7 לקחים חשובים מ-40 שנה של "יום כדור הארץ"

פורסם: 14 במאי 2010, 8:40 על ידי: Sustainability Org
 | 22.4.2010 מאת ג'ון טירני | ניו יורק טיימס

>> בחגיגות ה-40 שנה ליום כדור הארץ, יש לשאול אם התנועה הירוקה, שהגיעה לגיל העמידה, צריכה שיעוררו אותה מחדש לחיים טורק-ים צעירים?

המלה טורק היא קיצור של המלה טורקיז, המונח שטבע סטיוארט ברנד, אחד ממייסדי המגזין "ויירד" וממובילי תנועת הנגד בארה"ב, לשוחרי איכות הסביבה שמשלבים גישה ירוקה מסורתית עם גוון קל של כחול - של חשיבה פתוחה כמו שמים כחולים. הטורק-ים האלה, הוא מקווה, יהיו חובבי איכות סביבה שמה שמנחה אותם הוא המדע, ולא הנוסטלגיה או השנאה לטכנולוגיה.

גם אם השם שקרא למונח החדש אינו קליט במיוחד, צריך להיזהר מלהתעלם ממגמות שברנד מזהה. הוא היה האיש שנתן השראה ליום כדור הארץ כאשר עיטר את שער "קטלוג הארץ השלמה" (Whole Earth Catalogue) שלו בתמונת כדור הארץ ב-1968.

ברנד פירסם עתה ספר חדש, "Whole Earth Discipline ("דיסציפלינת הארץ השלמה"), שבו הוא קורא לירוקים "להטיל ספק במעשיות המקובלות". ברוח זו אפשר להתוות כמה לקחים חשובים מארבעה עשורים של "יום כדור הארץ". להלן שבעה מהם, לטורק-ים בכל הגילים.

1. זה האקלים, טמבל. אנשי יום כדור הארץ הראשון לא דיברו על התחממות גלובלית. אחת הסיבות לכך היא שלא היו אז מודלים טובים של אקלים, החוזים את ההתחממות הגלובלית במאה ה-21, ומכיוון שהאידיאולוגים של אותה עת לא היו בטוחים בכלל שכדור הארץ ישרוד עד המאה ה-21. הם סברו שצפיפות האוכלוסייה תגרום למחלות, תחסל את הנפט הגולמי, תגרום למחסור במינרלים חיוניים, זיהום, מגפות סרטן שנגרמות משימוש בחומרי הדברה, אסונות בכורים גרעיניים ומגוון אסונות טכנולוגיים אחרים. למי היה זמן לדאוג מסכנה מרוחקת שנגרמת מחומר טבעי כמו פחמן דו חמצני? האפוקליפסות שציפינו להן לא התגשמו, ואילו בעיית גזי החממה הבלתי צפויה מדאיגה את המדענים כיום. עד כמה השתנו עמם סדרי העדיפויות של הירוקים?

2. טכנולוגיה היא לא מקור כל הרע. אנשי הסביבה של שנות ה-70 נהגו להצדיק את התנגדותם לטכנולוגיות חדשות באזהרות שאי אפשר לחזות את תוצאותיהן. המנטרה הזאת היתה חביבה ואפילו די מדויקת. טכנולוגיות חדשות הן אכן בעלות תופעות לוואי בלתי צפויות. ואולם התנגדות לטכנולוגיה חדשה מניבה הפתעות בלתי נעימות משלה. תנועת האנטי-גרעין הובילה להסתמכות יתר על חשמל מכורי פחם הפולטים פחמן. ההתנגדות ל"חקלאות תעשייתית" הובילה להקמת חוות בעלות תנובה נמוכה שזוללות יותר שטחי אדמה ומחסלות יערות המגינים על חיי הבר וסופגים פחמן.

3. לאכול אורגני היא לא אופציה גלובלית. עבור בני אדם אמידים במדינות המתועשות, מזון אורגני הוא מותרות לא מזיקים. על אף שאין שום עדות מכרעת שהאוכל הזה בריא או מזין יותר מאוכל אחר, אם התווית גורמת לכם להרגיש בריאים יותר או צדיקים יותר, זה מצדיק את העלות הנוספת. ואולם רוב האנשים בעולם אינם אמידים, ותקציב המזון שלהם מוגבל. אם הם משתכנעים מדברי המשווקים הירוקים שהם זקוקים למזון אורגני יקר, הם וילדיהם יאכלו כתוצאה מכך פחות פירות וירקות - או בכלל לא, כפי שקרה כשזמביה דחתה את ההצעה לאספקת חירום של מזון משום שהוא היה מהונדס גנטית. בספרו "Denialism" (הכחשנות) על התפשטות אמונות לא מבוססות מדעית, מייקל ספקטר מבקר את הפולחן האורגני כ"סוג של הכחשנות קטלנות", שמיוצאת למדינות עניות. "הסתמכות מוחלטת על חקלאות אורגנית תאלץ את המדינות האפריקאיות להקדיש כפליים אדמה ליבול מאשר בארה"ב", הוא כותב. "יקום אורגני נשמע כמו משהו נפלא, אך הוא ימיט על מיליוני אנשים באפריקה ובאסיה תת תזונה ומוות".

4. פרנקנפוד הוא פיקציה. פרנקנפוד, האוכל המהונדס גנטית שזכה לכינוי גנאי על שם המדען פרנקנשטיין ומפלצתו, קיבל שם רע כל כך שגרם לדחיקתו מאירופה וממדינות עניות שמייצאות מזון לאירופה. האמריקאים, בינתיים, מגדלים ללא חת ואוכלים מזון כזה כבר עשור - וסיפורי הזוועות מקבלים פחות ופחות תוקף.

בשבוע שעבר דיווחה האקדמיה הלאומית למדעים כי מזון מהונדס גנטי מסייע לצרכנים, לחקלאים ולסביבה, מכיוון שהוא מפחית עלויות, מפחית את השימוש בחומרי הדברה וקוטלי עשבים, ומעודד טכניקות עיבוד אדמה שמפחיתות את זיהום המים ובליית קרקע. "הייתי מסתכן ואומר שהתנועה הסביבתית גרמה ליותר נזק עם התנגדותה להנדסה גנטית מכל דבר אחר שבו טעינו", כותב ברנד ב"דיסציפלינת האדמה השלמה". "הרעבנו אנשים, חנקנו את המדע, פגענו בסביבה הטבעית, ומנענו מאנשינו מלהשתמש בכלי קריטי".

5. אנרגיה ירוקה לא תציל את הכדור. אנרגיה ירוקה לא עזרה במיוחד מאז יום כדור הארץ הראשון, אנרגיות רוח ושמש נהפכו לאופנתיות וקיבלו שמות חביבים כמו: חלופיות, נאותות, מתחדשות ובנות קיימא. ואולם כיום, למרות דורות של סובסידיות והיתרים, הן מספקות פחות מ-1% מהחשמל בעולם, ואנשים עדיין נמנעים מהשימוש בהן כשהם מגלים כמה הן יקרות וכמה אדמה הן דורשות.

6. לאנרגיה גרעינית יש גם יתרונות. בשנות ה-80 גווינת קרייבנס הצטרפה לירוקים שמנעו את פתיחתו של הכור הגרעיני שורהאם בלונג איילנד. לאחר שלמדה על התחממות גלובלית, היא גילתה שהכור היה מונע את פליטתן של 3 מיליון טונות של פחמן דו חמצני מדי שנה. היא כתבה ספר על תעשיית האנרגיה הגרעינית ששמו "Power to Save the World" (הכוח להציל את העולם).

ברנד משך אף הוא את התנגדותו לכוח גרעיני והכריז עליו כעל אנרגיה ירוקה, בשל פליטות הפחמן הנמוכות וטביעת הרגל הקטנה שלו בנוף. הוא רוצה שיפותחו כורים גרעיניים קטנים, ומצטט אזהרה של מדען האקלים ג'יימס האנסן: "אחת מהסכנות הגדולות שהעולם עומד בפניהן היא האפשרות שמיעוט קולני של פעילים מתנגדי גרעין ימנעו את הוצאתם מפעולה של כורי פחם".

יש קבוצות, כמו מועצת ההגנה על משאבים טבעיים, שעדיין מתנגדות לכוח גרעיני, כמו שגרינפיס לוחמת נגד יבולים גנטיים. ואולם אם ברנד צודק, אולי הירוקים יגלו מחדש את ההתלהבות לטכנולוגיה המבוטאת בתחילתו של "קטלוג הארץ השלמה": "אנחנו כמו אלים, ומוטב שנשתפר בכך".

קדימה טכנולוגית ולא נוסטלגיה ונזירות, היא הדרך הבטוחה היחידה לממש את חזון הקיימות של הירוקים. השממה וחיי הבר ישתמרו אם החקלאים של העולם יקבלו את הכלים הטובים ביותר להזין את כולם משטח האדמה הקטן ביותר האפשרי. כוח סולארי יתקבל בציבור הרחב רק אם פריצות דרך יהפכו אותו ליעיל יותר. גזי חממה ימשיכו להצטבר אלא אם מהנדסים יבנו מקורות כלכליים של אנרגיה דלת פליטות פחמן או יפתחו טכניקות ללכידת פחמן. ואם התקדמויות אלה לא יספיקו כדי לעצור את ההתחממות הגלובלית, נרצה כלים חדשים להנדסה ישירה של האקלים. בהתחשב בחומרת הסכנה, ברנד תומך במחקר של הנדסת אקלים, ועדכן את השורה המפורסמת של עצמו מלפני ארבעה עשורים. העדכון הזה הוא לקח חשוב לטורק-ים:

7."אנחנו כמו אלים, ואנחנו חייבים להשתפר בכך" We are as gods and have to get good at it.
 

Comments