המדינה בוחנת הפקת אנרגיה גרעינית; בגרינפיס נערכים למאבק

נשלח 3 בדצמ׳ 2009, 4:58 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 12 במרץ 2011, 11:10 ]
מועד פרסום: 1/12/2009
 
מדעני משרד התשתיות והמשרד להגנת הסביבה טוענים כי אין מנוס ועל ישראל לבחון הפקת אנרגיה גרעינית. בגרינפיס נערכים למאבק ומזהירים: תעשיית האורניום פולטת גם היא כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני ותקלה בכור תגרום לפגיעה בעשרות אלפי אנשים.
 
אנשי משרד התשתיות והמשרד להגנת הסביבה העלו אתמול, מחדש, לסדר היום הציבורי את השימוש באנרגיה גרעינית בעתיד הקרוב גם בישראל. בגרינפיס מבהירים היום כי אמנם עד כה הם לא עסקו בעניין של אנרגיה גרעינית בהקשר של ישראל, אך כעת כשהנושא עולה לכותרות הם ייאלצו להיאבק כנגד העניין. "עכשיו, כשנראה כי יש סיכוי שבישראל יפעילו תוכנית מטורפת שתפנה לכיוון הזה כנראה שנצטרך לפעול. קשה להאמין שעדיין מדינות מנסות להשתמש באנרגיה גרעינית כשברור היום שזה האופציה הכי מסוכנת והכי יקרה", מסבירה שרון דולב, מנהלת גרינפיס בישראל.
הפגנה נגד מדיניות הגרעין
הפגנה נגד מדיניות הגרעין צילום: רויטרס

ביום העיון מטעם המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה הוצגה עמדה כמעט גורפת לפיה יש לבחון בחיוב את אופציית האנרגיה הגרעינית. המדענים טענו כי גם במצב האופטימלי, בו מדינת ישראל תגיע ליעדים שהציבה בשנת 2008 האנרגיות המתחדשות לא יעלו על 10% מכלל המשק הישראלי וכי אנרגיות מסוג זה אינן יציבות ולא יכולות להיות ספק האנרגיה הראשי במדינה. במקביל, ההערכות מדברות על עלייה בצריכת האנרגיה בשני העשורים הבאים ובכלל עד סוף המאה וכי יש צורך למצוא פתרון אחר לבעיית האנרגיה.

כיום, מדינת ישראל מסתמכת בעיקר על מקורות פוסיליים. מקורות אלו (נפט ופחם) לא זמינים בישראל ולכן ישראל תלויה בייבוא מקורות מחוץ לארץ. יעדי המדינה היום מדברים על כך שב- 2020 המשק יתחלק בצורה שבה 50% מהאנרגיה תתבסס על פחם, 40% על גז טבעי ועשרה אחוזים על אנרגיות מתחדשות. "בהסתמכות כל כך גדולה על גז טבעי קיימת סכנה כי מערכת האנרגיה כולה תקרוס בשנייה", מסביר ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומי ומוסיף: "גז טבעי הוא לא אמין. מספיק נקודת כשל אחת וכל החשמל בישראל יקרוס".

ולד טוען כי הפתרון האולטימטיבי הוא אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית אך גם בתסריט אופטימאלי הן לא יספקו את כלל המשק הישראלי ולכן, לאור המצב הזה, שימוש באנרגיה גרעינית הוא בלתי נמנע.

לא נכון יהיה לפסול
בעוד יותר משבוע, בשבעה בדצמבר, עתידה להיפתח ועידת הפסגה העולמית של האו"ם לשינוי האקלים ב"בלה סנטר" שבקופנהגן. בוועידה, כידוע, ידונו נציגי מדינות העולם בקביעת מדיניות כלל עולמית להפחתת פליטות גזי חממה לשנים הבאות.

לטענת ד"ר ישעיהו בראור, המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה,  ייצור חשמל תורם ל- 53% לפליטות גזי החממה בישראל וכי הכנסת אנרגיה גרעינית יכולה להפחית את פליטת גזי החממה. "המשרד להגנת הסביבה רוצה לראות בדיקות מפורטות של אנרגיה גרעינית על מכלול הדברים. הוא רואה את הפלוס שבעניין מבחינת הפחתת פליטת גזי החממה אך מודע גם להשלכות השליליות. לא יהיה נכון לפסול על הסף אנרגיה גרעינית והמשרד יבחן את העניין", מסביר בראור.

דולב טוענת כי עניין הפחתת גזי החממה הוא עבודה בעיניים, "הדלק שהכור הגרעיני משתמש בו הוא אורניום, גם אם התחנה של האנרגיה הגרעינית לא פולטת גזי חממה, מה שנכון, התהליך להשגת הדלק הוא מזהם ביותר", מסבירה דולב. "תעשיית האורניום היא מאוד מזהמת ופולטת כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני לאוויר, מפעלי העשרת האורניום הם בין המפעלים הנחשבים להכי מזהמים שיש היום בעולם".

דלק גרעיני שנשרף, אינו נעלם, חומרים גרעינים נשארים לעשרות ומיליוני שנים. הפסולת של כור גרעיני היא פסולת רדיואקטיבית, היום אין פתרון לאחסנה של הפסולת, מה שעושים זה שטומנים אותה באדמה אבל אז יש סכנה של דליפה למי התהום.  

ד"ר גלברג סטליאן, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, התייחס לקרינה המפוקת מכורים גרעינים וטען כי ברור שאנרגיות מתחדשות זה הדבר הכי טוב, אבל זה לא ריאלי ולכן יש לבחון מה פחות גרוע.


נזק עצום
כיום פועלים בעולם כ- 435 כורים, ב- 30 מדינות, האנרגיה הגרעינית מהווה כ- 15% מייצור החשמל בעולם. לפי תנאי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (שהודו, ישראל, פקיסטן וקוריאה הצפונית לא חתומות עליה) מי שלא חתום על האמנה לא זכאי לכל עזרה בעניין הקמת כורים גרעינים, גם למטרות מסחריות, אולם לאחרונה נחתמה עסקת בין ארצות הברית להודו הקובעת שבניגוד לאמנה שארצות הברית הייתה בין יוזמיה, תסייע ארצות הברית בדרכים שונות לתוכנית הגרעין האזרחי של הודו. יכול להיות שישראל תוכל לזכות לתמיכה דומה אף היא על אף שהיא אינה חתומה.

הכור עשוי להוות מוקד סכנה פוטנציאלי במקרה של תאונה, התקפה מכוונת של האויב, או פעולת טרור. המומחים טוענים כי ההסתברות לתקלה בכורים החדשים והמפותחים היא קטנה מאוד, אך יש לקחתה בחשבון. במדינה קטנה כמו ישראל, גם אם הכור ממוקם הרחק מריכוז אוכלוסיה, במקרה של תקלה דרכו אל מרכזי אוכלוסין קטנה והנזק עצום, נזק שנשאר שנים, כפי שאירע באסון הטרגי בצ'רנוביל בשנת 1986.

באיטליה, למשל, הוחלט במשאל עם ב-1987, בעקבות האסון, להפסיק כל שימוש באנרגיה גרעינית במדינה, יחד עם זאת, בשנת 2009, התקבל באיטליה חוק המכשיר מחדש את הקמתן של תחנות כח גרעיניות בשל העלייה במחירי מקורות האנרגיה בעולם. בעולם המערבי כמעט שלא מוקמות תחנות כח גרעיניות בשנים האחרונות, וישנן מדינות כמו גרמניה שהתחייבו לסגור את הכורים הגרעיניים שלהן תוך פרק זמן קצוב.
 
לא שווה את המחיר
עניין העומד לזכות הכור הגרעיני הוא סוגיית השטח. כור גרעיני לא גוזל כמויות של שטח כפי שעשויות לגזול למשל תחנות אנרגיה סולרית הזקוקות לשטח רחב על מנת להשיג אנרגיה במידה מספקת. ניר פאפי, מהחברה להגנת הטבע טוען כי יש מקום לבדוק את אופציית האנרגיה הגרעינית ולו מפני שהקמת מערך אנרגיה סולרית בנגד עתיד לגזול כ- 300,000 דונם בנגב והמשמעות הסביבתית של כך היא כבדה.
 
מנכ"ל חברת החשמל, החברה שתקים את הכור במידה ויקום אחד, עמוס לסקר, טוען כי אמנם השיקולים הסביבתיים חשובים אך הם לא השיקולים היחידים, יש עניינים נוספים כמו אספקת החשמל ועלות התפעול של תחנה גרעינית.

ד"ר יוסי ענבר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, תומך גם הוא בבחינת האופציה של אנרגיה גרעינית, "אי אפשר לומר להכל לא. ההחלטה שנקבל במשרד צריכה להיות משיקולים סביבתיים בלבד וכפי שאני רואה את זה היום יש לפעול לקידום העניין בהקדם". ענבר טוען שבעניין הגרעין בישראל יש יותר היסטריה מהבנה וכי השר הנוכחי תומך בעניין למרות האפקט הציבורי. "יש להיכנס לעידן הגרעין היום כדי שעוד 15 שנה יהיה כבר כור", מסכם ענבר.  

דולב טוענת כי היא לא רואה יתרון לעניין, "להפך, זה משחק בחיים שלנו. בכל מפעל יש תקלות ותקלה בכור גרעיני זה בכייה לדורות. כל הזמן יש תקריות גרעין בעולם וישראל לא תהיה היחידה עם כור בלי תקלות. צריך להשקיע יותר באנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית. אם הגרעין היה פותר את כל בעיות האנרגיה בישראל אז אולי היה דיון אחר אבל זה רק 20% במקרה הטוב וזה לא שווה את המחיר".
 
Comments