תושבים הצליחו למנוע תוכנית בנייה שהיתה פוגעת באחד העצים המרשימים בעיר. אפילו פקיד היערות הארצי הצטרף למאבק: "הוא עולה על כל עץ אחר"

עץ הפיקוס עתיר הממדים בצפון הישן של תל אביב מסוכך כבר עשרות שנים על הגן הציבורי וינר, ומהווה חלק בלתי נפרד מהנוף באזור. לכן, כששמעו תושבים בעיר כי הוא נמצא בסכנה מיהרו לצאת למאבק נגד תוכנית העירייה לבצע עבודות תשתית ברחוב מנדלשטם.

ברגע האחרון, הצליחו התושבים למנוע פגיעה בפיקוס ובקבוצת עצים נוספת בגן וינר, שהעירייה התכוונה לכרות במסגרת תוכנית להריסת מבנה נטוש ובניית גן ילדים וטיפת חלב במתחם הצמוד לגן ברחוב דיזנגוף.

כדי להוציא את תוכנית הבנייה לפועל, החליטה העירייה להעביר אל הגן הציבורי תחנת שנאים הצמודה היום למבנה הנטוש, בנימוק שהיא מעוניינת להרחיק אותה מגן הילדים העתידי. את השנאים תכננה העירייה להטמין בחדר תת-קרקעי, תחת הגן, ולצורך כך לכרות קבוצה של 14 עצים המצויים שם היום.

כדי להעביר את השנאים, התכוונה העירייה לחפור בגן וינר ולהטמין בו את קווי חשמל שיגיעו מרחוב דיזנגוף, וכן תכננה לחדש גם את קו הביוב המשרת את הבתים בסביבה ולהסיט את התוואי שלו. העירייה טענה כי תוכנית הבנייה לא תפגע בעץ הפיקוס העתיק הצמוד לגינה ופקיד היערות העירוני אישר את התוכנית לפני כחודש וחצי. למרות זאת, הגישה קבוצת תושבים ערר לפקיד היערות הארצי, והוא מנע את ביצוע התוכנית.

עץ הפיקוס בגינת וינר, השבוע. צילום: תומר אפלבאום

"הכל נודע לנו במקרה", מספרים רתם ושי רשף, המתגוררים סמוך לגינה. זאת גינה של פעם, גינה מאוד מיוחדת, והם רוצים להפוך אותה לגינת פלסטיק", אומרת רתם. בני הזוג החתימו 600 תושבים על עצומה ופנו לפקיד היערות הארצי. לצד זה, גם יצרו קשר עם חיים וינר, המתגורר היום בארה"ב. וינר תרם סכום גדול להקמת הגינה, הקרויה על שם רעייתו ג'נה. "הוא היה בהלם מוחלט", מספר שי.

פקיד היערות הארצי, חגי שניר, קיבל את עמדת התושבים. "גן וינר הוא שטח ציבורי קטן ויפה שתכנונו אושר עוד בתחילת שנות ה-30 לפי 'תכנית גדס' לתל אביב", כתב בהחלטתו לפני כעשרה ימים.

"העץ החשוב ביותר בסביבה", הדגיש פקיד היערות הארצי, "שמצל בבדיו ובצמרתו על חלק ניכר מגן וינר, על גג הבית של מבנה טיפת החלב ועל הבית המשותף שברחוב מנדלשטם 11, הוא עץ פיקוס השדרות שנחשב לגדול ביותר הידוע בת"א. קוטר גזעו בגובה 130 סנטימטרים הוא 2.2 מטרים, גובהו כ-13 מטרים ושטח היטל צמרתו הינו ברדיוס של כ-50 מטר ועולה על כל עץ אחר המוכר בעיר". הוא ציין כי ככל הידוע העץ בן יותר מ-80 שנה והוא גדל לצד באר ישנה ששירתה את הפרדסים שהיו בסביבה.

מתוכנית העירייה עלה כי המבנה החדש, בן שלוש קומות, יהיה במרחק של יותר מ-10 מטרים מגזע העץ הענק. אולם, בסיור בשטח התברר לפקיד היערות כי המרחק קטן משמעותית - 5 מטרים, ומעמיד בסכנה את העץ. "בנוסף, בקומה העליונה יש עמודים הבולטים לכיוון העץ באופן שיחייב גיזום והקטנה משמעותית של העץ", כתב. "עץ פיקוס השדרות הענק", נימק פקיד היערות את החלטתו, "ייפגע קשות בנופו ובשורשיו מביצוע הפיתוח המתוכנן ויש חשש כבד ליכולת שימורו בצורתו הנוכחית".

חברת מועצת העיר תל אביב, עו"ד גבי לסקי, שליוותה את מאבק התושבים ומגבשת נוהל חדש העוסק בשמירה על עצים, אמרה כי "על העירייה לדאוג תמיד לשתף תושבים בתהליך קבלת ההחלטות", והוסיפה כי "לצד ערך הפיתוח, יש לדאוג תמיד לערך של שמירת הטבע העירוני".

מעיריית ת"א נמסר בתגובה כי "עץ הפיקוס מיועד לשימור ויישאר במקומו, ושורשיו לא יפגעו בעת ביצוע הפרויקט". עוד נמסר כי "הפרויקט הוצג לתושבים בצורה מפורטת במסגרת מפגש שהתקיים בעירייה ב-28.9.14, ולבקשתם סוכם שיתקיים מפגש המשך מול צוות תושבים מצומצם. מפגש זה יתקיים ביום שלישי הקרוב. בימים אלה אנו נמצאים בדיון מקצועי מול פקיד היערות בנוגע לשאר העצים במקום".