בחודשים האחרונים קשה לעקוב אחר רצף הסכסוכים שמייצר ענף האנרגיות המתחדשות בישראל, ולעתים נדמה כי יותר משהמתקנים הסולאריים מפיקים חשמל, בעליהם והרגולטורים מייצרים כותרות לוחמניות בעיתונים. "המאבקים בתחום הם תולדה של התנהלות המדינה", מאשים מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, עו"ד איתן פרנס, וממשיך ברוח ההתקוטטיות. בראיון ל-TheMarker ערב פתיחת פורום אילת-אילות למדיניות אנרגיה מתחדשת, הוא אומר: "כשמשרד האוצר מחליט לקדם תחום בישראל, התחום מתקדם. כשהוא מחליט לייבש תחום - גם השמש תתייבש".
"הרגולטור הכי חזק היה ונשאר משרד האוצר. ב-2009 היה האוצר מודע לעלויות הכרוכות בהתקנות סולאריות, ועדיין אישר את ההסדרות המתמרצות ייצור חשמל כזה. רק לאחר מכן התחיל לצמצם את הענף וללחוץ להרעת התנאים ליזמים. הזגזוג הזה פוגע באמון הציבור בתחום. אם הציבור לא יאמין בגיבוי הממשלתי לאנרגיה המתחדשת, השינוי ייקח עוד הרבה זמן".
ואיפה משרד האנרגיה והמים?
"שר האנרגיה והמים נלחם בקיץ האחרון כדי שיאושרו מכסות נוספות לענף. אבל החטא הקדמון הוא הגבלת ההתקנה של מערכות סולאריות קטנות על גגות למכסה של 200 מגה-ואט בלבד. זו כמות קטנה מאוד של מערכות ביחס לביקושים בענף, בשעה שבמקביל פיזר המשרד מכסות גדולות ולא ישימות בטכנולוגיות אחרות".
לפרנס, כמו למיוצגיו בחברות הסולאריות, יש בטן מלאה על מדיניות המכסות של הממשלה: "התחילו עם מכסה של 4,000 מגה-ואט לאנרגיות מתחדשות, וקיצצו אותה ל-2,700 - אחרי שהחליטו לשקלל על חשבונה את יעד ההתייעלות האנרגטית ל-2020 (צמצום צריכת החשמל במשק ב-10% - א"ט). לאחר מכן, קבעו תמהיל טכנולוגיות שכלל לא ברור אם הוא אפשרי.
"כך, הקצו 830 מגה-ואט לטורבינות רוח מבלי שמדדו בכלל מהו פוטנציאל הרוח בישראל. הקצו 160 מגה-ואט להפקת חשמל מביוגז, כשלאף יזם אין דרך להשיג חוזה אשפה ליותר מחמש שנים, וכן הקצו 50 מגה-ואט לשריפת גזם שגם רשות החשמל עצמה קבעה שאינו כלכלי. כלומר חילקו ביד נדיבה מכסות בשעה שלכולם ברור כי אלה פרויקטים לא ישימים. צריך לפחות 500-800 מגה-ואט ממתקני .P.V בלבד כדי לעמוד ביעד הממשלה ל-2014 (5% מכלל ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת)".
מחירי הפאנלים הסולאריים צוללים מדי חודש. למה שהממשלה לא תמתין שנתיים כדי לשלם לכם מחיר נמוך יותר?
"בעיקרון אפשר לעשות זאת, אבל ההפסד יהיה גדול מהתועלת. חשמל סולארי דורש תשתית שלוקח שנים לפתח אותה. יש תשתית פיזית שצריך להניח, ויש עקומת למידה בשוק. צברנו ידע בשנתיים האחרונות והוא ילך לאיבוד אם נסגור את הענף לשנה-שנתיים. אנשים שלמדו את התחום והתמקצעו יפנו לתחומים אחרים. חשמל סולארי זה לא סתם להתקין פאנלים וללכת לישון. "גרמניה הכריזה על כוונה לייצר 100% חשמל מתחדש ב-2050. זה חזון שיוצר מציאות. ברגע שמכריזים על כך, מתחילים לפתח טכנולוגיות אגירת חשמל ולקדם את התחום. המדינות עושות קריאת כיוון, שכוללת גם השקעה בתשתיות. המהלכים האלה מעוררים חדשנות, מייצרים צורך, ומתוכם באים הפתרונות הטכנולוגיים. אפשר להמשיך לשרוף דברים כמו קניבלים, או לעשות דברים חכמים".
"הסבסוד הוא של חברת החשמל"
פרנס מודה שעתיד ענף האנרגיות המתחדשות מותנה בעידן של גריד פאריטי (Grid Parity), שבו עלות החשמל המתחדש תהיה זהה לחשמל שמיוצר מדלקים מתכלים. עם זאת, הוא שולל את הטענה שלפיה הציבור מסבסד כיום את התעשייה הסולארית, שכן התעריף המובטח ליזמים בידי המדינה עבור החשמל שייצרו, כפול מזה של חברת החשמל.
"תוקפים אותנו על הסובסידיות, כשבעצם מי שמסובסד הוא החשמל שמייצרת חברת החשמל", אומר פרנס. "מחירי החשמל בישראל נמוכים באופן קיצוני ביחס למדינות מפותחות. הממשלה מאפשרת לחברת החשמל לפעול עם גירעון של 64 מיליארד שקל, וזה משקף סובסידיה, כי מחיר החשמל של חברת החשמל לא משקף את העלות הריאלית של ייצורו".
כמו רבים בתחום, פרנס נושא את עיניו למועצה הלאומית לכלכלה, שצפויה לקבוע מהי עלות החשמל האמיתית במשק ולהחליט על תמהיל האנרגיות המתחדשות להמשך העשור. "הוועדה של יוג'ין קנדל (יו"ר המועצה - א"ט) אמורה לבחון את משק האנרגיה המתחדשת ולאפשר תנאים שבהם יהיה לאנרגיה לאן לצמוח. המספר שייקבע כעת יסמן את תחילת עידן הצטלבות העלויות, וזה יכול להיות בסיס לשוק שיצמח בשנתיים הקרובות.
"אם המדינה תגיד שעלות ייצור החשמל הריאלית היא 70-80 אגורות לקווט"ש ותיצור מסלול רישיונות ופיתוח אתרים בתעריף של 70 אגורות, זה ייצור ודאות בתחום, ובעוד שנתיים נוכל לראות פריחה מיידית של מאות מערכות שיחוברו לרשת החשמל במחיר כלכלי".
הפיתרונות הטכנולוגיים לא יגיעו בשנים הקרובות.
"עד שיהיו פתרונות אגירה ונצליח לתת פייט, האתגר הוא בניהול המערכת שבחברת החשמל. צריך להקים את חברת ניהול המערכת כחברה ממשלתית עצמאית, למנות לה מנכ"ל, לקחת לה יועצים מקצועיים שיסעו לחו"ל לעשות סטאז' ולהביא לכך שהיא שתכיל את כל הידע והעובדים של מחלקת התכנון בחברת החשמל, שבה מועסקים כיום כ-250 עובדים.
"המדינה רגילה למספר מצומצם של תחנות כוח וכמה גנרטורים לשעת חירום. בקרוב יהיו יצרני חשמל פרטיים, פרויקטי אגירה שאובה ומאות אתרים סולאריים. ניהול המערכת תקוע בעידן הישן בגלל העיכוב בשינוי המבני בחברת החשמל. ההמתנה לרפורמה בחברה פוגעת במשק החשמל אנושות".
לכתבה בדהמרקר