אחרי יפן: אנרגיה גרעינית תהיה בטוחה בישראל?

נשלח 23 באוק׳ 2011, 14:43 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 23 באוק׳ 2011, 14:43 ]
הפגיעה בכור היפני חידדה את החששות מפני סכנות האנרגיה הגרעינית העלולות לגרום לאסון המוני. הנושא הטעון יעלה לדיון בכנס של החברה להגנת הטבע שיתקיים בחודש הבא. המתנגדים: "יש לנו כור גרעיני גדול ויעיל - לכור הזה קוראים שמש". התומכים: כורים גרעיניים תופסים הרבה פחות שטח
תומר פרת, 23/10/2011

המושג "אנרגיה גרעינית" מעורר בדרך כלל צמרמורת בלב השומעים, מאחר והוא מתקשר אסוציאטיבית לדליפת קרינה מכורים (אסון צ'רנוביל, רעידת האדמה והצונאמי ביפן שפגעו בכור בפוקושימה) או לתוצאות הטלת הפצצה הגרעינית על הירושימה ונגאסקי. אלא שאנרגיה גרעינית המופקת בתנאים אופטימליים - יכולה להיות ברכה למין האנושי.

 

 

הנושא הטעון יעלה לדיון בכנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע, שיתקיים בשביעי בנובמבר בבנייני האומה בירושלים ויוקדש לנושא משק האנרגיה בישראל . בכנס ישתתפו, בין היתר, שר התשתיות, עוזי לנדאו, השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ראש המועצה הלאומית לכלכה, יוג'ין קנדל ואנשי מקצוע נוספים מתחומי הכלכלה, האנרגיה, התשתיות והסביבה.

 

שווה לנו?

יפן לא לבד: העולם יוצר חשמל מאנרגיה מסוכנת / תני גולדשטיין

האסון ביפן והמהפכות במזרח התיכון מוכיחים את מה שהירוקים טוענים מזמן: פחם, נפט ואנרגיה גרעינית הם עסק הפכפך, יקר ומסוכן. ישראל, שמייצרת את רוב החשמל מפחם, יכולה להפוך למעצמת גז ואנרגיה סולרית. האם היא תישאר תקועה בבוץ השחור?
לכתבה המלאה

שני הדוברים המרכזיים בנושא האנרגיה הגרעינית, שיציגו דעות קוטביות בנושא, הם פרופ' אורי מרינוב, לשעבר מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה וראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, וד"ר עמית מור מנכ"ל חברת אקו - אנרג'י המתמחה בייעוץ כלכלי בתחומי התשתית ואיכות הסביבה.

 

פרופ' מרינוב, מתנגד נמרץ לפיתוח אנרגיה גרעינית בישראל, טוען כי מתחילת שנות ה-70 מנסים אינטרסנטים שונים להסביר לנו כמה חשוב להקים בארץ תחנת כוח גרעינית, כי זאת לדעתם טכנולוגיה בטוחה, נקייה, זולה, אמינה וטובה מבחינה סביבתית ומתאימה למדינת ישראל.

 

אז למה בעצם לא לפתח אנרגיה?

 

"התשובה היא הזוועה שהתרחשה ביפן. כל טעות הכי קטנה בטכנולוגיה הזו עלולה לגרום לאסון המוני - אני מצפה מאנשים התומכים בה למעט אחריות, לקצת צניעות וחשבון נפש"

 

לדעתך, התומנכים אינם פוחדים מתאונות בכורים?

 

"העובדות לא חשובות להם. שנים אמרו לנו כי היפנים בנו את הכורים הבטוחים ביותר בעולם. על אף הסכנה של רעידות אדמה, הם בנו יותר מ-50 כורים המספקים יותר מ-30% מצריכת החשמל במדינה, אבל אנחנו ידענו כי בכל השנים האלה היו בכל העולם עשרות ואולי מאות של תקריות מסוגים שונים שלא דווחו לציבור".

 

מבחינה כלכלית, האם האם הכורים הגרעיניים כדאיים?

 

"הם מייצרים רק כ-17% מצריכת החשמל העולמית. בדנמרק כבר מייצרים כבר היום 21% מהחשמל בטורבינות רוח ויש אזורים שהם מגיעים לייצור של 40% מהצריכה המקומית. רוח קצת פחות מסוכנת מאנרגיה גרעינית".

 

לישראל יש אלטרנטיבה ראויה לאנרגיה גרעינית?

 

"יש לנו כור גרעיני גדול, המספק בתוך שעה אחת את כל צרכי האנרגיה של העולם למשך שנה שלמה. לכור הזה קוראים שמש. כבר היום אנחנו יודעים כיצד להפיק מהשמש חשמל ישירות או על ידי המרה לחום. אם רק חלק קטן מהסובסידיות הרבות שהעולם משלם לתעשיית החשמל (גרעין ופחם כאחד) היה מוסט לכיוון הזה, כבר מזמן היינו יכולים לספק את רוב צרכי העולם באנרגיה מתחדשת ולא מזהמת".

 

אחסנת הפסולת: בישראל או במדינה אחרת 

לעומת פרופ' מרינוב, סבור ד"ר מור כי המדינה צריכה להתחיל בהקדם בתהליך בדיקה שבסיומה יתברר אם הקמת כורים גרעיניים לייצור חשמל הם אלטרנטיבה עדיפה על אנרגיות חלופיות. לדבריו, אם אכן יוכח כי הדבר משתלם ובטוח, יהיה זה אחד מהפרויקטים הגדולים שידעה המדינה בתחום התשתיות הלאומיות, אחד המשתלמים שבהם.

 

תושבים באזור פוקושימה לאחר רעידת האדמה (צילום: בועז ארד)
תושבים באזור פוקושימה לאחר רעידת האדמה (צילום: בועז ארד)

 

ד"ר מור מונה את השיקולים בעד שימוש באנרגיה גרעינית: "אנרגיה זו תפחית באופן ניכר את פליטות הפחמן הדו-חמצני כחלק מהמאמץ העולמי להקטנת פליטות גזי חממה. בנוסף היא תשיג ביטחון באספקת האנרגיה במשק החשמל, באמצעות גיוון סל מקורות האנרגיה, תוך מענה הולם לגידול הצפוי בצריכת החשמל בישראל. יתרון נוסף הוא והאפשרות לרכז את ייצור החשמל על פני שטח מצומצם יחסית".

 

מה הקשר בין חיסכון בקרקע לכור גרעיני?

 

"ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים דורש שטחים בהיקף של מאות קמ"ר. לעומת זאת לצורך הקמת ארבעה כורים גרעיניים בהספק דומה נדרשים 50 קמ"ר בלבד. בשתי חלופות אלו, פליטות גזי החממה בתהליך ייצור החשמל יהיו פחות או יותר שוות".

 

ומה לגבי הפסולת הגרעינית?

 

"עומדות כיום שתי חלופות אפשריות לסילוק פסולת גרעינית. הראשונה היא אחסנת הפסולת בתחום מדינת ישראל לטווח בינוני. החלופה השנייה היא ייצוא הפסולת הגרעינית למדינה שתסכים לעבד את הפסולת ו/או לאחסן אותה לטווח בינוני. בכל מקרה יהיה צורך להקים מערך שלם לפינוי מבוקר של פסולת גרעינית לייצואה או לאחסנתה".

 

לכתבה באתר ynet

Comments