מחקר: ארגוני הסביבה מתרחבים, אך סובלים מהיעדר מימון וכוח אדם

נשלח 21 ביוני 2011, 6:19 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 21 ביוני 2011, 6:25 ]
עודכן ב- 14:21 21/06/2011

ממחקר חדש עולה כי למרות המודעות ההולכת וגדלה, בעיות סביבתיות רבות בארץ נותרות ללא טיפול ומענה


הארגונים הירוקים בישראל הרחיבו באופן משמעותי את פעילותם והשפעתם בשנים האחרונות. אולם בצד זאת הבעיות הישנות לא נעלמו והם עדיין סובלים ממחסור בתקציבים, היעדר מיומנות מקצועית ומיעוט תמיכה כספית מהציבור. דבר זה גורם לכך שלמרות המודעות ההולכת וגדלה, בעיות סביבתיות רבות נותרות ללא טיפול ומענה. כך קובע צוות חוקרים ממכוני המדבר באוניברסיטת בן גוריון במחקר שערך על התנועה הסביבתית בישראל ואותו יציג היום במסגרת יום איכות הסביבה השנתי שמציינת הכנסת.

המחקר שהתבסס על שורת ראיונות עם פעילים מרכזיים בארגונים הירוקים וגורמים מקצועיים שונים, נערך על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' אלון טל המשמש גם יושב ראש התנועה הירוקה. הוא מצא שבשני העשורים האחרונים חל גידול משמעותי במספר הארגונים הסביבתיים, מ-25 ליותר ממאה ארגונים. עם זאת, למעלה ממחיצתם הם ארגונים קטנים של 50 פעילים או פחות ורק בחלקם הקטן - פחות מ-10% - מונים בין אלף לחמשת אלפים פעילים.

מהמחקר עולה כי בשנים האחרונות הצליחו הארגונים הירוקים להרחיב את מעורבותם במספר רב של תחומים סביבתיים. בין היתר הם למדו לשתף פעולה ביניהם וכך השפיעו על מאבקים סביבתיים חשובים. בין המאבקים הזכורים שהסתיימו בהצלחה גם מניעת תוכניות בנייה בחופים, הפחתת זיהום בערים הגדולות ויוזמה של שורה של חוקים להגנת הסביבה - ובראשם החוק להגנת החופים וחוק אוויר נקי, שהיו יוזמה של עמותת "אדם טבע ודין" והחברה להגנת הטבע.

עם זאת, במקרים רבים נותרו הארגונים תלויים בתרומות של קרנות בינלאומיות, שהן חלק גדול מהתקציב שלהן - שאר הכספים מגיעים ממקורות שונים ובהם גם תמיכה ממשלתית. כתוצאה מכך הם מתקשים לשמור על יציבות כלכלית ונאלצים פעמים רבות להתאים את פעולותיהם דווקא לפרויקטים שמושכים את עינם של מממנים פוטנציאליים ושאינם בהכרח בעלי חשיבות סביבתית.

אחת מהיוצאים מן הכלל היא החברה להגנת הטבע שמצליחה להישען במידה רבה גם על תשלום דמי חבר למימון פעילות שוטפת. אולם ארגונים אחרים נמצאים בסיכון שכן כבר עתה יש כמה קרנות שתמכו בפעילות סביבתית והודיעו שהן לא יעשו זאת יותר בשנים הקרובות. "אנחנו נאלצים לגייס תרומות בחו"ל למרות שלציבור הישראלי יש כיום אפשרות לתרום לנו. הוא לא עושה זאת, בין השאר מחוסר מודעות לחשיבות העניין", אומרת ליאורה אמיתי מעמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל", ארגון סביבתי הפועל באזור הצפון.

בעיה משמעותית הפוגעת ביעילות הירוקים היא הרמה המקצועית של פעילי הסביבה. "מספר מרואיינים הצביעו על ירידה בהשפעה של פעילים אשר מגיעים לדיון ציבורי חמושים בעיקר באידיאולוגיה וללא מומחיות, בקיאות בנתונים או מידע מגובש", מציין המחקר. "רבים ציינו כי השטחיות הנראית לעין כתוצאה ממחסור באנשי מקצוע מומחים בצד הירוק, לצד הפופוליזם של חלק מהארגונים, פגעו במהימנות של התנועה הסביבתית בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה ובתעשייה". על כך מוסיפה אמיתי כי "יש לנו קושי להיעזר באנשי מקצוע כי חסרים לנו משאבים. אני נאלצת ללמוד דברים לבד".

בעיה נוספת לדעת עורכי המחקר היא שהארגונים הסביבתיים בישראל עוסקים במניעת השפעות של בנייה או זיהום סביבתי אך לא בגורמים לתופעות אלו שהם גידול האוכלוסייה המואץ בישראל והתפתחות תרבות צריכה ברמה מערבית. לדעת החוקרים על הארגונים הסביבתיים להתמודד עם סוגיות כמו גידול אוכלוסייה ושינוי בהרגלי קניית מוצרים, דיור ותחבורה.

על רקע ניתוח זה ממליץ צוות המחקר לארגונים הסביבתיים לנסות לגייס כספים באופן ישיר מהציבור הישראלי - בעזרת אמצעי שיווק ופרסום - על מנת להקטין את התלות בקרנות בין לאומיות. כמו כן הם ממליצים לשקול הקמת פרויקט ייעודי להגברת המעורבות של האוכלוסיות החרדית והערבית שנותרו במידה רבה מחוץ לתמונת הפעילות הירוקה בישראל.

"אני לא מסכים עם הביקורת על המקצועיות של הארגונים", אומר ניר פפאי, סמנכ"ל בחברה להגנת הטבע. "עיקר כוחם של ארגונים סביבתיים, הוא פעילות השטח ואנשי מקצוע רק נותנים לכך גיבוי. באשר לחוסר העיסוק שלנו בנושא גידול אוכלוסייה, הביקורת נכונה. זהו נושא שהוא טאבו בגלל רגישותו ואנחנו מתייחסים לכך כאל נקודת מוצא שיש גידול מתמיד באוכלוסייה בישראל. לגבי נושא תרבות הצריכה כן הגברנו פעילות ועסקנו בכך בשנה החולפת".
 
Comments