פעילים, אבל אופטימיים: מתכוננים לפסטיבל אקטיביזם

נשלח 4 במאי 2011, 7:28 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 4 במאי 2011, 7:34 ]

תסכול מהאדישות של החברה הישראלית, דחף לעשייה סביבתית-חברתית וחלום ליצור מציאות טובה יותר הביאו לגלגולו המחודש של פסטיבל אקטיביזם. נגה פסו ראיינה את האנשים שעומדים מאחורי היוזמה ובדקה האם מדובר בחבורת היפים שלא מחוברת למציאות

נגה פסו | 4/5/2011 10:13
תגיות: מעורבות חברתית,פסטיבל אקטיביזם, חיים בירוק
פסטיבל אקטיביזם 2010. גל קציר מימין, רכז תכנים בפסטיבל. אורי פורת משמאל, אחראי יחסי ציבור. ''אנשים מעדיפים לעשות לייק בפייסבוק במקום ליצור לעצמם מציאות טובה יותר. אני רוצה לצעוק להם באוזן: תתעוררו!''

הרבה אנשים מעיזים לחלום על עולם אחר, עולם טוב יותר. פחות פועלים כדי לקדם את החלום שלהם. מעטים מוכנים לקחת את החלום ולעשות הכל כדי להפוך אותו למציאות. כאשר קבוצה קטנה של חברים מחליטה שעולם אחר הוא אפשרי ומבינה שזה בידיים שלהם לגרום לו לקרות, דברים נפלאים מתרחשים.

ניר גירון (29) ואורי פורת (25) חלמו על עולם של שוויון ושל צדק, של אחריות ושל שמירה על הסביבה, ובעיקר, עולם של אנשים שמשתפים פעולה למען יצירת המציאות שהם רוצים לראות. הם חלמו על פסטיבל בטבע אליו יבואו עמותות, ארגונים, פעילי סביבה וחברה וכל מי שמתעניין.

בדרך היה גם תסכול מהאדישות של החברה הישראלית. "החלטנו לחדש את פסטיבל האקטיביזם בשל האדישות המסוכנת ולנוכח הניכור ההולך וגובר בחברה הישראלית", מסביר אורי. "אני רואה את בני דורי מתוסכלים מהמציאות בה אנו חיים, ומעדיפים לעשות לייק בפייסבוק במקום ליצור לעצמם מציאות טובה יותר. זה מוציא אותי מדעתי. אני רוצה לתפוס אותם אחד-אחד, ולצעוק להם באוזן: תתעוררו!".

אפס פסולת

מאז שנולד הרעיון עברו הרבה רעיונות לשיפור במוחותיהם של ניר ואורי, הצטרפו אליהם רבים אחרים ולישיבות הפעילים הפתוחות לכולם של הפסטיבל ממשיכים להגיע מכל קצווי הארץ במטרה לעזור, לפתח ולתכנן. כך גם אני מגיעה לפגוש את האנשים שמאחורי צמד המילים "פסטיבל אקטיביזם" בסמינר הקיבוצים בתל אביב.

אני נכנסת בשערי הסמינר וממשיכה עד הסוף – שם נמצא המרכז לחינוך דמוקרטי. מדובר בקבוצת קרוואנים לבנים וספסל עליו יושבים חבורת אנשים בגילים שונים. אבל לא רק הגיל שונה, גם הוויב; יש מהשאנטי ויש מהמיינסטרים, יש מי שמנסה לא להיות מיינסטרים, פעילים בארגונים ועמותות וכאלה שלא פעילים. תל אביביים, דרומיים, צפוניים כמו אלה, שבאה מהגליל, ואורית, שעשתה את כל הדרך מקצרין.

מכל קצוות הארץ נתכנסנו כאן - מבוגרים, צעירים, נכים, אקדמאים, אנשי תרבות, אנשי חינוך, ואפילו סטודנטית שהייתה שם במקרה ו"נסחפה" פנימה לשמוע על הרעיון. למרות ההבדלים, יש מכנה משותף לכולם – כולם רוצים לקדם את נושא השינוי החברתי והסביבתי בארץ. כמוני, הם שמעו על "פסטיבל אקטיביזם", הגיעו לרחרח ונשארו לטעום עשייה.

מתחילים בסבב היכרות, כי בכול פעם מחדש מצטרפים אנשים חדשים. כל אחד מספר קצת על עצמו ועל תפקידו ב"פסטיבל אקטיביזם" אם יש, אם אין מיד ימצאו לו תפקיד אם ירצה. כשהישיבה מגיעה לסופה אני שואלת את טלאור, 24, מפיקת הפסטיבל, מי הם חבורת האנשים שפגשתי. "אנחנו חבורה של צעירים שחושבים שאפשר ליצור מציאות אחרת, כולנו עושים זאת בהתנדבות ומתוך אמונה גדולה", היא אומרת.

מה זה בעצם "פסטיבל אקטיביזם"?
אורי: "פסטיבל אקטיביזם הוא אירוע שמטרתו להעלות מודעות סביבתית וחברתית ולחגוג את העשייה הענפה בישראל. האירוע משלב אלמנט של למידה – סדנאות רבות ומעגלי שיח, ואלמנט חגיגי - הופעות, הצגות ועוד. הפסטיבל בא לקשר בין אנשים לארגונים ובין אנשים לאנשים ולייצר מרחב לשיתופי פעולה".

טלאור: "פסטיבל אקטיביזם פועל כולו בהתנדבות ורצון טוב של אנשים, זה הפסטיבל היחיד שהמטרה שלו היא קידום מודעות ולא רק מסיבה. זה לא כנס, זאת חגיגה גדולה. בנוסף, זה פסטיבל ירוק".

מה הכוונה ב"פסטיבל ירוק"?
"בפסטיבל ירוק הכוונה היא שמקפידים מאוד על הפן האקולוגי - משירותי קומפוסט ועד השימוש בכלים רב פעמיים, גנרטורים על בסיס ביו-דיזל ופאנלים סולאריים שיספקו את החשמל בפסטיבל. לפי עיקרון מנחה של 'אפס פסולת', הפלסטיק, הנייר, הפסולת האורגנית והבקבוקים ימוחזרו. בנוסף יתקיימו סדנאות וגם מיצגים ותערוכות המשקפים אמנות אקולוגית וחברתית, סרטים מרחבי העולם, הצגות תיאטרון, והתרחשויות ספונטניות בשיתוף הקהל".

הכל מתחיל במודעות

איך אתם חיים את אורך החיים הירוק מחוץ לפסטיבל?
ניר: "אני לא אוהב את השאלה – 'איך אתה מתנהל בצורה ירוקה?'. אפשר לתת רשימה של דברים שאנחנו עושים, קומפוסט, אוכל טבעוני, חינוך, רכב על גז, גינה ועוד, אבל זה לא באמת העניין. העניין הוא בכוונה שלנו ובמודעות שלנו – האם אנחנו חיים תוך כדי התחשבות בסביבה שלנו? חיים מתוך תחושת שייכות וחלק? או שאנחנו בעצם פועלים מתוך רצון ועניין בניצול כל המשאבים סביבנו לטובתנו?".

פסטיבל אקטיביזם, תמונה מהשנה שעברה
פסטיבל אקטיביזם, תמונה מהשנה שעברה  
אורי: "אורח חיים אקולוגי מתחיל בכוונות ובמודעות, לפני שהוא מגיע למעשים ספציפיים. השאלה שצריכה להישאל היא האם אנחנו חיים תוך התחשבות בסביבה שלנו? האם אנחנו מודעים להתנהלות היומיומית שלנו, כחלק מהתרבות?

"התשובות לשאלות האלה מכתיבות את המעשים שאנחנו עושים. אם זה להפריד זבל ולעשות קומפוסט, או לבחור ברכב שמונע על גז, ולגדל בגינה ליד הבית את האוכל שלנו. אני למשל משתדל לקנות מזון שמיוצר בארץ, ושארוז בצורה שחוסכת בניילונים. כשמדובר במוצרים שאינם חד פעמיים, כמו בגדים או מוצרי חשמל, אני משתדל לקנות יד שנייה, או להחליף עם חברים.

"ההבנה שאנחנו חלק ממערכת מורכבת, שכל חלקיה קשורים זה לזה, מובילה למסקנה שעלינו לשמור על המשאבים שכדור הארץ מספק לנו, ולא לנצל אותם עד תום מבלי לחשוב על העתיד, שלנו ושל ילדינו".

אתם מרגישים שאתם משפיעים על הסביבה שלכם?
אורי: "כל צעד שאנחנו עושים משפיע על האנשים שסביבנו. מעבר לעיסוק בחינוך, עצם הבחירות שלנו וההתנהלות שלנו גורמות לאחרים לחשוב, ובהתאם - לשנות את התנהלותם. אני זוכר ארוחות בבית שהייתי שם את בקבוקי השתייה בשקית נפרדת כדי לזרוק לפח המחזור, והיום ההורים שלי מפרידים בבית לארבעה סוגים שונים של פסולת, וזה לחלוטין בגלל שאני הכנסתי בהם מודעות".

יש קשר בין "פסטיבל אקטיביזם" שאתם מקיימים לבין פסטיבל שנקרא "פסטיבל אקטיביזם" שהתקיים בעבר?
ניר: "בעבר פסטיבל אקטיביזם נערך ביוזמת עמותת פעולה ירוקה על מנת לקדם את הקשר בין ארגונים ופעילים חברתיים וסביבתיים. בגלגול המחודש שלו הפסטיבל פונה לכל פעיל ואדם אשר הוא והמוקד אינו בשייכות הארגונית אלא בעשייה אשר היא".
היפים? אנחנו?

בהתאם לחזון, מדובר בעמותה ללא מטרות רווח והפסטיבל עצמו אינו מותנה בתשלום אלא בכניסה חופשית על בסיס תרומות, בתקווה שיכסו את עלויות ההפקה.

ניר: "הכוח שלנו זה האנשים שאתנו. פסטיבל אקטיביזם נולד מלמטה, מהאנשים הפעילים בשטח, כמענה לצורך במרחב מפגש אשר יתקיים מחוץ לשגרת היומיום השוחקת של פעילים סביבתיים חברתיים. בנוסף, הפסטיבל בא לגשר על פעילותם המבוזרת של הארגונים לשינוי חברתי-סביבתי, ולחזקם על ידי יצירת שיתופי פעולה, מתן כלים וחשיפתם לציבור הרחב.

"כעקרון, אנחנו שמים דגש על האנשים - אלה שפועלים בתוך ארגונים ויוזמות וגם אלו שפועלים בצורה עצמאית וללא רצון בהגדרה, ושמים דגש על החוויה האישית בתוך העשייה. כך נוצר דיאלוג בין אנשים שווים ובלי מחסומי זהות המגיעים עם הייצוג 'הארגוני',העדתי, הדתי וכיוצא בזה".

ומה אתם מצפים מבאי הפסטיבל להביא לפסטיבל?
"אנחנו מצפים מכולם לבוא עם ראש פתוח, שמחה ורצון לשינוי. בזמן הפסטיבל הקהל הוא לא רק צרכן, אלא מצופה ממנו להתנדב במהלך הפסטיבל בתפעול הפסטיבל. ליזום וגם לתרום סכום מומלץ לטובת כיסוי ההוצאות".

כשאני מציינת בפני טלאור שהרעיון של "פסטיבל אקטיביזם" נשמע סוציאליסטי, אוטופי, לא מחובר למציאות, רוחני, היפי, ושואלת אם היא מזדהה עם אחת ההגדרות האלה, היא צוחקת . "אני?! סוציאליסטית... אולי... אבל היפית זה לא אני. אני מאוד על הקרקע, אבל הפסטיבל הוא הזדמנות שלי לבחון את המציאות מחדש, להוכיח לעצמי דבר או שניים בנוגע להתנהלות כלכלית.

"מה שבטוח הוא שלפעול בשיטת מידה אחת המתאימה לכולם זאת לא הדרך הנכונה להתנהלות כלכלית ואנחנו עושים ניסיונות למצוא אותה. הממנים של הפסטיבל הם המשתתפים, עסקים חברתיים או עסקים בעלי מודעות כלכלית וחברתית וקרנות – כולם מאמינים במטרה ומוכנים לתרום לטובתה. אני מאמינה שבעזרתם נוכל לקיים את "פסטיבל אקטיביזם".

מה יגרום לפסטיבל אקטיביזם 2011 להיקרא הצלחה גדולה?
פרם שי, המנהל האומנותי של פסטיבל אקטיביזם: "שיגיעו 4500 אנשים, שהמשתתפים ייקחו חלק פעיל בפסטיבל, שאנשים יגידו שהפסטיבל היה משמעותי עבורם וירצו להצטרף לעשייה, ושייהנו, שיראו שאפשר לחגוג גם אחרת".

פסטיבל אקטיביזם יתקיים בין התאריכים 19-21.5 בחניון הזורע.

לכתבה באתר nrg

 
Comments