אגדה ירוקה: היהודים והערבים נגד מפעל המתכות

פורסם: 24 באפר׳ 2010, 10:55 על ידי: Sustainability Org

הסיפור הזה ייכנס לדברי הימים של המאבק הסביבתי בישראל. תושבי היישוב הערבי כפר כנא ותושבי היישוב הציוני-דתי הושעיה התאגדו כדי למנוע ממפעל מזהם להתיישב באזור התעשייה הירוק שלהם. רוחות מלחמה אקולוגיות. במסגרת יום כדוה"א הם זכו בפרס ה"גלובוס הירוק"

עדי חשמונאי | 22/4/2010 13:50    
היום מציינים בארץ ובעולם את "יום כדור הארץ", החג הסביבתי הגלובלי שכולו קודש לירוק. ברחבי העולם מתקיימים עשרות אלפי אירועים שבהם צפויים להשתתף למעלה ממיליארד איש - רובם, כנראה, מהמדינות השבעות. גם בישראל יתקיימו עשרות אירועים, ובמרכזם טקס הענקת "הגלובוס הירוק" למצוינות סביבתית על ידי "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה.

אחד משבעת הזוכים בפרס "הגלובוס הירוק", שנחשב לאוסקר האקולוגי של ישראל, הוא "הוועד הציבורי להגנת הסביבה כפר כנא, משהד ומצפה הושעיה לשיתוף פעולה אזורי למען בריאות הציבור". שם ארוך ומסורבל שמאחוריו מאבק חסר פשרות, פרי של חיבור נדיר בין אנשים פשוטים משני קצוות קיצוניים של החברה הישראלית.
צילום: אלכס רוזקובסקי
עוואדה ולביא. ''על הדרך קיבלנו עוד מתנה גדולה, ידידות אמת עם השכנים'' צילום: אלכס רוזקובסקי

בצד האחד, תושבי כפר כנא. בצד השני, אנשי היישוב הציוני-דתי הושעיה. באמצע: מאבק עיקש נגד הקמת מפעל מתכות באזור התעשייה "ציפורית" הסמוך לכפר כנא בסיוע לוחמים ותיקים. הראשון שבהם, "אדם, טבע ודין", ניהל את המאבק המשפטי, ו"אזרחים למען סביבה בגליל" עזר ביצירת הקשרים. התוצאה: פסק דין תקדימי בתולדות המשפט הסביבתי בישראל.

"ענן האפר הוולקני באיסלנד הראה לכל העולם בצורה הכי מוחשית שממש לא משנה מאיפה אתה,

מי אתה ומה אתה חושב", אמר אתמול בהתרגשות שי לביא, חובש כיפה סרוגה שנמנה עם מובילי המאבק מטעם מצפה הושעיה, "כולנו נתונים תחת אותה קליפה דקה של כדור הארץ. היא יכולה לשנות לנו את החיים, בלי שום קשר למה שאנחנו עושים. אנחנו מגדלים אותם זיתים, אנחנו חיים יחד בארץ הזאת, והיא קטנה מאוד. ודאי שיש חילוקי דעות פוליטיים ואחרים. אבל גם בתוך משפחה יש הרבה מאוד חילוקי דעות. החוכמה היא למצוא את המשותף".
אחים לנשק

הגרעין הראשון של מצפה הושעיה עלה לקרקע ב-1983. משפחות של בוגרי בני עקיבא מכל חלקי הארץ באו להגשים את חלום ההתיישבות הציוני בגליל. היישוב, שנקרא על שם רבי הושעיה, אמורא שישב בציפורי הסמוכה, התחיל במקווה, בית כנסת, בית מדרש תורני וסניף של בני עקיבא.

ולהבדיל, כפר כנא, שתושביו הערבים נלחמו נגד צה"ל במלחמת השחרור. שני בנים של הכפר בלטו בכנסת ישראל: חבר הכנסת עבד אל-מאלכ דהאמשה וח"כ ואסל טאהא. דהאמשה הוא חבר בפלג הדרומי של התנועה האיסלמית. ועדת אור, שחקרה את מאורעות אוקטובר 2000, מצאה אותו אשם במרבית הסעיפים נגדו, אך מכיוון שכיהן כחבר כנסת לא הוסקו נגדו מסקנות אישיות.

עד כה התמצה הקשר בין היישובים בעיקר במהומות אוקטובר, שבהן השתתפו תושבי כפר כנא באופן פעיל, חסמו כבישים ויידו אבנים אל עבר מכוניות תושבי הסביבה היהודים, וביניהם אנשי הושעיה. אבל היום יקרה הבלתי ייאמן, ועל הבמה המרכזית, לכבוד אירועי יום כדור הארץ, יעלו שי לביא ומילא כרמל מהושעיה. לצדם יעלו אחיהם לנשק, באכר עוואדה מכפר כנא. "אף פעם לא פגשנו אותם והם לא פגשו אותנו. מעולם לא נכנסתי ליישוב שלהם כי אין בינינו שום דבר במשותף", מסביר עוואדה. "אנחנו רחוקים מאוד מבחינה פוליטית. הם חובשי כיפות סרוגות, ברובם בעלי דעות ימניות, וגם אנחנו נחשבים ליישוב פוליטי לא קל שיש בו כל מיני זרמים ותנועות.

"בארגון הסביבתי אזרחים למען סביבה הסבירו לנו שאולי כדאי לחבור אל הושעיה, מכיוון שגם תושבי המצפה נאבקים נגד אותה מטרה. נפגשתי איתם ופגשתי אנשים מדהימים. התחברתי מאוד לשי לביא. השוני הפוליטי בינינו אפילו לא עלה. בסופו של דבר החבירה הזאת הובילה לאינטרס משותף: לחיות בסביבה נקייה. לכולנו יש אינטרס שהילדים שלנו ינשמו אוויר נקי. השאיפה לחיים טובים יותר ניצחה את המאבק הזה".

אתה מאמין שאם לא הייתם חוברים ליישוב יהודי המאבק שלכם היה מצליח במידה דומה?
"זה כואב, אבל אני חושב שהצעקה של היהודים נשמעת יותר טוב למעלה. היא צעקה ששומעים אותה באופן אמיתי. זה בעצם התסכול של האזרחים הערבים כאן. באוכלוסייה הערבית יש חוסר אמון כלפי הממסד הישראלי, בטענה שהוא לא מתייחס אליהם. אבל היום, בדיעבד, לא הייתי מוותר על שיתוף הפעולה הזה. לא רק שהצעקה שלנו נשמעה במקומות שבהם הייתה צריכה להישמע, אנשי מצפה הושעיה התגלו ככוח מניע, כאנשים נחושים ועקביים".

אסור? מותר?

תחילתו של המאבק ב-2005, אז ביקשו בעלי מפעל אי-אם-סי שמייצר חלקי אלומיניום לרכב באזור חיפה, להעתיק את מיקומם לאזור התעשייה "ציפורית", הסמוך לכפר כנא והושעיה. עם הקמתו הוגדר "ציפורית" כאזור תעשייה ירוק שאוסר בפירוש על כניסתם של מפעלי מתכת, שפולטים במהלך תהליך הייצור שלהם חומרים המסכנים את בריאות הציבור בסביבתם. למורת רוחם של פעילים סביבתיים מקומיים דרשה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של עיריית נצרת עילית-שאזור התעשייה שייך לתחום השיפוט שלה-לאשר הקלה למפעל ולאשר את הקמתו.

בעקבות אישור ההקלה חתם המפעל על הסכם רכישת קרקע באזור התעשייה. התושבים הגישו ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה על החלטת הוועדה המקומית, ובאפריל 2007 החליטה הוועדה המחוזית לבטל את ההקלה. "הדרך לאפשר את כניסת המפעל לאזור התעשייה, כאשר התוכנית הישימה אוסרת במפורש את כניסתו של מפעל מתכת לאזור, אינה יכולה להיעשות בדרך של הקלה", כתב השופט אברהם אברהם בפסק הדין התקדימי שנתן.

אך למרות הכל, ביוני 2007 הגיש המפעל בקשה נוספת לוועדה המקומית. הפעם: "לשימוש חריג". באופן תמוה, הוועדה המקומית מאשרת גם את הבקשה הזאת. הוועדה המחוזית פוסלת אותה שישה חודשים מאוחר יותר, תחת אותו הסבר שמסרה בפעם הקודמת. אך הוועדה המקומית לא נכנעת לדרישת התושבים, ועותרת לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי שיאשר את החלטתה. המפעל, בינתיים, הגיש תוכנית נקודתית לשינוי המהות של אזור התעשייה, כך שלא תיאסר הכנסת המפעל ל"ציפורית".

בזמן פציעות
אחרי ניסיונות רבים של פריצה לתוך היעד המבוצר ומסכת ארוכה של דיונים בוועדות התכנון השונות, במאי 2009 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את התוכנית. למורת רוחם של התושבים שנאבקו על הגנת סביבת חייהם, נכחו בדיונים גם נציגים בכירים של המשרד להגנת הסביבה שהציגו תוצאות של סקרים ובדיקות שנערכו למפעל, ולפיהן פעילותו לא צפויה להשפיע לרעה על איכות האוויר או הסביבה למעלה מהתקן המותר. חודש אחר כך קיבל המפעל רישיון עסק, והתחיל לפעול ללא ידיעת המתנגדים.

אחרי שכבר נקבעו העובדות בשטח, וכנגד כל הסיכויים, הגיש ועד הפעולה הדו-לאומי עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה שיורה על ביטול אישור התוכנית הנקודתית שמאפשרת את הקמת המפעל - בטענה שהושגה שלא כדין. רק במהלך המשפט מתברר לעותרים שהמפעל כבר החל לפעול.

בנובמבר 2009 קיבל השופט אברהם החלטה אמיצה. הוא מכריע שאישור התוכנית מבוטל, ועל המפעל להתפנות מהשטח שמוגדר כאזור לתעשיות ירוקות, תוך חצי שנה. השופט הביע בפסק הדין את תמיהתו באשר לאישור התוכנית: "מעשה זה איננו מעשה סביר של ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה בהתקינה תוכנית מתאר. על הוועדה המחוזית, כמתקינה תוכניות מתאר, חלה חובה לנהוג בסבירות. בעיניי אין זה סביר כי הוועדה תתיר בתוכנית מתאר שימוש, שבתוך אותה תוכנית עצמה נקבע כי הוא אסור. הדבר יוצר מצב בלתי אפשרי שהשימוש המסוים, התכת מתכות, הוא גם אסור וגם מותר".

גם ב"אדם טבע ודין", למוד המאבקים המשפטיים, התקשו לקלוט את גודל ההכרעה התקדימית. הפעילים הסביבתיים המקומיים זוקפים את הניצחון לשני הארגונים שתמכו בהם גם ברגעים הקשים ביותר. כשקיבלו את הטלפון שבישר להם ש"חיים וסביבה" יעניק להם השנה את פרס "הגלובוס הירוק", הם התקשו להאמין. "זה היה מדהים. מאוד מרגש ומשמח", אומר עוואדה. "זה דוחף אותך לעשות ולהוביל עוד שינויים, גם אם הם נראים בלתי אפשריים, של המציאות שאתה לא מוכן לקבל אותה. על הדרך קיבלנו עוד מתנה גדולה, ידידות אמת עם השכנים, שעד לאותה הכרזת מלחמה משותפת לא חלמנו להכיר".
Comments