ישראל התברכה במשאב טבע עיקרי ולא מנוצל - השמש. אולם, רק כ–2% מהאנרגיה מופק מאנרגיה סולארית. הפוטנציאל עצום, והבירוקרטיה, תודה ששאלתם, בלתי־נגמרת. ביחס לארץ, מסלול הבירוקרטיה שעברתי ברואנדה נראה פשוט למדי.

בכוחה של ישראל לספק את כל צרכיה באנרגייה לחיי היום־יום באמצעות פאנלים סולאריים על גגות ושדות סולאריים. שימוש בגז טבעי יספק מענה לצרכי האנרגיה בשעות הלילה וכגיבוי בימים גשומים. למעשה, יותר ממחצית האנרגיה הנחוצה בשעות היום באילת ובערבה כבר מגיעה מהשמש, כך שלפנינו מודל לשאר חלקי הארץ. זה ידרוש שדרוגים של הרשת, אך יותר מכל נדרשת מנהיגות.

מתקן סולארי בסעודיהרויטרס

על הנייר, כל אחד ואחת מאתנו יכול כיום לייצר אנרגיה סולארית, וכל שצריך הוא קרן שמש וקורת גג. למעשה, הסדרה חדשה של רשות החשמל בשם "מונה נטו" אמורה היתה לפשט את התהליך, ולאפשר לכל אזרח שיתקין מערכת סולארית לצרוך ישירות את החשמל, כשעודפי הייצור יוזרמו חזרה לרשת הכללית. פוטנציאל ייצור החשמל הסולארי מגגות הוא עצום, ויכול להגיע עד 20% מצריכת החשמל. בגרמניה, בזמן שיא, החשמל הסולארי סיפק קרוב ל–50% מצורכי החשמל של המדינה.

בגרינפיס ישראל גייסו דווקא טיעונים כלכליים לטובת המהפכה הסולארית. כן, אנרגיית שמש לא רק תפחית את זיהום האוויר ותתרום לבריאותנו. למעשה אנרגיה זו היא ההשקעה הטובה והבטוחה למשק בית. לפי גרינפיס, השקעה במתקן ממוצע בסך 50 אלף שקל, תניב תשואה של לפחות 9% לכל משק בית, לצד חיסכון מצטבר בתשלום חשבון החשמל במשך כ–30 שנה. בנוסף, תהיה לכך תועלת כלכלית עצומה למשק (עד 45.5 אגורות לקוט"ש סולארי לפי דו"ח ועדת קנדל) ותוגבר העצמאות האנרגטית.

חדורי האידיאולוגיה בגרינפיס פועלים להביא לתמיכה ממשלתית ולהסיר את החסמים בדרך. כיום, אדם פרטי המתקין מתקן סולארי נחשב על ידי רשות המסים לעסק לכל דבר, ונגבית ממנו ארנונה. למרות החלטת הממשלה לעודד יצרני אנרגיות מתחדשות, מעולם לא נקבעה פרמיה ירוקה, ומאחר שב"מונה נטו" אין תזרים מזומנים, הבנקים אינם ששים להעניק הלוואות דווקא למשקי בית מוחלשים.

העובדה שהממשלה הקפיאה את התוכנית בעבור שדות סולאריים בשלוש השנים האחרונות, גרמה למרבית החברות בתחום לפשוט את הרגל, ולאחרות לברוח לחו"ל. מאחר ששדות סולאריים גדולים אינם כרוכים עוד בסבסוד, על שר האנרגיה, יובל שטייניץ, להילחם לאשר 2,000 מגה ואט של שדות סולאריים, כדי להעניק ביטחון לתעשייה הלוטה בערפל.

בנוסף, ההסדרה של "מונה נטו" מסתיימת בסוף 2016. תכנון והסדרות ארוכי טווח בתחום יאפשרו יצירת אופק לאנרגיה הסולארית, ויהפכו אותה להשקעה משתלמת. בגרינפיס משוכנעים כי המפתח לפתרון החסמים המובנים הוא שר האוצר משה כחלון. העובדה כי אנרגיות מזהמות מחזיקות במונופול של 98% על שוק האנרגיה, אינה בריאה לא לילדינו ולא לכלכלה.

במישור המיידי, יש לקדם שינוי חקיקתי שיאפשר לפטור מתקנים ביתיים מרישום כעסק ולהסיר את איום הארנונה. במקביל, מאחר שהמדינה חוסכת אלפי שקלים על כל מתקן, עליה להחזיר זאת באמצעות פרמיה ירוקה. הקמת קרן הלוואות ייעודית תאפשר אף להנגיש את החשמל הסולארי. אחרי מהפכת הסלולר, ובוודאי אחרי נבצרותו בתחום הגז, מצופה מכחלון להביא את המהפכה הסולארית לטובת כולנו.

הכותב הוא ממייסדי ערבה פאוור