שחיתות בסביבה: חברת הגז תרמה, הארגון הירוק תמך

פורסם: 18 בפבר׳ 2012, 8:39 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 18 בפבר׳ 2012, 8:40 ]

במשך שנים תמך הארגון הסביבתי הגדול והוותיק סיירה קלאב במעבר לאנרגיה המופקת מגז טבעי. הארגון רק שכח לציין דבר אחד: אחת מחברות הגז תרמה לו עשרות מיליוני דולרים. עסק ירוק

רז גודלניק | 16/2/2012 14:15
תגיות: סיירה קלאב, ארגוני סביבה, קידוחי גז,ארצות הברית (סביבה)
 
קארל פופ, המנהל והיו"ר הקודם של הארגון הסביבתי סיירה קלאב (Sierra Club) לא האמין בלהיות ירוק, קטן וצודק. הוא האמין בשותפויות עם עולם העסקים ותמך לדוגמה בגז טבעי כחלופת ביניים לנפט ופחם.
קידוח גז.
קידוח גז. "ירוקים לא צריכים לעולם לקבל כסף ממזהמים" צילום: רויטרס
בראיון ללוס אנג'לס טיימס לפני שנה הוא הסביר: "אני איש של הסכמה רחבה..המטרה שלי היא להיות צודק לטווח הארוך. אני לא יכול להשיג כלום אם אנשים יחשבו: האיש הזה אינו מתווך הגון. הוא מסיירה קלאב". היתה רק בעיה אחת – פופ לא היה מתווך הגון והסתיר מהציבור תרומות של מיליוני דולרים לסיירה קלאב מאחת מחברות הגז הגדולות.

לפני כמה שבועות התפוצצה הפרשה הזו ברעש גדול והכתימה לא רק את סיירה קלאב, הארגון הסביבתי הוותיק ביותר בארה"ב עם מוניטין שהיה ללא רבב, אלא גם את כל העולם הירוק. אם יש משהו שירוקים התגאו בו זה בהיותם מייצגים חסרי פניות של האינטרס הציבורי. הצד שמנגד, תמיד נחשד באינטרסים זרים ובהקרבת האינטרס הציבורי על מזבח הרווחים של התאגידים הגדולים. היום מתברר שהשחור אולי נשאר שחור, אבל הלבן כבר לא כל כך לבן. לפחות לא כפי שקיווינו שיהיה. על הפרשה שמסעירה את העולם הירוק בכתבה הבאה. עסק ירוק.
זיהום משמעותי

הסיפור הזה מתחיל לפני כמה שנים כשסיירה קלאב החלו להריץ את הקמפיין שלהם Beyond Coal. אז, כמו גם היום, עמדה על הפרק השאלה מה יכול להחליף את הפחם ודלק ממקורות מזהמים אחרים כמקור אנרגיה. סיירה קלאב וארגונים ירוקים אחרים תמכו בשימוש מוגבר בגז, אותו הם ראו כחלופת ביניים נקייה הרבה יותר מפחם, שתשמש גשר (bridge fuel) לשימוש באנרגיות ממקורות נקיים כמו אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח.

הנושא של גז פצלים שמופק בעזרת תהליך של שבירה הידראולית (Fracking), שהינו שנוי במחלוקת בגלל ההשפעות הסביבתיות שלו עוד היה יחסית חדש, כך שהיתרונות שבשימוש בגז נראו הרבה יותר משמעותיים מהחסרונות. סיירה קלאב לא היה כאמור גם הארגון הסביבתי היחיד שתמך בגז כחלופת ביניים, כך שהתמיכה שלו לא נראתה יוצאת דופן במיוחד.

גם העובד שקארל פופ, אז המנהל של סיירה קלאב, הסתובב ברחבי ארה"ב וקידם את הרעיון של שימוש בגז לא היה נראה מוזר במיוחד בהתחשב בעובדה שזו היתה המדיניות של הארגון. מה שכן היה נראה מוזר, במבט לאחור, היתה העובדה שבחלק מהמקרים הוא הופיע במשותף עם אוברי מקלנדון, המנכ"ל של חברת Chesapeake Group, אחת ממפיקות הגז הגדולות ביותר בארה"ב.

מי שהיה פחות מאושר מהרומן של סיירה קלאב בכלל ופופ בפרט עם הגז הטבעי היו פעילים של סיירה קלאב במדינות שבהן החלו להפיק גז פצלים והיתה בהן מודעות גוברת להשפעות הסביבתיות של הפקת הגז. בעוד הנהגת הארגון דיברה על היתרונות שבגז, כמובן תוך הקפדה מקסימלית על בטיחות תהליך ההפקה שלו, הפעילים בשטח ראו לנגד עיניהם מה המשמעויות של המדיניות הזו – זיהום משמעותי של אוויר, מים וקרקע.

פופ ניסה אז לטעון בחזרה כי אותם אנשים שמתלוננים על ההשפעות הסביבתיות של הגז משתמשים באנרגיה שמיוצרת מנפט, גז ופחם במקומות אחרים, הרבה פעמים במחיר סביבתי גבוה הרבה יותר. אנחנו, הוא הסביר מנסים להבטיח שהדלק שאנחנו שורפים ומסתמכים עליו יגיעו בעיקר מדלקים שהם נקיים וגז הוא דלק המאובנים הנקי ביותר.

הובטחו עוד תרומות

פופ שכח רק לספר פרט קטן אחד. בין השנים 2007 ל-2010 ארגון סיירה קלאב קיבל מעל 25 מיליון דולר בתרומות מתעשיית הגז, רובן ככולן מאוברי מקלנדון, מנכ"ל Chesapeake, שאיננה רק חברת גז גדולה, אלא גם מעורבת באופן משמעותי בהפקת גז פצלים. סיירה קלאב הוא ארגון שצריך לעמוד בכללי דיווח, אבל התרומות הללו נרשמו (באופן חוקי) כתרומות אנונימיות. סביר להניח שמלבד קבוצה קטנה של אנשים בהנהגת הארגון אף אחד לא ידע שהיחסים החמים בין סיירה קלאב ותעשיית הגז כוללים גם כמה צ'קים שמנים במיוחד לטובת הארגון.

בתחילת החודש המגזין טיים פרסם באתר האינטרנט שלו את הפרשה ועוד באותו יום הגיעה תגובה ארוכה מהמנהל העכשווי של סיירה קלאב שהחליף את פופ בתפקיד. מייקל ברון סיפר בתגובה שלו על השתלשלות הארועים וגילה כי ב-2010, זמן קצר אחרי שנכנס לתפקידו הוא גילה את עניין התרומות. במקביל, נעשתה הערכה מחדש לגבי התמיכה בגז כחלופה והוחלט כי לאור המידע לגבי הסיכונים הסביבתיים שבהפקת גז פצלים סיירה קלאב לא תמשיך יותר לתמוך בחלופה הזו.

"הגיע הזמן להפסיק לחשוב על גז טבעי כמקור אנרגיה 'עדין, נחמד' יותר", כתב ברון. העמדה שלנו היום ברורה, הוא הוסיף – צריך להעביר את ארה"ב מעידן הפחם מהר ככל האפשר ולהחליף את השימוש בתחנות כוח מונעות פחם בכמה שיותר אנרגיה נקייה שרק אפשר, ובתהליך הזה להשתמשמש במינימום האפשרי של גז, תוך הקפדה שהגז הזה מופק באופן הבטוח ביותר.

ברון סיפר גם כי הוא גילה שהובטחו לסיירה קלאב תרומות נוספות מתעשיית הגז בהיקף של 30 מיליון דולר ומספר חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, באוגוסט 2010, הוא המליץ למועצת המנהלים של הארגון שלא לקחת את התרומות הללו והמועצה קיבלה את עמדתו. "ההיקף והחשאיות סביב המתנות מ-Chesapeake מנעו מאיתנו לנהל יחסים פתוחים וכנים עם התומכים שלנו. זה חיוני שנפעל באופן הגון", הוא כתב. ברון אמנם ציין שהתרומות לארגון הגיעו ללא כל מגבלות לגבי השימוש בהן וגם לטענתו הן לא השפיעו על עמדות הארגון, אבל גם הוא מבין שהיה משהו מאד לא נכון בדרך שבה הארגון פעל.

למה, אגב, ברון לא טרח לשתף את העולם החיצוני בגילויים שלו מייד לאחר שנודעו לו הדברים? הרי עברה יותר משנה מאז שהארגון החליט להפסיק את התרומות מחברת הגז. מעבר לכך, הפרסום עכשיו לא הגיע כאמור מסיירה קלאב וסביר להניח גם שאלמלא מה שנכתב בטיים, לא היינו יודעים על כך עד עצם היום הזה. ברון השיב לכך במייל לניו יורק טיימס בו הוא הסביר כי "אחרי שהגעתי ולמדתי על המצב, הבנתי שזה יכול להיות מידע שנוי במחלוקת".

במקום לפרסם את נושא התרומות, הוא כתב, הוא ומועצת המנהלים החליטו להתמקד ב"עדיפויות מיידיות" כמו שינוי הדרך שבה אנחנו מנהלים קמפיינים ומתארגנים בנושא הגז הטבעי כמו גם בנושא קבלת מתנות. מילים יפות, אבל מאחוריהן מסתתרת רק מילה אחת – כסת"ח.

רווח מקו המוצרים
הפרשה הזו איננה הראשונה אגב שבה קארל פופ וארגון סיירה קלאב הסתירו פרטים לגבי שיתוף פעולה עם עולם העסקים. ב-2008 הסכים הארגון לתמוך בקו המוצרים החדש והירוק Green Works של חברת Clorox. זה היה נחשב לצעד מפתיע למדי בהתחשב שסיירה קלאב מעולם לא שיתפו פעולה עם חברה, שלא לדבר על השימוש בלוגו שלהם על מוצרים מסחריים.

פרט קטן שסיירה קלאב לא הזכירו בהתחלה היה שבתמורה לתמיכה שלהם הם יקבלו אחוז קטן מהמכירות של קו המוצרים החדש. רק לאחר שהפרט הזה נחשף על ידי גורמים אחרים, טרחו גם בסיירה קלאב להזכיר זאת בפרסומים שלהם.

משתי הפרשות הללו עולה, לצערי, הרושם שארגון סיירה קלאב תחת הנהגת קארל פופ התנהל באופן לא תקין בכל המדובר בקשרים עם העולם העסקי. רוב הארגונים הסביבתיים אינם מקבלים תמיכות מחברות, כולל כאלו שעובדים עם המגזר העסקי באופן צמוד כמו ארגון EDF שהמדיניות שלו היא לא לקבל כל סוג של תרומה או תמיכה מחברות עסקיות כדי למנוע השפעה כזו או אחרת על פעילותו. איך שלא תסתכלו על כך, יש בקבלת תרומות לארגונים מחברות אלמנט בעייתי, או כמו שג'ון פסקנטנדו, המנהל לשעבר של גרינפיס הסביר זאת – אצנים לא צריכים לעשן, כמרים לא צריכים לגעת בילדים וירוקים לא צריכים לעולם לקבל כסף ממזהמים.

מי שכן מחליט לעשות זאת צריך לדאוג לשקיפות מלאה וכאן סיירה קלאב נכשל כישלון חרוץ. הניסיון של הארגון להסתיר את הפרשה, גם לאחר שהוחלט שלא להמשיך לקבל תרומות, מראה שהארגון עדיין רחוק מאד מהתנהלות תקינה. בראש ובראשונה נדרש מהארגון לתת דין וחשבון מקיף על מה שקרה בו ולדאוג לכך שכל האחראים למהלך של קבלת התרומות בסתר יתנו על כך את הדין. אחרי כן, נדרש ממנו לשנות את המדיניות שלו בכדי שדברים כאלו לא יקרו בעתיד. רק אז ואחרי עבודה מאומצת אולי יוכל הסיירה קלאב להסיר מעצמו את התווית הלא נעימה של 'ארגון ירוק מושחת' ויהיה ראוי לזכות מחדש באמון הציבור.
 
 
 
Comments