ארה"ב משקיעה 9 מיליון דולר במיזם לאנרגיה חלופית של HCL הישראלית

נשלח 11 ביוני 2011, 23:19 על ידי Sustainability Org
את המיזם, שמאפשר הפקת דלק מפסולת חקלאית, תקים HCL עם LS9 האמריקאית.
 
12/6/2011, מאת: גיא גרימלנד
 
חברת הסטארט-אפ הישראלית HCL ממשיכה להתקדם. משרד האנרגיה האמריקאי משקיע 9 מיליון דולר במיזם משותף ל-HCL ולחברת LS9 האמריקאית. בתוך כך נודע ל-TheMarker שהחברה ממנה מנכ"ל אמריקאי במקומו של ערן בניאל, אחד ממייסדי החברה, ומגייסת סבב הון חדש בהיקף של יותר מ-20 מיליון דולר.

ההשקעה הנוכחית של משרד האנרגיה של ארה"ב היא חלק מיוזמה של ממשל אובמה לצמצם את התלות בנפט על ידי השקעה בתחליפי אנרגיה. אתר משרד האנרגיה מדווח כי הממשל ישקיע 36 מיליון דולר בשישה פרויקטים קטנים בקליפורניה, מישיגן, צפון קרוליינה, ויסקונסין וטקסס. כל הפרויקטים מיועדים לתמוך בפיתוח דלקים המופקים מחומרים אורגניים ואנרגיות מתחדשות מסוגים שונים.

הפתרון של HCL עושה שימוש בטכנולוגיה שנהגתה בגרמניה הנאצית ומאפשרת הפקת דלק באמצעות חומצה, כלומר מיצוי אנרגיה מחומרים אורגניים שאינם מיועדים למזון. "המענק יעזור לנו לשכלול הפקת סוכר ולינגנין (חומר עץ, משמש כמילוי בין הבד העליון והבטנה וכן כחומר סופג וכתחליף לצמר גפן, ג"ג), אמר אתמול בניאל. "חברת LS9, שמשתפת איתנו פעולה, תהפוך את הסוכרים לדיזל. רוב המענק, כ-8 מיליון דולר, יוקצה לשכלול הטכנולוגיה שלנו. המיזם יבוא לידי ביטוי במפעל משותף שיוקם בצפון קרוליינה או וירג'יניה".

HCL הוקמה בסוף 2007 על בסיס טכנולוגיה שפותחה על ידי פרופ' אברהם בניאל ופרופ' אהרון אייל. בניאל, אביו של ערן בניאל, הוא בן 93 - יזם ההיי-טק המבוגר ביותר בישראל. ב-2008 ביצעה החברה ניסויים לבדיקת היתכנות הטכנולוגיה שהוכיחו כי היא אכן עובדת.

המשקיעים מאחורי החברה הם וינוד קושלה, מייסד חברת סאן ושותף לשעבר בקרן קליינר פרקינס, קרן בוריל והאנג'ל זוהר גילון. לדברי בניאל, החברה גייסה עד היום 15.5 מיליון דולר משלושתם. "אנחנו נמצאים כעת בסבב גיוס הון פנימי בהיקף שעולה על 20 מיליון דולר. נדווח עליו באופן רשמי בקרוב".

HCL מנסה להפיק דלק מפסולת חקלאית או פסולת עצים. 27% ממשקל הצמחים והעצים הוא לינגנין. 68% הוא סוכר. והשאר שמני עץ. את הסוכר מפיקה HCL באמצעות שימוש בחומצה הידרו-כלורית. הבעיה היתה למצוא פתרון (כלכלי בעיקר) לבעיית החומצה. זו היתה תוקפת את העץ אבל היקף החזרת החומצה לשימוש חוזר כדי שתתקוף עצים נוסף היה בעייתי מבחינה כלכלית. בניאל ואייל עבדו בשנים האחרונות על תהליך לטיפול בשפכים מכילי חומצות המבוסס על מיצוי בממיסים. תהליך זה מאפשר הרחקת החומצה מהשפכים. ריכוז תמיסת החומצה המתקבלת ונקיונה מאפשרים ברוב המקרים שימוש חוזר בחומצה.

"אנחנו לוקחים פסולת חקלאית והופכים אותה למקור מזון לבני אדם ולבעלי חיים. החומר יכול לשמש גם כתחליף לדלק. מדובר בפסולת תירס, פסולת תבואה, פסולת תעשיית קני סוכר, פסולת עשב ועוד", אומר בניאל ומוסיף. "החברה נמצאת בשלבי תכנון מפעל מסחרי ראשון בארה"ב".

מדוע לא להקים את המפעל בישראל?

"אין בישראל מספיק פסולת חקלאית. אנחנו זקוקים למאות טונות ביום או ל-100 אלף טונה עץ או פסולת חקלאית לשנה. וזה עוד מפעל קטן. ב-2013 המפעל המסחרי הראשון שלנו יוקם. חתמנו על הסכמי עקרונות להקמת 13 מפעלים נוספים".

HCL אינה החברה הישראלית היחידה שזוכה למענקים מארה"ב בגין פיתוח אנרגיה נקייה. ד"ר איציק ברזין קיבל ביוני 2009 סכום של 70 מיליון דולר לשם הפקת דלק ירוק מאצות ולהקמת מפעל.

לכתבה בדהמרקר

Comments