תנועת ההימנעות מהשקעות בדלקים מאובנים תופסת תאוצה ורושמת הישגים הצהרתיים משמעותייםמאת אשר שכטר, 20/7/2015חרם והימנעות מהשקעות, כך נראה, הן המילים החמות של הקיץ. בשבועות האחרונים, בעקבות פרשת אורנג׳ והניסיון הפלסטיני להשעות את ישראל מפיפ״א, עלתה לכותרות תנועת BDS, שקוראת לחרם, הימנעות מהשקעות וסנקציות על ישראל. אולם בשאר העולם התפרסם בחודש האחרון קמפיין חרם אחר מטעם התנועה הקוראת לחברות, מדינות, קרנות ואוניברסיטאות להימנע מהשקעות בפחם ובדלקים מאובנים. ביוני זכה הקמפיין לאחד מהניצחונות הגדולים בתולדותיו, לאחר שקרן ההשקעות הממשלתית של נורווגיה – באופן אירוני יצואנית הנפט השביעית בגודלה בעולם – הודיעה כי תחסל את רוב השקעותיה בתעשיית הפחם, לאחר שהפרלמנט הנורווגי אישר את המהלך. קרן ההשקעות הנורווגית – "קרן הנפט", בשמה הלא רשמי – מנהלת נכסים בשווי של קרוב ל־900 מיליארד דולר, שכולם מומנו מרווחיה של תעשיית הנפט המקומית, שהפכה בחמשת העשורים האחרונים את נורווגיה ממדינת דייגים וכמרים ענייה לאחת המדינות העשירות בעולם. ההשקעות שאותן תממש הקרן מסתכמות בכמעט 9 מיליארד דולר של מניות ב־122 חברות ברחבי העולם שלפחות 30% מהכנסותיהן נובעות מפחם. עד לפני פחות משנתיים הורכבה תנועת החרם בעיקר מכמה עשרות ערים, קרנות פנסיה קטנות ובינוניות, קומץ מוסדות דתיים ואלפי סטודנטים ואקטיביסטים כמו ארגון 350.org (ממארגני התנועה), שדרשו מאוניברסיטאות ומכללות לא להשקיע בדלקים מאובנים. הם ביקשו לגרום לקרנות ומשקיעים למכור את השקעותיהם ב־200 חברות הדלקים המאובנים הגדולות בעולם, במטרה להילחם בשינוי האקלים ולהפנות יותר כספים להשקעה באנרגיות מתחדשות. עוד לפני ההכרזה הנורווגית, שהיתה צפויה זה כשנה, זכתה התנועה לשורה של הישגים: במאי הכריזה הכנסייה האנגליקנית כי קרן ההשקעות שלה, שהיקפה 9 מיליארד ליש״ט, מכרה השקעות בסך 12 מיליון ליש״ט ותפסיק להשקיע בדלקים מאובנים מזהמים ובחברות ש־10% או יותר מהכנסותיהן נובעות מפחם. לפני כן הודיעה ענקית הביטוח הצרפתית AXA על כוונתה להוציא מהפורטפוליו שלה השקעות בפחם בהיקף של 560 מיליון דולר. בספטמבר האחרון הודיעו יורשיו של ג׳ון ד. רוקפלר כי קרן הצדקה האחים רוקפלר, שמנהלת 860 מיליון דולר, תצטרף לתנועה. גם במקרה של קרן זו האירוניה בולטת: רוקפלר –האיש העשיר בהיסטוריה – צבר את הונו בזכות אימפריית הנפט שלו, סטנדרד אויל. הרוקפלרים הצטרפו ל־180 קרנות פילנתרופיה, ארגונים דתיים, קרנות פנסיה ורשויות מקומיות שהבטיחו למכור נכסי דלקים מאובנים בשווי של 50 מיליארד דולר ולהשקיע את הכסף במקורות אנרגיה מתחדשים. הישגים אלה נראים משמעותיים יותר כשמביאים בחשבון את שורשיה הצנועים של תנועת ההימנעות מהשקעות, שנולדה ב־2011 בשישה קולג׳ים בארצות הברית. בדומה ל־BDS, גם תנועה זו הוקמה בהשראת תנועת החרם נגד משטר האפרטהייד בשנות ה־80. וכמו BDS, גם היא עושה שימוש בהפגנות מחאה, עצומות וחרמות כדי ללחוץ על אוניברסיטאות, בנקים ומוסדות אחרים להפסיק להשקיע בדלקים מאובנים. באפריל האחרון, כ־1,000 סטודנטים, בוגרים ופרופסורים בהרווארד דרשו מהאוניברסיטה למכור את השקעותיה בנפט, גז ופחם. בפברואר ארגנו פעילים סביבתיים חרם על חמשת הבנקים הגדולים בבריטניה, שמשקיעים לפי טענותיהם כ־66 מיליארד ליש״ט בדלקים מאובנים מדי שנה. גם באוקספורד ארגנו סטודנטים הפגנת מחאה שבה ״חיתנו״ בין האוניברסיטה לחברות הנפט הגדולות לפני שפירקו את הנישואים כדי לסמל את הצורך של האוניברסיטה הבריטית להתנתק ממקורות אנרגיה מזהמים. המחאה הצליחה, ובמאי הודיעה האוניברסיטה שהיא תימנע מהשקעות בפחם ונפט. בחודש שעבר הביע מארק מודי־סטוארט, יו״ר חברת הנפט של לשעבר, תמיכה מסויגת בתנועה כשאמר שהימנעות מהשקעות בנפט היא "תגובה הגיונית" לכישלונה של תעשיית הנפט להתמודד עם שינוי האקלים. התעשייה, מצדה, משדרת בהלה גוברת מהמהירות שבה התמיכה בתנועה צוברת תאוצה: בפברואר האחרון ניסתה קבוצת לובי של תעשיית הנפט להיאבק בחרם באמצעות סרטון ויראלי בשם ״קשה להיפרד מדלקים מאובנים״, שבו נראה ילד שמתאהב בפחית נפט. למרות הישגיה האחרונים שאלת האפקטיביות של תנועת החרם עודנה דורשת הוכחה. הקמפיין נגד פחם אמנם צובר תאוצה, אך כורות הפחם הגדולות ביותר לא נפגעו כלל. לפי דיווח בבלומברג, הקריטריונים שבהן משתמשות חלק גדול מהקרנות שהפסיקו להשקיע בפחם אינם חלים על היצרניות הגדולות, משום שחברות ענק כמו ריו טינטו ו־BHP הן כל כך גדולות, שפחם מהווה רק חלק קטן מהכנסותיהן. נורווגיה, למשל, הודיעה שתפסיק להשקיע בחברות ש־30% מהכנסותיהן מגיע מפחם. הכנסייה האנגליקנית הודיעה שתיפטר מהשקעות בחברות ש־10% מהכנסותיהן או יותר נובע ממקורות מזהמים. כך העליהום הבינלאומי על תעשיית הפחם פסח על יצרניות הפחם הגדולות, ששווי השוק שלהן הוא כמעט 300 מיליארד דולר. קשה לומר שהחרם אפקטיבי אם גלנקור ממשיכה לייצר 150 מיליון טונות של פחם בשנה ו־BHP מייצרת 70 מיליון טונות, ואף אחד לא ממהר למכור את מניותיהן. למעשה גלנקור כל כך בטוחה בביקוש לפחם, שהיא צופה שמחירו ימשיך לעלות בשנים הקרובות. לכן ההצלחה של תנועת החרם עודנה בעיקר סימבולית – בדומה ל־BDS. כל זה יכול להשתנות בשנים הקרובות. אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי, ייתכן שהיא תצליח להפיל גם את החברות הגדולות. הגמילה מדלקים מאובנים אולי תהיה קשה, כפי שצופה סרטון התעמולה של חברות הנפט, אך לא בלתי אפשרית. לכתבה בדהמרקר |
Sustainability.org.il > פעילות להגנת הסביבה >