 5 היא החדשה יחסית באורות רבין - בת 20 שנה 'בלבד'. אם שם לא מצליח הפרויקט לממש את יעדו, מה יקרה ביחידות 4-1 הוותיקות והמזהמות הרבה יותר, שגם כך נמצאות לקראת סוף חייהן, ועוד לפני התקנת סולקנים נדרשות בכלל בטיפול הארכת חיים? אם רק השנה ספרו בחדרה 20 תקלות ביחידות האלה - מה יקרה שם בעוד 10 שנים? למה לא נעשית כאן חשיבה?"

מה הקשר לוועד העובדים?

במשרד להגנת הסביבה, כמו גם בארגונים סביבתיים כמו גרינפיס, הציעו כבר לפני כמה חודשים כפשרה "שימור קר" - טכנולוגיה חדשנית שמאפשרת להדמים את יחידות הייצור הפחמיות באופן חלקי, כך שניתן יהיה להחזירן לפעילות בעת מצוקה ב–5–14 ימים.

בטענה כי טכנולוגיה זו בוסרית ועדיין לא נוסתה בעולם, בחנו משרדי האנרגיה והאוצר חלופות שימור אחרות שנמצאו לא כדאיות.

"אם אין בעולם ניסיון - תעשה פיילוט בשתיים מהיחידות שלך, שממילא מושבתות לחלק ניכר מהשנה", אומר פרואקטור בכעס. "הרי האי־ודאות שבעוד פרויקט סולקנים בחברת החשמל גדולה לאין שיעור מפיילוט שימור, אז למה אין כאן חשיבה אסטרטגית? מה ההיגיון בהשקעה של מיליארדים, שעוד תוריד את הנצילות הנמוכה ממילא של תחנות הכוח הפחמיות ל-35% לצורך המשך יבוא פחם - בעולם שבו תחנות כוח בגז מגיעות לנצילות של 65% ושורפות גז ישראלי שעליו מוטל מס?", תהה.

דבריו של פרואקטור זכו אתמול במפתיע לחיזוק מפיו של ד"ר עמית מור, מבעלי חברת הייעוץ אקו אנרג'י, שמייעצת לחברת החשמל, שרמז בוועידת התשתיות ה-5 על כוח פוליטי נוסף שפועל מאחורי הקלעים להנצחת עבודתן של תחנות הכוח הפחמיות.

לטענת מור, מעבר לעלות התקנת הסולקנים ביחידות 4-1, תידרש השקעה של 6 מיליארד שקל נוספים בהארכת חיי היחידות, ולכן קרא מעל בימת הוועידה לממשלה "להגיע להסכם מול ועד העובדים בחברת החשמל, ולהציע להם להקים תחנה חדשה בגז, שתחליף את אורות רבין".

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "יחידה 5 פועלת זה כמה חודשים תוך הפחתה משמעותית של עשרות אחוזים בערכי הפליטות המזהמות. תקופת ההרצה, בהגדרה, נועדה לבחון את המערכת תוך המשך אספקת חשמל, ולסנכרנה תוך ביצוע התאמות. החברה משקיעה ותמשיך להשקיע משאבים אדירים בפרויקט לטובת צמצום הפליטות לסביבה תוך שמירה על אמינות וזמינות מערכת החשמל והבטחת אספקת החשמל הסדירה.

"בהתייחס ליחידות 4-1, המשך הייצור ביחידות אלה הוא חיוני בהיבטי תמהיל הדלקים, חוסן אנרגטי וביטחון חשמלי. ההחלטה בעניין אופן פעולתן מצויה בתחום אחריותו של משרד האנרגיה".

גרינפיס: הכנסת תחנות פחמיות לשימור נהוגה בעולם

שימור יכולת ההפעלה של תחנות כוח פחמיות בלי להפעילן בשוטף זו פרקטיקה מוכרת בעולם, שמתוכננת בימים אלה בגרמניה, ומאפשרת השבתת תחנות כוח פחמיות והפעלתן מחדש רק בשעות חירום, בהתראה של ארבעה ימים בלבד - כך קובעת חוות דעת שחיבר מנהל האכיפה לשעבר בסוכנות הסביבה האמריקאית (EPA), ברוס בוקט, בהזמנת 
ארגון גרינפיס.

חוות הדעת הוזמנה בעקבות עמדת משרד האנרגיה הישראלי, שלפיה אין מנוס מהמשך הפעלת תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל, לצורך הבטחת אספקת החשמל במשק - מכיוון שהפעלתן לאחר תקופת השבתה תידרש בפרק זמן ממושך מדי.

בחוות הדעת כותב בוקט שחברת האנרגיה האמריקנית Duke Power 
השביתה ב אופן זה שמונה יחידות ייצור חשמל בפחם בשנות ה-90, וכי לפני כמה שנים עברה התחנה הפחמית של ספיריטווד שבמינסוטה תהליך זהה. זאת כשלפי חברת החשמל האמריקנית השמשת התחנה לאחר תקופת השבתה ארכה ארבעה ימים בלבד.

"כשדורשים מחברת החשמל להשקיע סכומים עצומים בסולקנים לצמצום זיהום אוויר, וכשהתוצאה לא מספקת ולא בטוחה, יש לשאול את השאלה הפשוטה: האם נזדקק לחשמל שמפיקות תחנות הכוח הפחמיות אחרי שיותקנו בהן הסולקנים?", הוסיף מנהל הקמפיינים בגרינפיס ישראל, ד"ר יונתן אייקנבאום. לדבריו, "לנוכח התוכניות להרחבת תחנת רדינג בתל אביב תוך שימוש בגז, ולאור פיתוח תחנות הכוח הפרטיות הפועלות על גז - כלל לא בטוח שנזדקק לתחנות פחמיות ב-2030".

לכתבה בדהמרקר

כתבות קשורות:
מהו מס פחמן?

Comments