פעילות להגנת הסביבה
ליאונרדו דיקפריו השמיד את תעשיית הדלק והגז בנאום אקלים תקיף בדאבוס
Ten Times Al Gore Inspired Us to Act on Climate
Climate Reality Project, 23 November 2015 Don’t lose #ClimateHope. Here are 10 quotes from Al Gore that will inspire you to take climate action now. When former US Vice President Al Gore founded The Climate Reality Project, it was with a simple mission: to catalyze a global solution to the climate crisis by making urgent action a necessity across every level of society. He believed that it didn’t matter which way you voted or where you came from, when you saw what the crisis meant for your life and those you love, you’d want to stand up and take action. As he shared the personal reality of climate change with people from all corners and walks of life in the years that followed, he said some things that reminded us that – one by one – we can come together and change the world. And because people did stand up and come together, we’re now on the verge of a historic global agreement at the UN climate negotiations in Paris next month to cut greenhouse gas emissions. There’s more work to be done, but a big breakthrough is in sight. So as we look forward to the UN climate talks in Paris, we wanted to share 10 quotes that have inspired us to keep fighting over the years – and keep us going now 1. Climate change affects us all, across every continent in the world.Everyone must act in order to protect each other and the home we all share.
2. Every day we inch closer to a solution.Every single person makes a difference in the fight for a safer planet.
3. We have the power to shape our future by electing representatives who look ahead and take climate change seriously.We can also make smart decisions as consumers that discourage the continued use of fossil fuels.
4. Be a part of climate history by making your voice heard.It’s time to come together as one planet, with one voice, and deliver one message to world leaders: Take climate action now.
5. Taking climate action is the right thing to do. Period.For the sake of the planet and for the sake of humanity, we need to keep reminding our leaders that this is not a political issue, but a moral issue.
6. This year, we won’t take no for an answer.We’ll fight for that “yes” from world leaders in Paris until they hear our call for a safe and sustainable future.
7. Confidence is key.Our hard work and dedication up to this point has not been for naught. We can achieve our goal of a commitment to a better future, but our job is not done yet.
8. The road to Paris has been long and arduous, but we know how this is going to end.The good guys always win.
9. We must protect and preserve our planet for future generations.Once we find the courage to change, we can create a world that our children and grandchildren can safely inhabit.
10. It’s time to get loud.Speak up and demand a future without climate change. We deserve it. Add your voice to the growing chorus calling for climate action. We’ll change the world one voice at a time.
Feeling inspired to take action?Let our leaders know our eyes are on them leading up to the UN climate talks in Paris. No action is too small. Every step counts in the fight for a better planet. Source: climaterealityproject.orgRelated articles: Why are so many Americans skeptical about climate change? A study offers a surprising answer New York is investigating Exxon Mobil for allegedly misleading the public about climate change 2015 Hottest Year Ever Recorded … Until 2016, UN Weather Agency Reports אל גור צירף נציגים מ-75 מדינות ל-Climate Reality Leadership Corps |
How a legal revolution could fight global warming
“Canada will be 26 per cent above the 1990 emission levels in the year 2020,” says Dutch lawyer Roger Cox whose lawsuit could change the future in the Netherlands.![]() AFP / AFP/GETTY IMAGES Roger Cox argued successfully in court that the government has a legal obligation to protect its people against the effects of climate change. Much of the Netherlands is below sea level and vulnerable to rising sea levels caused by global warming. For years, Dutch lawyer Roger Cox argued that only law could save humanity from a climate crisis. He even wrote a book about it: Revolution Justified. It was an intriguing concept but few believed it would succeed. Then in June, in a historic verdict, a Netherlands court ordered the government to cut emissions by 25 per cent in five years to fulfil its duty of care to protect citizens from climate change. Cox broke down in the courtroom, crying and shaking. “It was an emotional moment,” says Cox, who led the lawsuit on behalf of Urgenda Foundation, an NGO, and almost 900 Dutch citizens. He says Canada, too, could face a similar lawsuit. And yes, he says he would help. In Toronto recently to speak at an event organized by the Centre for International Governance Innovation, Cox talked about the Dutch verdict, its global impact and Canada’s shocking inaction on climate change. You have said suing your government wasn’t a fight. But it really sounds like one. It’s not a fight. If anything, we did it out of love for our country, for people who live there and for future generations. We are on good terms with the people in the government. We are using one of our institutions to get an important question asked. It would be strange if we encounter runaway climate change in the next few decades and would look back (and see) that no one ever thought to ask a court to rule on it. It has been a political issue for 20 years but has only gotten worse. That means our executive and legislators are not up to the task. If the court had decided that there is no liability or negligence on the part of the state, I would have lived with that. I couldn’t have lived with the fact that we were not even trying to engage our courts. It is important to engage the courts: The structure that our life depends on is under threat of collapsing if we don’t protect it. It’s ironic that the Dutch government, which has a decent reputation in the realm of climate change, was sued . . . Netherlands was good (with climate action) until a few years ago. The government is not doing enough now. Look at our neighbours: Germany and Denmark are leading the world on this issue. They have very strong economies, they innovate, they have thousands of people working in the green business. They are about to reduce 40 per cent of their emissions by 2020. Netherlands needed to be held to account. The Dutch government has said it will appeal the decision. Actually, the government has said it will comply with the ruling, that it will increase its emissions target from 16 per cent to 25 per cent by 2020. But the government has legal questions and so will appeal it, too. It (the government) is afraid that this may set a precedent for other societal questions . . . like health care. It fears that a court, in the future, could intervene in policies in other areas, too. You are already working on similar climate change litigation in Belgium. Is suing governments for inaction our future now? I don’t know how this will develop in the next few years. But I know there is a lot of interest . . . many people believe that the Paris summit will fail in the end. There will be some sort of agreement but far off what will be necessary to stay below two-degree-Celsius warming that we need to. So I know people and NGOs are already thinking about what to do next. Hopefully in a few months we will see a third, a fourth and a even fifth country doing the same. I think climate change could be the new big litigation against the government — just the way tobacco was once. (Cox has been approached by environmentalists from over the world, including Ireland, England, Italy, Spain, Norway and Australia.) Let’s talk about Canada, its climate goals and the scope for litigation. I had been so obsessed with Netherlands’ faltering targets that I had forgotten how far off Canada is with its (targets). Canada will be 26 per cent above the 1990 emission levels in the year 2020. For a developed nation, that is just shocking, it’s unbelievable. I did not know (Canada) was so far. I would hope that the legal community here would look into the possibility (of) a similar litigation. Has anyone in Canada approached you? No. That is one of the reasons I am here . . . to explain how we approached the case in Netherlands and to discuss, with legal minds in Canada, how it could be transformed into litigation here. I think there are some good ingredients: The science is obviously the same and criteria for duty of care could be satisfied in a Canadian jurisdiction, too. Much of these criteria can be derived from what has been agreed in international treaties. The danger is clear, the extent of danger is also clear. Then real question is: Are you allowed to contribute to warming that will create havoc and will infringe on human rights all around the globe? Would you be part of a team that wanted to take the Canadian government to court? Yes. But it’s a very intense process. I could coach the lawyers . . . they would have to be very, very motivated. You have to put in a lot of time — these cases can’t be done if you are looking for billable hours. You will work evenings, weekends and even in your holidays. That’s what our last two years were like. (He won’t say how much money he would charge.) Finally, what did the Dutch verdict mean for you personally? I think it was the feeling that, as a people, you are not toothless against your government or against the big fossil fuel companies that are lobbying the government. That there is a system in our democracy that people can use to counter the short-term interest of politics and business. Yes, there was instant fame. (He laughs.) But it is very important that as many people know and talk about this case as possible, so I have never said no to interviews. I’m glad that the verdict is getting this attention. This interview has been edited and condensed for length and clarity. Source: thestar.com |
BDS של האנרגיה
תנועת ההימנעות מהשקעות בדלקים מאובנים תופסת תאוצה ורושמת הישגים הצהרתיים משמעותייםמאת אשר שכטר, 20/7/2015חרם והימנעות מהשקעות, כך נראה, הן המילים החמות של הקיץ. בשבועות האחרונים, בעקבות פרשת אורנג׳ והניסיון הפלסטיני להשעות את ישראל מפיפ״א, עלתה לכותרות תנועת BDS, שקוראת לחרם, הימנעות מהשקעות וסנקציות על ישראל. אולם בשאר העולם התפרסם בחודש האחרון קמפיין חרם אחר מטעם התנועה הקוראת לחברות, מדינות, קרנות ואוניברסיטאות להימנע מהשקעות בפחם ובדלקים מאובנים. ביוני זכה הקמפיין לאחד מהניצחונות הגדולים בתולדותיו, לאחר שקרן ההשקעות הממשלתית של נורווגיה – באופן אירוני יצואנית הנפט השביעית בגודלה בעולם – הודיעה כי תחסל את רוב השקעותיה בתעשיית הפחם, לאחר שהפרלמנט הנורווגי אישר את המהלך. קרן ההשקעות הנורווגית – "קרן הנפט", בשמה הלא רשמי – מנהלת נכסים בשווי של קרוב ל־900 מיליארד דולר, שכולם מומנו מרווחיה של תעשיית הנפט המקומית, שהפכה בחמשת העשורים האחרונים את נורווגיה ממדינת דייגים וכמרים ענייה לאחת המדינות העשירות בעולם. ההשקעות שאותן תממש הקרן מסתכמות בכמעט 9 מיליארד דולר של מניות ב־122 חברות ברחבי העולם שלפחות 30% מהכנסותיהן נובעות מפחם. עד לפני פחות משנתיים הורכבה תנועת החרם בעיקר מכמה עשרות ערים, קרנות פנסיה קטנות ובינוניות, קומץ מוסדות דתיים ואלפי סטודנטים ואקטיביסטים כמו ארגון 350.org (ממארגני התנועה), שדרשו מאוניברסיטאות ומכללות לא להשקיע בדלקים מאובנים. הם ביקשו לגרום לקרנות ומשקיעים למכור את השקעותיהם ב־200 חברות הדלקים המאובנים הגדולות בעולם, במטרה להילחם בשינוי האקלים ולהפנות יותר כספים להשקעה באנרגיות מתחדשות. עוד לפני ההכרזה הנורווגית, שהיתה צפויה זה כשנה, זכתה התנועה לשורה של הישגים: במאי הכריזה הכנסייה האנגליקנית כי קרן ההשקעות שלה, שהיקפה 9 מיליארד ליש״ט, מכרה השקעות בסך 12 מיליון ליש״ט ותפסיק להשקיע בדלקים מאובנים מזהמים ובחברות ש־10% או יותר מהכנסותיהן נובעות מפחם. לפני כן הודיעה ענקית הביטוח הצרפתית AXA על כוונתה להוציא מהפורטפוליו שלה השקעות בפחם בהיקף של 560 מיליון דולר. בספטמבר האחרון הודיעו יורשיו של ג׳ון ד. רוקפלר כי קרן הצדקה האחים רוקפלר, שמנהלת 860 מיליון דולר, תצטרף לתנועה. גם במקרה של קרן זו האירוניה בולטת: רוקפלר –האיש העשיר בהיסטוריה – צבר את הונו בזכות אימפריית הנפט שלו, סטנדרד אויל. הרוקפלרים הצטרפו ל־180 קרנות פילנתרופיה, ארגונים דתיים, קרנות פנסיה ורשויות מקומיות שהבטיחו למכור נכסי דלקים מאובנים בשווי של 50 מיליארד דולר ולהשקיע את הכסף במקורות אנרגיה מתחדשים. הישגים אלה נראים משמעותיים יותר כשמביאים בחשבון את שורשיה הצנועים של תנועת ההימנעות מהשקעות, שנולדה ב־2011 בשישה קולג׳ים בארצות הברית. בדומה ל־BDS, גם תנועה זו הוקמה בהשראת תנועת החרם נגד משטר האפרטהייד בשנות ה־80. וכמו BDS, גם היא עושה שימוש בהפגנות מחאה, עצומות וחרמות כדי ללחוץ על אוניברסיטאות, בנקים ומוסדות אחרים להפסיק להשקיע בדלקים מאובנים. באפריל האחרון, כ־1,000 סטודנטים, בוגרים ופרופסורים בהרווארד דרשו מהאוניברסיטה למכור את השקעותיה בנפט, גז ופחם. בפברואר ארגנו פעילים סביבתיים חרם על חמשת הבנקים הגדולים בבריטניה, שמשקיעים לפי טענותיהם כ־66 מיליארד ליש״ט בדלקים מאובנים מדי שנה. גם באוקספורד ארגנו סטודנטים הפגנת מחאה שבה ״חיתנו״ בין האוניברסיטה לחברות הנפט הגדולות לפני שפירקו את הנישואים כדי לסמל את הצורך של האוניברסיטה הבריטית להתנתק ממקורות אנרגיה מזהמים. המחאה הצליחה, ובמאי הודיעה האוניברסיטה שהיא תימנע מהשקעות בפחם ונפט. בחודש שעבר הביע מארק מודי־סטוארט, יו״ר חברת הנפט של לשעבר, תמיכה מסויגת בתנועה כשאמר שהימנעות מהשקעות בנפט היא "תגובה הגיונית" לכישלונה של תעשיית הנפט להתמודד עם שינוי האקלים. התעשייה, מצדה, משדרת בהלה גוברת מהמהירות שבה התמיכה בתנועה צוברת תאוצה: בפברואר האחרון ניסתה קבוצת לובי של תעשיית הנפט להיאבק בחרם באמצעות סרטון ויראלי בשם ״קשה להיפרד מדלקים מאובנים״, שבו נראה ילד שמתאהב בפחית נפט. למרות הישגיה האחרונים שאלת האפקטיביות של תנועת החרם עודנה דורשת הוכחה. הקמפיין נגד פחם אמנם צובר תאוצה, אך כורות הפחם הגדולות ביותר לא נפגעו כלל. לפי דיווח בבלומברג, הקריטריונים שבהן משתמשות חלק גדול מהקרנות שהפסיקו להשקיע בפחם אינם חלים על היצרניות הגדולות, משום שחברות ענק כמו ריו טינטו ו־BHP הן כל כך גדולות, שפחם מהווה רק חלק קטן מהכנסותיהן. נורווגיה, למשל, הודיעה שתפסיק להשקיע בחברות ש־30% מהכנסותיהן מגיע מפחם. הכנסייה האנגליקנית הודיעה שתיפטר מהשקעות בחברות ש־10% מהכנסותיהן או יותר נובע ממקורות מזהמים. כך העליהום הבינלאומי על תעשיית הפחם פסח על יצרניות הפחם הגדולות, ששווי השוק שלהן הוא כמעט 300 מיליארד דולר. קשה לומר שהחרם אפקטיבי אם גלנקור ממשיכה לייצר 150 מיליון טונות של פחם בשנה ו־BHP מייצרת 70 מיליון טונות, ואף אחד לא ממהר למכור את מניותיהן. למעשה גלנקור כל כך בטוחה בביקוש לפחם, שהיא צופה שמחירו ימשיך לעלות בשנים הקרובות. לכן ההצלחה של תנועת החרם עודנה בעיקר סימבולית – בדומה ל־BDS. כל זה יכול להשתנות בשנים הקרובות. אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי, ייתכן שהיא תצליח להפיל גם את החברות הגדולות. הגמילה מדלקים מאובנים אולי תהיה קשה, כפי שצופה סרטון התעמולה של חברות הנפט, אך לא בלתי אפשרית. לכתבה בדהמרקר |
ויראלי // טוב לב זה מושך: סרטון הברווזים שמשרת את הפוליטיקאים בעולם
הסרטון שהופץ בפייסבוק לפני כשבועיים, בו מתועדים אנשים ברחבי העולם המסייעים לברווזים במצבים מסוכנים, מוכיח שבני אדם יכולים גם אחרתמאת דודו פוגל, 11/12/2014
התפתחותן של הרשתות החברתיות נתנו במה לארגונים בעלי תקציבים נמוכים להנגיש את האגנ'דה שלהם לקהל של מאות מיליוני אנשים, מבלי להוציא פרוטה. ארגוני בעלי חיים, שמהווים חלק גדול מארגונים אלה, מנסים לשקף בפני הציבור את מצבם העגום של בעלי החיים בעולם המתפתח בקצב מסחרר שמסב נזק בלתי הפיך לטבע ושחלקיו הגדולים הולכים ונכחדים. הכלים החזקים ביותר שעומדים לרשות ארגונים אלה הם סרטוני זוועה שחושפים בפנינו את חוסר הישע של בעלי החיים, שאין בכוחם להגן על עצמם מבני האדם האכזריים, שרואים בהם משאב שעומד לרשותם ותו לא. מנגד ישנם גם סרטונים מזן אחר שמצליחים להסב את תשומת לב הגולשים מבלי לחשוף אותם לאותם מעשי זוועה. דוגמא לכך הוא הסרטון שהופץ בפייסבוק לפני כשבועיים, שמוכיח שבני אדם יכולים גם אחרת. סרטון בן כ-3 דקות, שהוא מעין קולאז' המורכב ממספר סרטוני רשת בהם מתועדים אנשים שונים ברחבי העולם המסייעים לברווזים ולאפרוחיהם במצבים מסוכנים אליהם נקלעו. סרטון כביכול "סטנדרטי" בנוף האינטרנטי אבל כזה שצבר קרוב ל-93 מיליון צפיות בפחות משבועיים והמספר ממשיך לגדול מיום ליום. לאלה שבטוחים שזה עוד סרטון בע"ח חמוד, מחכה הפתעה כאשר בסופו מתגלה המטרה האמתית של האחראים עליו - ארגון בשם "Animals Australia" שמנסה לשכנע את מפלגת הלייבור של מחוז ויקטוריה שבאוסטרליה לשנות את מדיניותם בנוגע לציד עופות בר ובתקווה להביא לחקיקה האוסרת אותה לחלוטין. באמצעות המסר של הסרטון, שמראה כיצד אנשים לעיתים מוכנים לסכן עצמם כדי להציל בעלי חיים, ניסו בארגון להראות לפוליטיקאים כי תמיכה בזכויות בע"ח יכולה להרחיב את מעגל התומכים שלהם. כעת נראה שהפופולאריות הבינלאומית העצומה שלה זכה הסרטון, הפכה את המסר החיובי שלו למסר אוניברסלי המיועד לא רק לפוליטיקאים המקומיים של מחוז ויקטוריה שבאוסטרליה אלא ככזה המיועד לכלל הפוליטיקאים של העולם. האייטם בטור זה הנו חלק מסקירת Spot'it מבית מקאן תל-אביב- כל מה שחם ומעורר השראה, נקודה. הכותב הוא מנהל זרוע המחקר והייעוץ של מחלקת האסטרטגיה במשרד הפרסום מקאן תל-אביב. |
Heat Wave Roils Australia As Pressure Builds To Elevate Climate On G20 Agenda
![]() More than 400 protesters stuck their heads in the sand on Sydney’s Bondi Beach on Thursday in a stunt meant to mock the Australian government’s reluctance to put climate change on the agenda of this weekend’s G20 summit. CREDIT: Courtesy of 350.org Australia The G20 is gathering in Brisbane, Australia this weekend and the perfect storm to push climate change onto the agenda may be forming. Australian Prime Minister Tony Abbott has fought hard to keep climate and clean energy off the meeting’s itinerary, similar to the way his government has sharply curtailed domestic efforts on both fronts. Even this week, facing renewed pressure in light of the groundbreaking U.S.-China deal to limit greenhouse gas emissions, Abbott remained staunchly in the corner of Australia’s fossil fuel interests. Meanwhile, Queensland, where the G20 summit is being held, is enveloped in a brutal heatwave. Areas around Brisbane will experience an “extreme heatwave” during the main meeting days of Saturday and Sunday, according to the Bureau of Meteorology. When questioned about the impact of the U.S-China agreement on the G20, Abbott said he is not focusing on “what might happen in 16 years’ time” — a reference to China and other countries’ 2030 GHG and clean energy targets — but “what we’re doing now” which, following his logic, requires the G20 to focus on jobs and economic growth. In case there was any ambiguity regarding what Abbott meant with these comments, last month he said that “coal is good for humanity” and that “coal is an essential part of our economic future.” Abbott is blowing against the wind, so to speak, as the deal between the U.S. and China, in which the U.S. aims to cut emissions by 26 to 28 percent below 2005 levels by 2025 and China to peak emissions by 2030, has galvanized global momentum going into two major U.N. climate summits at the end of this year and next. Just a few years ago, Australia was a leader in the international effort to confront climate change and was one of the first countries to implement a cap-and-trade program to curb carbon emissions. However, the Liberal Party coalition, led by conservatives, has since repealed the program and is now committed to a Direct Action policy that mandates a five percent cut in emissions by 2020 compared to 2000 levels. There is skepticism that Australia will even meet this minimal target, and going forward stricter cuts under the Direct Action policy become even more daunting. Not only is the Direct Action plan unlikely to achieve its modest goal, but it’s also a very costly way of trying to cut emissions, especially when coupled with the government’s effort to reduce renewable energy targets, which has stifled investment in the industry. The Australia-based Climate Institute calculated that using Direct Action to achieve a greenhouse gas reduction target for 2025 equivalent to the new U.S. promise could cost as much as $30 billion a year by 2025. The program relies on an Emission Reduction Fund (ERF) that is distributed to polluters to incentivize them to pollute less. “Yesterday’s historic U.S.-China emissions reduction agreement is reshaping international and economic alignments,” said John Connor, CEO of The Climate Institute, in a statement. “The announcement spotlights the ludicrous inadequacy of the Emissions Reduction Fund as a primary pollution policy. We should return to a framework where the polluters pay, rather than the taxpayers, for emissions reduction.” The G20 meeting brings together the world’s largest economies and the biggest greenhouse gas emitters. These countries account for 85 percent of global GDP and over 75 percent of global trade. The bloc is led by the U.S. and China, the two largest global economies. “This announcement means that laggard states like Australia can no longer hide behind the fiction that major developing economies like China are unprepared to make serious efforts to cut their emissions,” wrote Peter Christoff, an associate professor at the University of Melbourne who focuses on climate politics and policy. Christoff called the U.S.-China deal a “game-changer” but cautions that their commitment alone won’t be enough to reverse the emissions trend before 2030 — a point at which it will be “impossible to hold global warming below the world’s agreed limit of 2C above pre-industrial levels.” Australia’s environment minister, Greg Hunt, said that Australia would announce its post-2020 GHG target in the first half of 2015, the deadline for countries to announce goals in the lead up to the U.N. climate summit in Paris at the end of the year. In the meantime, Abbott remains focused on not focusing on climate change. “This is a major economic conference, it is the world’s premier economic conference,” he said this week, rebuffing calls for climate to be made more significant in no small part for its relevance to and impact on economic issues. Joe Hockey, Australia’s treasurer, welcomed the U.S.-China pact, saying climate change would be part of the agenda, but that the “whole agenda is focused on growth and jobs.” With Australia experiencing its hottest year on record in 2013, some 400 Australians took their frustration with the government to the beach this week, staging a demonstration in which they buried their heads in the sand. “You have your head in the sand on climate change,” said the organizers of the demonstration from 350.org Australia, addressing Abbott. Source: thinkprogress.org |
An Australian Climate Change Protest With a Difference Gives a Bums-Up Salute
By Jenni Ryall, Australia, September 23, 2014 SYDNEY — This is one way to make an arse out of the government. This image taken by Cranky Curlew Productions at a beach in Queensland gives a powerful bums-up salute to the Australian government over its climate change stance. The message from participants was clear: Prime Minister Tony Abbott, you've got your head in the sand. George Hirst from Cranky Curlew told Mashable is the even hoped to highlight the way our leaders are ignoring a planetary emergency. "People around the world are realising this more and more every day and yet Australia, in particular, is going totally backwards on this. It's just plain embarrassing and it makes us angry that our government has become so controlled by big coal and carbon polluting businesses," Hirst said. "We want to show them what we think of this stupidity so it's fitting that we 'salute' them with our butts in the air and our heads in the sand." ![]() A photograph from the event on a Townsville beach. Image: Marc Gregory The event organised by the North Queensland Conservation Council created the #HeadsinSandSalute photograph to pay tribute to the lack of action on climate change by the Australian government. At least 80 people were involved in the different approach on Townsville’s main beach The Strand on Sunday. "Together we must and we will win this fight to protect our planet, overcome the arrogance and ignorance of our leaders, and leave for our children a world as beautiful as the one that we have been honoured to enjoy," the conservation council wrote on its website. ![]() Related articles: Australian prime minister denies 25 years of research linking climate change to bushfires |
כך ניצל הפיקוס הענק של תל אביב
תושבים הצליחו למנוע תוכנית בנייה שהיתה פוגעת באחד העצים המרשימים בעיר. אפילו פקיד היערות הארצי הצטרף למאבק: "הוא עולה על כל עץ אחר"מאת אילן ליאור, 10/11/2014עץ הפיקוס עתיר הממדים בצפון הישן של תל אביב מסוכך כבר עשרות שנים על הגן הציבורי וינר, ומהווה חלק בלתי נפרד מהנוף באזור. לכן, כששמעו תושבים בעיר כי הוא נמצא בסכנה מיהרו לצאת למאבק נגד תוכנית העירייה לבצע עבודות תשתית ברחוב מנדלשטם. ברגע האחרון, הצליחו התושבים למנוע פגיעה בפיקוס ובקבוצת עצים נוספת בגן וינר, שהעירייה התכוונה לכרות במסגרת תוכנית להריסת מבנה נטוש ובניית גן ילדים וטיפת חלב במתחם הצמוד לגן ברחוב דיזנגוף. כדי להוציא את תוכנית הבנייה לפועל, החליטה העירייה להעביר אל הגן הציבורי תחנת שנאים הצמודה היום למבנה הנטוש, בנימוק שהיא מעוניינת להרחיק אותה מגן הילדים העתידי. את השנאים תכננה העירייה להטמין בחדר תת-קרקעי, תחת הגן, ולצורך כך לכרות קבוצה של 14 עצים המצויים שם היום. כדי להעביר את השנאים, התכוונה העירייה לחפור בגן וינר ולהטמין בו את קווי חשמל שיגיעו מרחוב דיזנגוף, וכן תכננה לחדש גם את קו הביוב המשרת את הבתים בסביבה ולהסיט את התוואי שלו. העירייה טענה כי תוכנית הבנייה לא תפגע בעץ הפיקוס העתיק הצמוד לגינה ופקיד היערות העירוני אישר את התוכנית לפני כחודש וחצי. למרות זאת, הגישה קבוצת תושבים ערר לפקיד היערות הארצי, והוא מנע את ביצוע התוכנית. ![]() עץ הפיקוס בגינת וינר, השבוע.
צילום: תומר אפלבאום
עוד כתבות בנושא
"הכל נודע לנו במקרה", מספרים רתם ושי רשף, המתגוררים סמוך לגינה. זאת גינה של פעם, גינה מאוד מיוחדת, והם רוצים להפוך אותה לגינת פלסטיק", אומרת רתם. בני הזוג החתימו 600 תושבים על עצומה ופנו לפקיד היערות הארצי. לצד זה, גם יצרו קשר עם חיים וינר, המתגורר היום בארה"ב. וינר תרם סכום גדול להקמת הגינה, הקרויה על שם רעייתו ג'נה. "הוא היה בהלם מוחלט", מספר שי. פקיד היערות הארצי, חגי שניר, קיבל את עמדת התושבים. "גן וינר הוא שטח ציבורי קטן ויפה שתכנונו אושר עוד בתחילת שנות ה-30 לפי 'תכנית גדס' לתל אביב", כתב בהחלטתו לפני כעשרה ימים. "העץ החשוב ביותר בסביבה", הדגיש פקיד היערות הארצי, "שמצל בבדיו ובצמרתו על חלק ניכר מגן וינר, על גג הבית של מבנה טיפת החלב ועל הבית המשותף שברחוב מנדלשטם 11, הוא עץ פיקוס השדרות שנחשב לגדול ביותר הידוע בת"א. קוטר גזעו בגובה 130 סנטימטרים הוא 2.2 מטרים, גובהו כ-13 מטרים ושטח היטל צמרתו הינו ברדיוס של כ-50 מטר ועולה על כל עץ אחר המוכר בעיר". הוא ציין כי ככל הידוע העץ בן יותר מ-80 שנה והוא גדל לצד באר ישנה ששירתה את הפרדסים שהיו בסביבה. מתוכנית העירייה עלה כי המבנה החדש, בן שלוש קומות, יהיה במרחק של יותר מ-10 מטרים מגזע העץ הענק. אולם, בסיור בשטח התברר לפקיד היערות כי המרחק קטן משמעותית - 5 מטרים, ומעמיד בסכנה את העץ. "בנוסף, בקומה העליונה יש עמודים הבולטים לכיוון העץ באופן שיחייב גיזום והקטנה משמעותית של העץ", כתב. "עץ פיקוס השדרות הענק", נימק פקיד היערות את החלטתו, "ייפגע קשות בנופו ובשורשיו מביצוע הפיתוח המתוכנן ויש חשש כבד ליכולת שימורו בצורתו הנוכחית". חברת מועצת העיר תל אביב, עו"ד גבי לסקי, שליוותה את מאבק התושבים ומגבשת נוהל חדש העוסק בשמירה על עצים, אמרה כי "על העירייה לדאוג תמיד לשתף תושבים בתהליך קבלת ההחלטות", והוסיפה כי "לצד ערך הפיתוח, יש לדאוג תמיד לערך של שמירת הטבע העירוני". מעיריית ת"א נמסר בתגובה כי "עץ הפיקוס מיועד לשימור ויישאר במקומו, ושורשיו לא יפגעו בעת ביצוע הפרויקט". עוד נמסר כי "הפרויקט הוצג לתושבים בצורה מפורטת במסגרת מפגש שהתקיים בעירייה ב-28.9.14, ולבקשתם סוכם שיתקיים מפגש המשך מול צוות תושבים מצומצם. מפגש זה יתקיים ביום שלישי הקרוב. בימים אלה אנו נמצאים בדיון מקצועי מול פקיד היערות בנוגע לשאר העצים במקום". לכתבה בהארץ |
300 אלף הפגינו בניו יורק במצעד הגדול בהיסטוריה למען הסביבה
מלבד ארה"ב השתתפו גם מאות אלפים בהפגנות שהתקיימו ב-166 מדינות ברחבי העולם וקראו למנהיגיהם לפעול נגד ההתחממות הגלובלית
רויטרס וגרדיאן, 22.09.2014
מפריז ועד פפואה גינאה החדשה, מאות אלפי בני אדם יצאו אתמול (ראשון) לרחובות ב–166 מדינות בעולם לציון יום האקלים הבינלאומי וקראו למנהיגיהם לפעול בדחיפות נגד ההתחממות הגלובלית. הצעדה המרכזית התקיימה בניו יורק לקראת ועידת האקלים העולמית שתתכנס מחר במטה האו"ם בעיר. בהפגנה בעיר, בה לפי הערכות השתתפו כ–310 אלף בני אדם, לקחו חלק סלבריטאים כמו לאונרדו דיקפריו, ודיפלומטים ופוליטיקאים בהם מזכ"ל האו"ם, באן קי־מון, ראש העיר ביל דה בלאזיו וסנאטורים אמריקאים. לדברי המארגנים, זה המצעד הגדול ביותר אי פעם למען איכות הסביבה. "לא שיערנו שמספר המפגינים יהיה כה גבוה, אפילו לא בחלומותינו הפרועים ביותר", אמר אחד ממארגני ההפגנה ריקן פאתל, מנכ"ל אוואז (Avaaz), ארגון אזרחי בינלאומי הפועל בנושאים כמו התחממות גלובלית וזכויות אדם. "שברנו שיאים במספר המשתתפים בהפגנות בכל העולם, מפריז ועד בוגוטה. שינויי אקלים הם לא עוד תחום עניין רק של פעילי סביבה אלא של כולם", הדגיש פאתל. ההפגנה שלוותה בשירים, בתופים ובצופרים שנשמעו למרחק רב, הפכה להפגנה למען הסביבה ההמונית ביותר מאז העצרת בקופנהגן בשנת 2009 שגם כן עסקה בשינויי אקלים, בה יצאו עשרות אלפי מפגינים למחות על מעצר 2,000 פעילי סביבה. בראש המפגינים צעדו ניצולי הוריקן סנדי שנשאו כרזות של חמניות, ואינדיאנים בתלבושות מסורתיות. המפגינים שגדשו את העיר נשאו שלטים עליהם נכתב בין היתר "המיסו שוקולד, לא את קרחוני הקוטב" ו"אנחנו פציפיסטים כועסים". "אני חושבת שזה יביא לשינוי, אך עדיין יהיה טוב לעשות
דברים נוספים", אמרה טשינה רד הוק, בת עשר, שלבשה שמלת חרוזים אינדיאנית
מסורתית, ובאה לצעדה מביתה בשמורת רוזבאד בדרום דקוטה. "אם אתה לא דואג
לאדמה, היא לא תדאג לך", הוסיפה. ![]() יום האקלים הבינלאומי בניו יורק, מאות אלפים השתתפו.
צילום: רויטרס
![]() באן, דה-בלאזיו, אל גור, ג'יין גודוול ולורן פביוס, בצעדה אתמול.
צילום: אי־פי
![]() מפגינים למען הסביבה בבוגוטה שבקולומביה.
צילום: אי־פי
![]() הגשם לא מנע מהמפגינים לצאת לרחובות גם בריו דה ז'נרו שבברזיל.
צילום: אי־פי
![]() המונים השתתפו בעצרת בפריז.
צילום: אי־פי
"בכל המדינות, ישנה כעת מודעות גדולה הרבה יותר לחשיבות הנושא", אמר שר החוץ של צרפת, לורן פביוס, שהצטרף לצעדה במנהטן. משטרת ניו יורק מסרה כי בהפגנה אתמול לא בוצעו שום מעצרים. המארגנים טוענים כי עוד 270 אלף בני אדם השתתפו באירועים שנלוו לעצרת המרכזית ונערכו מחוץ לעיר. בלונדון אמרו המארגנים כי 40 אלף איש יצאו לרחובות וצעדו לעבר בתי הפרלמנט. הצעדה היתה שלווה, אף על פי שקריאות לגלוג רמות נשמעו כשהקהל עבר ברחוב דאונינג וסמוך למחלקת האנרגיה ושינויי האקלים. במלבורן, נשאו המפגינים בובת ענק של ראש ממשלת אוסטרליה, טוני אבוט. בוועידה שתיערך מחר ידונו נציגי המדינות המשתתפות, בהם נשיא ארה"ב ברק אובמה, בדרכים להפחתת פליטת גזים הפוגעים בסביבה. האתגר העומד בפני המנהיגים ברור: ללא מענה הולם, העולם צפוי לעמוד בפני עלייה של 4.5 מעלות צלזיוס. הפליטה השנתית של פחמן דו־חמצני עלתה ב–2.5% בשנה האחרונה, כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם בסוף השבוע. בשיעורים הללו, המשמעות היא כי "תקציב הפחמן" העולמי - הכמות שממשלות יכולות להרשות לעצמן לפלוט מבלי שהדבר יביא לשינוי קטסטרופלי - תכלה בתוך 30 שנה בלבד. ההפגנות נערכות כמה ימים לאחר שמנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארה"ב דיווח כי חודש אוגוסט 2014 היה החם ביותר מאז החלו המדידות. ראש העיר ניו יורק דה בלאזיו ניצל את ההזדמנות והכריז על תכנית עירונית חדשה לצמצום פליטת גזי החממה ב-80% עד שנת 2050. |
המטרונית זכתה ב"גלובוס הירוק". ומי עוד?
הארגונים
הירוקים הודיעו על 11 הגופים והאישים שעשו טוב לסביבה בשנה האחרונה. בין
הזוכים: מיקי חיימוביץ' על הגברת המודעות לצמחונות, פרויקט המטרונית במפרץ
חיפה, פעיל הסביבה עדי וולפסון שכותב ב-ynet, וגם הכנסת שתייצר חשמל מהשמש.
מי זכה ב"גלובוס השחור"? הרשימה המלאה לכתבה באתר ynetאלפי שאולי בעולם מודרני שבו שולטים המירוץ לקידמה ולתיעוש, חשוב לעצור מדי פעם ולהוקיר את אלה שמבקשים לשמור על הסביבה ועל כדור הארץ בו אנו חיים. ביום ג' הקרוב יוענקו ל-11 אישים וגופים פרסי "הגלובוס הירוק" לשנת 2014 על ידי "חיים וסביבה" - ארגון הגג של 130 גופים ירוקים בישראל. השנה יתקיים הטקס במסגרת יום הסביבה הבינלאומי בכנסת ובשיתוף עם השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת ומיזם "כנסת ירוקה". בתחום התחבורה ניתן האות לפרויקט המטרונית בחיפה. המטרונית החלה לפעול במהלך 2013 ולפי הארגונים הירוקים היא "מצליחה לשלב את המהירות, האמינות והיעילות של רכבת קלה יחד עם הגמישות המתאפשרת בהפעלת שירות אוטובוסים". לפי הבוחרים, המטרונית משמשת עשרות אלפי אנשים מדי יום, במהירות וללא פקקים וזיהום במרחב העמוס של מפרץ חיפה.
![]() המטרונית בחיפה. "אמינות ויעילות של רכבת קלה לצד גמישות המתאפשרת בהפעלת שירות אוטובוסים" (צילום: יוסי מלכה)
אות "הגלובוס הירוק" לאישיות ציבורית יוענק למגישת הטלוויזיה המובילה מודעות לצמחונות, מיקי חיימוביץ'.
חיימוביץ', מנמקים הבוחרים את הבחירה, גייסה את כוחה הציבורי וכישוריה המקצועיים להבאתה לארץ ולקידומה של יוזמת Meatless Monday
הקוראת לציבור להפחית אכילת בשר באופן קבוע פעם בשבוע - ביום שני. ![]() מיקי חיימוביץ'. קידמה את "ימי שני ללא בשר" (צילום: טל גבעוני)
הפרויקט של השנה שיקבל גם כן אות "הגלובוס הירוק" יינתן לפרויקט "כנסת ירוקה". התוכנית מציבה יעד שאפתני לפיו בית המחוקקים הישראלי יהיה לירוק ביותר בעולם. בתחילת 2014 השיקה הכנסת את שלב א' של המיזם, שעיקרו 13 פרויקטים המתמקדים בחיסכון באנרגיה ובמים. בין השאר הקמת שדה סולארי של יותר מ-4 דונם לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת על גגות המשכן, החלפת מאות נורות ליבון לנורת LED, החלפת מערכות מיזוג אוויר, כיבוי אוטומטי של כלל המחשבים בסוף היום, מעבר למודל השקיה חסכוני בגינון, התפלת מי העיבוי של מערכות המיזוג ועוד.
![]() מיזם "כנסת ירוקה". המשכן רוצה להיות הירוק מסוגו בעולם (צילום: דוברות הכנסת)
בתחום החינוך יינתן אות לבית הספר לבנייה ירוקה של המועצה הישראלית לבניה ירוקה. בית הספר הוקם בשנת 2012 והוא עוסק בפיתוח תכנים, קורסים וכלי הדרכה שונים למגוון גדול של אנשי מקצוע, ופועל ליצירת קהילה בין-תחומית תומכת לקידום הבנייה הירוקה.
![]() בית הספר לבנייה ירוקה של המועצה הישראלית לבניה ירוקה (צילום: ליטל כרמל)
הארגון המקומי שנבחר לקבל אות שנתי הוא הפורום האזרחי היהודי-ערבי בבקעת בית הכרם שבגליל. הפורום קם לפני שלוש שנים וניסח חזון הקורא להפיכת בקעת בית הכרם לשער תיירותי לגליל באמצעות פיתוח מושכל, תוך שימת דגש על אוצרותיה הטבעיים. במקביל, יצא הפורום במחאה אזרחית על ההזנחה המתמשכת שהביאה את האזור למצבו הסביבתי הקשה.
![]() הפורום האזרחי היהודי-ערבי בבקעת בית הכרם (צלם: מיקי יונגמן)
את פרס "הגלובוס הירוק" במגזר העסקי קיבל שירותי בריאות כללית. מעניקי הפרס כתבו כי כללית שמה דגש משמעותי על כל הנושא הסביבתי ואף בכל סניף מונה רפרנט סביבתי.
![]() קופ"ח כללית. רפרנט סביבתי בכל סניף (צילום: דוברות שירותי בריאות כללית) הפעיל הסביבתי בהתנדבות של השנה הוא פרופ' עדי וולפסון, ראש המחלקה להנדסה כימית בקמפוס באר-שבע של המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומי שהקים בה את "המרכז לתהליכים ירוקים". פרופ' וולפסון, שבין היתר כותב טורי דעה ופרשנויות כאן ב-ynet, פועל בהתנדבות מלאה במגוון ערוצים בנושאי סביבה וקיימות בנגב. הוא יזם והוביל פרויקטים חינוכיים רבים בבאר שבע ומשמש בהתנדבות כיועץ לקיימות וסביבה לראש עיריית באר-שבע, רוביק דנילוביץ'. עובד הציבור שיקבל את האות של "הגלובוס הירוק" הוא ברוך קומפנו, שסיים לאחרונה את תפקידו כמנהל אגף סביבה וקיימות במועצה האזורית משגב. קומפנו עסק 30 שנה בתחומי הסביבה והוביל תוכנית אב לקיימות וכן דחף את המועצה להצטרף לפרויקט הפרדת פסולת במקור. קיימות עירונית היא קטגוריה נוספת שהעניקו הירוקים וזאת ניתנה לתוכנית "טבע עירוני בירושלים" - מיזם משותף לעיריית ירושלים ולחברה להגנת הטבע במשותף עם המשרד להגנת הסביבה ורשויות התכנון המחוזיות. התוכנית מגבשת מדיניות כוללת לתכנון, שימור, טיפוח ופיתוח אתרים ומתחמי טבע עירוני.
המאבק המקומי שזוכה לאות יוענק ל"ארגון ועדי לב העיר - 'ירוק במקום בטון'". הארגון הוקם לפני 18 שנה על ידי מיכל ברז"ל כהן ונלחם על הקמת גן ציבורי במתחם "קריית ספר" בליבה הצפוף של תל-אביב. על השטח, שבבעלות רשות מקרקעי ישראל, תוכננו במקור להיבנות בניינים.
![]() פארק קרית ספר בת"א. ריאה ירוקה במקום עוד מגדלים (צילום: "ירוק במקום בטון")
אות הוקרה מיוחד ניתן לעזריה אלון ז"ל שייסד את החברה להגנת הטבע, הארגון הסביבתי הוותיק והגדול בישראל. אלון, שנפטר בחודש ינואר, פיתח את שיתוף הפעולה בין החברה להגנת הטבע למשרד החינוך והיה מעורב במאבקים סביבתיים רבים (הכרזה על הכרמל כגן לאומי, חוק "ערכי טבע מוגנים" ועוד).
![]() עזריה אלון ז"ל מקבל את פרס ישראל מראש הממשלה נתניהו (צילום: עומר מירון)
פרס "הגלובוס השחור" - לחטיבה להתיישבותאות קצת פחות מחמיא, אותו מכנים הירוקים "הגלובוס השחור", ניתן לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, שמקדמת הקמת 20 ישובים בנגב ובגליל. לדברי הירוקים, הדחיפה להקמת ישובים חדשים דווקא במקומות שבהם ישנם ישובים קיימים הזקוקים לחיזוק ותמיכה, פוגעת באינטרס הציבורי וקוטעת את רצף השטחים הפתוחים.
![]() הקמת הישוב גבעת חזן בחבל לכיש. החטיבה להתיישבות מקימה 20 ישובים חדשים (צילום: איתמר בן דוד) נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, אמר ל-ynet כי "דווקא לנוכח הניסיונות לסלק את הקול האזרחי והסביבתי מתהליכי קבלת החלטות, קיום הטקס בכנסת הוא חשוב ויסייע להעלות את המודעות לנושאי הסביבה ולמרכזיות שלהם בקרב מקבלי ההחלטות". |