המבקר: לא גובשה שום תכנית לחיסכון בחשמל

נשלח 30 באוק׳ 2014, 13:52 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 30 באוק׳ 2014, 13:52 ]

דוח המבקר מתאר כיצד למרות חקיקה שקבעה כי התייעלות אנרגטית היא נושא בעל "חשיבות לאומית", לא הוגשה תוכנית על ידי משרד האנרגיה בעניין

יאיר קראוס | 29/10/2014 16:00
תגיות: דוח המבקר

"אם החסכון באנרגיה הוא נושא בעל חשיבות לאומית, מדוע לא גובשה שום תוכנית התייעלות אנרגטית מאז נכנס החוק לתוקפו לפני שלוש שנים". כך תוהה מבקר המדינה, בדוח החדש העוסק בתוכנית להתייעלות אנרגטית בישראל.

בדוח המבקר מצוין כי חקיקה שהתקבלה בשנים האחרונות קובעת כי יש להפחית את הביקוש לאנרגיה ולהתייעל בצריכתה. זאת , בעקבות העליייה ההולכת וגוברת בביקוש לחשמל, בין היתר בשל הגידול באוכלוסייה, העלייה ברמת החיים והצמיחה הכלכלית. לאור מגמות אלו, בחן מבקר המדינה את תפקוד המדינה ופעולותיה בסוגיה.
 
צילום: ראובן קסטרו
צילום: ראובן קסטרו

בביקורת שנערכה במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, המשרד הממשלתי האחראי המרכזי לייעול השימוש באנרגיה במשק, עולה שורה של בעיות וחוסר התמודדות אמיתית עם הנושא על אף שהקוצבו לו עשרות מיליארדי שקלים.

הרעיון העומד מאחורי ההחלטה להביא לייעול וניצול מושכל של משאבי אנרגיה עתירי זיהום כמו נפט, וגם צריכה של אנרגיה פחות מזהמת כמו שימוש בגז, הוא להפיק מוצרים ותועלות כלכליות, תוך שמירה על איכות החיים המודרנית בניצול של מינימום אנרגיה.

השתלשלות החקיקה והפעולות שננקטו לפי מבקר המדינה היתה כדלהלן: בשנת 2008 קבע שר התשתיות הלאומיות דאז כי ההתייעלות האנרגטית היא תחום עשייה בעל עדיפות ראשונה במעלה במשרדו. קודם לכן, מצא מבקר המדינה כי בשנים 2007-2004 הכין משרד התשתיות תכנית כללית להתייעלות אנרגטית, אך לא הכין תכנית פעולה מפורטת ומסודרת שכוללת יעד סופי להתייעלות במשק, יעדי ביניים, ציוני דרך, לוח זמנים ומכסת עבודה לכל אחד מיעדי הביניים.

רק ביולי 2010 פרסם משרד התשתיות את "התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, צמצום בצריכת החשמל 2020-2010", ובה שורה של פעולות מומלצות להתייעלות אנרגטית במגזרים השונים - המגזר הביתי, המגזר הציבורי, המגזר המסחרי והתעשייתי, הרשויות המקומיות, המגזר החקלאי ועוד.

בנוגע לכל אחד מהמגזרים נקבעו יעדים מדידים של התייעלות במונחים של חיסכון בחשמל. אך למרות כל ההכרזות היפות, לטענת המבקר לא נקבעו המקורות התקציביים למימושה, אלא נכתב כי לצורך מימושה יש להקים קרן להתייעלות אנרגטית. הביקורת עוד העלתה כי שר האנרגיה לשעבר לא הביא לאישור הממשלה את התכנית הלאומית שגיבש המשרד, לרבות סוגיית הקמת הקרן. משכך נותרה התכנית בלי אישור ובלי תקציב למימושה.

נכון להיום, כמעט שלוש שנים לאחר תיקון החוק, לא הגיש שר האנרגיה תכנית לאומית רב-שנתית לאישור הממשלה. ממילא, השר אינו מעביר דיווחים על יישום התכנית לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, כנדרש בהוראות החוק.

קומבינת ה"ישארבלוף"- גורטים מקרר, קונים 2 במקום במחיר מוזל
כחלק מהמטרה לצמצם בשימוש במוצרי עתירי אנרגיה במגזר הפרטי הקצו במשרד האנרגיה מאות מליוני שקלים לסבסוד של החלפת מכשירי חשמל ביתיים - חלקם לאוכלוסייה חלשה וחלקם לאוכלוסייה הכללית. במסגרת תוכנית זו הוקצו 173 מיליון שקלים להחלפת מקררים, 60 מיליון שקלים להחלפת מזגנים ו-13 מיליון להחלפת דודי חשמל במערכות שמש לחימום מים.

בביקורות שהחלו ביולי 2013, בשלבי סיום הפרויקטים נמצא כי ביצוע פרטי התוכנית לא עמד בתקנים שנקבען. כך למשל, הוחלפו מוצרי חשמל שלא עמדו בתנאים שנקבעו, החלפת מוצרי חשמל במוסדות וגופים שאינם מוגדרים כפרטיים, ואף ביצוע הזמנות כפולות עבור אותו לקוח, כאשר הוחלף רק מכשיר אחד ודיווח כוזב של ספקים על מכשירי חשמל שכלל לא הוחלפו. נוסף על כך עלו חשדות כי לא כל המכשירים שהוחלפו אכן נגרטו, וכי חלק מהם הוחזרו למכירה בשוק.

"חסכון בחשמל"? 
בדוח מבקר המדינה נכתב כי בשנת 2012 גיבשה רשות החשמל כמה הסדרים לניהול מחסור בחשמל, וזאת בשל החשש שעלייה בביקוש לחשמל לנוכח ההיצע באותה שנה תביא למחסור בחשמל ולהפסקות חשמל, בייחוד בתקופת הקיץ. לצורך כך מליאת רשות החשמל אישרה הסדר חדש, "מבצע" לציבור הצרכנים- "חסכת - הרווחת".

על פי המבצע הוחלט כי הצרכנים שיירשמו אליו ויפחיתו במהלך החודשים יוני ועד ספטמבר 2012 את צריכת החשמל שלהם בכשליש מהצריכה הממוצעת בשנה שלפניה, ייהנו מהנחה של עד ל-20 אחוזים.

מנתוני חברת החשמל עלה כי להסדר הנ"ל נרשמו כ-181,000 צרכנים, אבל רק כ-9% מהם השיגו ירידה שבין 30%-15% בצריכת החשמל. נראה כי מדובר בכישלון מחפיר של המבצע שהושקעו בו סכומים גבוהים לפרסום בקרב הצרכנים.

למרות זאת, גם בשנת 2013 המשיכה רשות החשמל באותו מבצע, חרף התוצאות העגומות. בישיבת המליאה ציינה דוברת הרשות ומזכירת המליאה שהציגה את הנושא, כי "החשיבות של ההסדר היא פחות בהפחתת צריכת החשמל בשעות השיא, אלא במודעות של חיסכון בחשמל. העלות של זה הקמפיין שולית, וכל עוד שומרים על זה במינון הנכון - התועלת הציבורית גדולה מהנזק".

תגובת משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נמסר בתגובה כי המשרד "מוביל התייעלות אנרגטית במגזרים שונים במשק באמצעות המשאבים והכלים העומדים לרשותו. עם מימוש מרבית יעדי התכנית הקודמת, המשרד שוקד בימים אלה על עדכון תכנית לאומית מפורטת להתייעלות אנרגטית שתובא לאישור הממשלה, פועל לעדכון תקנות מקורות האנרגיה והחל לפעול בהתאם לנוהל האכיפה החדש שגיבש".

על הסעיף המתאר 'אי גיבוש תכנית להתייעלות אנרגטית בהתאם לדרישות החוק':
"'התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית'" שפרסם המשרד בשנת 2010, שימשה בסיס לתכנית הלאומית להפחתת פליטות, ואכן - מרבית הפעולות ליישומה עסקו בהתייעלות אנרגטית ויושמו זה מכבר. בימים אלה מוביל המשרד עדכון תכנית לאומית רב-שנתית להתייעלות אנרגטית שיכלול, בין היתר, יעדים מדידים וכמותיים לחיסכון באנרגיה ואמצעים לעמידה בהם במגזרים שונים במשק. עם השלמת העדכון הוא יוגש לאישור ולתקצוב הממשלה".

על סעיף 'היעדר אכיפה מספקת של חוק מקורות אנרגיה':
לצערנו, כפי שצוין בדוח מבקר המדינה, המפקח עדיין משולל סמכות לביצוע חקירות פליליות, וזאת עד לסיום עבודת המטה של משרד המשפטים, הבוחנת את נושא ביזור סמכויות החקירה הפלילית בין משטרת ישראל לבין המשרד. נוהל האכיפה החדש שהושלם ביוני האחרון מאפשר אכיפה של חלק מהתקנות ואיסוף המידע הדרוש לבניית בסיס נתוני צריכת אנרגיה במשק, בהתאם למשאבים הנתונים".

על סעיף 'ליקויים בבקרה על התייעלות אנרגטית במגזרים השונים':
יחידת האכיפה של המשרד ביצעה פיקוח ובקרה אינטנסיביים על החברות שזכו במכרזים, במקביל לבדיקות שביצעה חברת הבקרה המנהלת את הפרויקטים. חריגות שהתגלו במסגרת הביקורת שערך המשרד, טופלו בחומרה, לרבות דרישה להשבת כספי הסבסוד ונקיטת אמצעים נוספים.

יודגש כי ברובן המכריע של הביקורות לא נתגלו חריגות. לפיכך נראה כי טענת המבקר כי קיים חשש לפיו חלק מכספי הציבור ירדו לטמיון אינה מציגה את התמונה במלואה.

המשרד יפעל לקבלת מלוא הנתונים מהגופים הממשלתיים הרלוונטיים ויגבש יעדי התייעלות

לכתבה באתר nrg
Comments