מאז הוקם הקואופרטיב, לפני כשלוש שנים, הספיקו החברים בו להשקיע בצמצום צריכת חשמל במספר מבנים בקיבוץ גבעת חיים איחוד, הסמוך לחדרה. בנוסף יצא לדרך פרויקט ברמת נגב, שם הקואופרטיב התקשר עם המועצה בהסכם שקובע כי חלק מהחיסכון שנוצר עקב שדרוג המערכות במבנים לחסכוניות יותר, מועבר לקואופרטיב. כעת הם מצפינים לגליל ומתכננים להפיק חשמל באמצעות טורבינות רוח.

למה להלחם בהם? נצרף אותם

הפקת חשמל מטורבינות רוח אינה נושא חדש בישראל. ברמת הגולן ישנה חווה הפועלת כ-20 שנה עם 10 טורבינות רוח, שמתוכם 6 פעילות כיום. פעילות זו של הטורבינות בגולן נחשבת למוצלחת וכעת מקדמים שם פרויקט מקיף יותר.  

הטורבינות רמת הגולן (צילום: רויטרס)

ניסיונות נוספים היו בעבר גם בגליל. כך למשל, במושב יודפת הקימה חברת החשמל בעבר טורבינת רוח, שנדדה בעקבות התנגדות תושבים לכיוון קיבוץ מעלה גלבוע. גם שם נתקע הפרויקט ונזנח, לאחר תקלה שלא סודרה בטורבינה. כיום יש מספר יזמים בתחום, המקדמים הצבת טורבינות בעיקר בצפון המדינה.

גם הקואופרטיב מקדם הקמת טורבינה קטנה וראשונית, באזור מושב יודפת. עלותה של הטורבינה עומד על 1.2 מיליון שקל והיא תפיק עד 50 קילו-ואט חשמל. לשם המחשה - הטורבינה תוכל לספק חשמל לכ-25-20 בתי אב בממוצע.

אבל לא כולם מחיזיקים בדעה לפיה טורבינות רוח שיתווספו למרחבי הנוף הגלילי הם מראה מלבב. החשש הגדול של אנשי הקואופרטיב הוא, כי בנוסף לבירוקרטיה הידועה במדינתנו, גם תושבים מקומיים יתנגדו להצבת טורבינת רוח. משום כך מקיימים בקואופרטיב מזה כחודש וחצי, מפגשים עם תושבים מקומיים, על מנת שיהיו שותפים יחד למיזם.

"יש מגבלות להצבת טורבינות רוח בסמוך לבתים", סיפר רוני סגולי, מנכ"ל הקואופרטיב. "בנוסף, יש לא מעט אישורים ובירוקרטיה מול משרד הפנים, המועצה האזורית, אישור רשות הטבע והגנים, חיל האויר ועוד".

"גם התושבים שגרים בסמוך לטורבינה שכזאת יתנגדו, באופן אוטומטי, כאשר תהיה יוזמה שכזאת", הוסיף סגולי. "תושבים טוענים לפגיעה בנוף, בציפורים ועוד. אך ממה שלמדנו ממודלים כלכליים בגרמניה, ואירופה כולה, השיתוף של תושבים מקומיים בפרויקט שבו הם ירוויחו יסיר את ההתנגדויות והם יהיו חלק ממנו".  

אזור יודפת. בעתיד תהיה פה טורבינה (צילום: יעקב שקולניק)

טחנות הרוח טוחנות לאט

עמית פרידמן, סטודנט לכלכלה מקיבוץ פלך שבגליל, הגיע למפגש לפני כחודש בקיבוץ תובל עם חברי הקואופרטיב. "שמעתי הרצאה ממומחה גרמני, שהסביר איך הדברים עובדים שם בגרמניה", סיפר ל-ynet. "בנוסף, שמענו על המודל הכלכלי של השיתוף. אני בהחלט חלק מהאנשים שייקחו חלק בפרויקט".

"מעניינת אותי גם הפקת החשמל ממקורות מתחדשים וגם צורת המימון, שהיא לא מבעל הון", הוסיף פרידמן. "מדובר במודל כלכלי שיש בו גם רווח וגם מטרות אחרות סביבתיות. התנהלות הקואופרטיב שתכניס רווח ולא לידיים פרטיות אלא לקבוצה חברתית היא בעלת אפקט סביבתי חיובי".

חנן עינב-לוי, יו"ר הקואופרטיב, מסביר כי "ברמת העיקרון, טורבינות רוח יעילות יותר במדינות צפוניות של הכדור כדוגמת דנמרק ושבדיה. פה בישראל היעילות היא בעיקר באזורים הררים". לדבריו, פוטנציאל הפקת חשמל מאנרגיית רוח בארץ, עומד על 20% מצריכת החשמל. "הבעיה היא בעיקר הבירוקרטיה", אומר חנן, שאחראי על הצד המקצועי בהפקת האנרגיה מטורבינות הרוח בקואופרטיב ועוסק לפרנסתו בעבודת מחקר בטכניון באותו התחום.

"לפי התעריף שקבעה רשות החשמל לפני כשלוש שנים, מדובר על תעריף של בין 1.29 ל-1.65 שקלים לקוט"ש שבו יימכר החשמל לחברת החשמל. תעריף זה מגלם פוטנציאל כלכלי רב להפקת חשמל באמצעות טורבינות הרוח", אומר עינב-לוי. "כעת אנו נכנסים לשלב המדידות בו אנו בודקים את כדאיותו של הפרויקט. כאן אנו נבחן את עוצמות הרוח ובהתאם לכך נחשב את תפוקת החשמל לפי המדדים של יצרן הטורבינה. אני מעריך שטורבינה שכזו תחזיר את ההשקעה תוך כשבע שנים".

לכתבה באתר ynet

הכתוב "החזר על השקעה של 7 שנים" לא נאמר על ידי לגבי טורבינה בינונית-קטנה בגליל. שם אני צופה 9-10 שנים. 7 שנים הוא הזמן שההשקעה בחווה ברמת הגולן לקחה, וזה זמן אופייני למקבצי טורבינות רוח גדולות וחוות רוח, שכמו שנכתב על ידי נוסטרדמוס (2) הן כלכליות יותר. והן אינן "מיקסר של ציפורים" - תכנון נכון של המיקום מונע פגיעה בציפורים, שגם ככה חייבים לזכור ששריפת פחם וגז תתרום להרג והכחדת מינים (על בסיס השוואה בין קוט"ש מפחם לקוט"ש מהרוח) ואנחנו מחליפים בדיוק את זה (הנה תקציר של המחקר שלו - http://scitizen.com/future-energies/save-birds-by-promoting-wind-energy_a-14-2731.html).
הקואופרטיב מעונין לקדם את ההקמה של פרויקטים לייצור חשמל מהרוח - גדולים כקטנים, תו"כ שיתוף ציבור מקומי בהשקעה וברווחים.
אין ספק שטורבינות הרוח הגדולות כלכליות יותר וייצרו יותר חשמל נקי ומתחדש לטובת כולנו.

החשמל מהרוח בפרוש יותר יקר מהחשמל מפחם.
אז למה לסבסד?
כמה סיבות -
1. הוא לא מייצר זיהום אוויר
2. הוא לא מייצר גזי חממה
3. הוא משאב מקומי לא מתכלה

העלויות העקיפות כתוצאה מ(1) משולמות על ידי המיסים שלך דרך משרד הבריאות. סעיף (2) הוא התחייבות מדינה מתוקף הסכמים בין לאומיים. אז אי עמידה בהם תגרור תשלומים מסוג זה או אחר. על סעיף (3) אתה כבר משלם. למשל - הספינה וחיילי חיל הים ששומרים על אסדות הקידוח שלנו ממומנות מהמיסים שלך דרך משרד הבטחון וצה"ל.
אשמח לראות את כל זה משוכלל לתוך עלות החשמל האמיתית (ואם נזכיר זאת - החשמל במדינה זול ביחס לעלות האמיתית של החשמל. על כך יעיד חוב של 60 מיליארד ש"ח של חברת חשמל. הריבית על החוב הזה משולמת ע"י - ניחשת - המיסים שלך.).
רגע - משרד הגנת הסביבה כבר עשה שכלול חלקי של העלויות העקיפות שציינתי למעלה - http://www.themarker.com/markets/1.617266
הם מעריכים בין 0.9-1.2 ש"ח לקוט"ש עלויות חיצוניות!!