נסיון לשכנע: "אנרגיה גרעינית תספיק ל-300 השנים הבאות"

נשלח 24 במאי 2010, 10:51 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 12 במרץ 2011, 11:12 ]
דו"ח חדש מנסה לשכנע את חברי הכנסת לתמוך באנרגיה גרעינית לייצור חשמל.
 
23/05/2010 נתי גרנץ - פורטל תשתיות
בעקבות הכרזתו של שר התשתיות עוזי לנדאו לאחרונה על כוונת ישראל להקים כור גרעיני לייצור חשמל מתגברים הקולות בעד ונגד הקמת תחנה כזו. ארגוני הסביבה בישראל קוראים למשרד התשתיות לעצור כל התקדמות בנושא הקמת תחנת כוח גרעינית עד להשלמת דיון מקיף בנושא. בין הארגונים נמצאים – הפורום הישראלי לאנרגיה, גרינפיס, מגמה ירוקה וחיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. לטענת הארגונים מוצגת האנרגיה הגרעינית כידידותית לסביבה עקב פליטות מעטות של גזי חממה בתהליך ייצור החשמל אך מדובר במידע מטעה.

לדברי ארגוני הסביבה כריית האורניום המשמש לביקוע לצורך ייצור החשמל פוגעת בסביבה והפסולת הרדיואקטיבית המתקבלת מתהליך הייצור אינה ניתנת לטיפול ונשארת מסוכנת לאדם ולסביבה במשך עשרות אלפי שנים. הפיתרון היחיד הוא קבירת החומר הרדיואקטיבי ב"ארונות קבורה" אטומים במיוחד בקרקעית הים או במעמקי האדמה כאשר אין ודאות מוחלטת כי החומר לא ידלוף לאחר שנים.

מנסים לשכנע את חברי הכנסת לתמוך באנרגיה גרעינית

מנגד, דו"ח חדש בנושא שימוש באנרגיה גרעינית, אשר יצא לאור על ידי מרכז מאקרו לכלכלה מדינית בשיתוף קרן "פרידריך-אברט", הונח ביום ה' האחרון, על שולחנם של חברי הכנסת. הדו"ח מתאר מהו כור גרעיני, מתייחס לסכנות שבו אל מול יתרונותיו הרבים כתחליף למקורות האנרגיה המתכלים, ובוחן את מידת ישימותו. הדו"ח "מיתר האדם" נכתב על ידי פרופסור אריה דובי, מהמחלקה להנדסה של אוניברסיטת בן גוריון, ומתבסס על ספרו החדש "מיתר האדם".

הדו"ח, אשר יוצא כחלק מפרויקט "הסנאט" המביא מידי שבוע לחברי הכנסת מידע הקשור לפעילותם הפרלמנטארית, מתאר לפרטים את מהותו של הכור הגרעיני, כיצד מיוצר חשמל בתחנה גרעינית באמצעות "ביקוע גרעיני", ומסביר מדוע הסיכוי שכור גרעיני יתפוצץ בפיצוץ אטומי "שווה לסיכוי שהכיסא שעליו אתה יושב יהפוך לרימון יד". פרופ' דובי מסביר בספרו: "האנרגיה הגרעינית נושאת את אות הקין של פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ונגסאקי בתום מלחמת העולם השנייה, ומאז ועד היום רואה כל אחד בטעות את הכור הגרעיני כפצצת זמן אטומית המאיימת להתפוצץ בכל רגע. אך האמת היא שהאנרגיה האטומית נקייה מפליטות מזהמות, בטוחה מעין כמוה, והדורות החדשים של כורי כוח, כגון כורי PBMR מוגנים בפני תקלה. הבעיה היחידה היא שכמות האורניום בעולם מוגבלת ואינה מתחדשת. ולמרות זאת, השימוש באנרגיה גרעינית בשילוב מקורות נוספים יפתור את בעיית האנרגיה לתקופה של כשלוש מאות שנה ויעניק לנו זמן לחפש ולמצוא פתרונות נוספים."

נוסף על כך מזהירים בדו"ח כי המחסור באנרגיה עתיד להיות כה חמור עד שספק אם כל צורות האנרגיה גם יחד, יספיקו. "מקורות האנרגיה הנקראים "מתחדשים", אלה שאינם מתכלים כמו הנפט והפחם לא יספקו יותר מחמישיים אחוז מן הצרכים וגם זו הערכה אופטימית." טוען פרופ' דובי, והתשובה לכך לדעתו היא לפתח כוח מקור אנרגיה אפשרי. "מקור האנרגיה היחידי המקיים את כל ארבע התכונות (זמינות, ניקיון, בגרות ובטיחות) של מקור האנרגיה הוא הכוח הגרעיני."

פרופסור אריה דובי מסכם כי: "פרויקט האנרגיה צריך להיות חלק ממערך גלובלי ולשרת את כלל העולם. משום שמקורות האנרגיה על פני כדור הארץ הולכים ומתכלים, חייב כדור הארץ במהלך עשרים עד חמישים השנים הקרובות לעבור לאנרגיות חלופות, דבר אשר יתרום משמעותית לצמצום "אפקט החממה"."

המדען הראשי של משרד התשתיות ממליץ להמתין לדור הבא של הכורים הגרעיניים

ההשקעות בכורים גרעיניים למטרות שלום ברחבי העולם גואות. במשך קרוב לשלושה עשורים, ובעקבות האסונות שגרמו התקלות בכור בצ'רנוביל (1986) ובכור ב-Three Mile Island בארה"ב (1979), שרר קיפאון במחקר ובפיתוח של כורים גרעיניים. אבל שיפורים ניכרים בבטיחות הכורים והמודעות הסביבתית הגוברת, חוללו בשנים האחרונות מפנה. למעלה מ-45 כורים גרעיניים נמצאים בתהליכי בנייה ויתווספו לכ-430 כורים קיימים, המספקים 15% מתצרוכת החשמל העולמית.

רוב הכורים החדשים נבנים במדינות מתפתחות כמו הודו וסין, בעוד שמדינות מפותחות כמו ארה"ב, גרמניה ובריטניה, שתכננו בעבר לסגור את הכורים שלהן, משקיעות היום בהארכת חייהם. במקביל, מתנהלת תחרות עזה על כל לקוח בין שתי החברות המסחריות היחידות העוסקות בייצור כורים – Areva הצרפתית ו-Westinghouse האמריקנית.

המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות, ד"ר שלמה ולד, טוען שלישראל אין מה למהר. במקום לרכוש את אחד הכורים המוצעים כיום בשוק, ממליץ ולד להתמקד בדור הבא של הכורים, שאמור להיכנס לפעילות משנת 2030.

הכורים האלה, בני הדור הרביעי, אמורים לעלות בהרבה על קודמיהם בבטיחות וביעילות. לדברי ולד, "ישראל צריכה להחליט על תוכנית מו"פ לאומית כדי ליצור בסיס ידע ומצוינות לקראת הופעת הדור הרביעי. זו תוכנית שמחייבת השקעת סכומים ניכרים, מאות מיליוני שקלים, אבל היא הכרחית".

יעל כהן פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה הבהירה כי הדיון בהקמת תחנת כוח גרעינית פוגע ביעדים אחרים להפחתת מזהמים וגזי חממה ממשק החשמל "כבר 20 שנה מבטיחים לנו גרעין בטוח, אולם גם המדענים מודים כי כורים מדור מתקדם לא יהיו זמינים בשלושים השנים הבאות. מוטב שהממשלה תעסוק בבעיות הדחופות של משק האנרגיה, דוגמת התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות, ותעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, במקום להשקיע זמן ומשאבים בדיונים תיאורטיים".

לכתבה באפוק טיימס

Comments