ירוק ובועט: איך החלה המהפכה הסביבתית?

נשלח 26 במרץ 2011, 13:40 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 26 במרץ 2011, 13:43 ]
שעת כדור הארץ שמצויינת היום בישראל היא הזדמנות טובה להתחקות אחר השורשים של הפוליטיקה הירוקה. התנועה הלאומית חיזקה את הקשר לאמא אדמה, אבל היה זה המדע שהדליק את נורת האזהרה: הכוכב שלנו בסכנה
שי זמיר, 24/3/2011

בשנים האחרונות נדמה כי הפוליטיקה הירוקה, זו ששמה במרכזה ערכים של שמירת טבע והגנה על הסביבה, הייתה כאן מאז ומתמיד. מפלגות רבות מתכסות בנוצות ירוקות ומפריחות סיסמאות באוויר, שעודנו מזוהם. פרופ' אבנר דה שליט מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, מסביר איך הכול התחיל.

 

פרופ' דה שליט, כיצד הפכנו ירוקים כל-כך?

פוליטיקה ירוקה קיימת למעשה כבר מתחילת המאה ה-19, בדמות התנועה הרומנטית שהציעה חזרה לטבע כחלק מהערכים הלאומיים, למשל בגרמניה. אך אם אנחנו מתכוונים לפוליטיקה ירוקה במובן העכשווי, של מפלגות שזו בדיוק האג'נדה שלהן, הרי שאנחנו מדברים על התפתחות שהחלה בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.

 

המפלגה הרשמית הראשונה קמה בניו-זילנד אך לא הייתה בעלת כוח רב. המפלגה המשמעותית הראשונה שהצליחה מבחינה פוליטית היא הירוקים בגרמניה (Die Grünen), שהצליחה לעבור את אחוז החסימה במדינה, שהוא מן הגבוהים.

 

היא נכנסה לפרלמנט הגרמני עם הרבה רעש וצלצולים. חבריה לא היו פרלמנטרים מקצועיים והם התחלפו לעיתים תכופות, אולם הם ידעו איך להשתמש בתקשורת: בישיבה הראשונה של הפרלמנט כל אחד מנציגיה הניח עציץ ליד המושב שלו. זה הוציא להם שם טוב במדינה והם התחזקו והתבססו עד כדי כך, שמנהיגם יושקה פישר הפך לשר החוץ של גרמניה.

 

במה שונה המגמה הירוקה של העשורים האחרונים מהחזרה הרומנטית לטבע?

בשנות ה-60 התפרסם ספר משפיע מאוד בשם Silent Spring, "אביב דומם", מאת סופרת בשם רייצ'ל קרסון. היא תיארה בו את ההשפעות השליליות של ריסוס, חומרים כימיים וכו' ואת האופן שבו אנחנו גורמים נזק לכדור הארץ.

 

הייתה זו הפעם הראשונה שבה תפיסה מדעית החלה להשפיע על יחסינו כלפי הסביבה. כלומר, עלינו לשמור על הטבע לא רק משום שהוא מעורר בנו רגש עז או מפני שהוא חלק מנוף הלאום, כפי שגרסה הרומנטיקה, אלא כי הוכח באופן מדעי שאנחנו הורסים את כדור הארץ.

 

הפוליטיקה הסביבתית של ימינו מאופיינת בכך שהיא מבוססת על נתונים שהמדע אוסף על התחממות כדור הארץ או על זיהום האוויר והשפעותיו על מחלות כמו סרטן. השפעת המפלגות הייתה יפה עוד קודם אולם מי שקידם את הנושא באמת היו המדענים ששמו מראה בפני הציבור והראו שקיימת בעיה רצינית.

 

הרעיונות הללו השפיעו מאוד גם על אנשים בישראל ואכן באותה תקופה הוקמה הרשות להגנת הסביבה בתוך משרד הפנים, ביוזמתו של ד"ר אורי מרינוב. דרך אגב, "איכות הסביבה" הוא מונח עברי-ישראל. בחו"ל מדברים על סביבתיות או על אקולוגיה. התנועות מכנות עצמן מפלגות "אקולוגיות" או "להגנת הסביבה", שהוא מונח שהופך מקובל גם כאן.

 

היהדות הייתה מאז ומתמיד קצת ירוקה, לא?

אפשר לומר שכן. שנת שמיטה למשל, מכילה את כל האלמנטים הרומנטיים שהוזכרו, אבל יש מאחוריה גם היגיון מדעי: כבר בימי קדם הצליחו החכמים להבחין בכך שאם מנצלים את האדמה שוב ושוב, מדללים אותה מן המינרלים שבה בצורה כזאת שאי אפשר להשתמש בה אחר כך.

 

מדוע אנחנו מייחסים את האידיאולוגיה הירוקה דווקא למפלגות שמאליות?

משום שבין השתיים יש קשר ברור, אולם גם הוא מורכב וטעון הסבר. באירופה למשל, המפלגות הירוקות התפצלו לשתיים: למפלגות ירוקות שמרניות שהתמיכה בהן מגיעה בעיקר מאיכרים ומחקלאים, כמו בשוויץ, ולמפלגות ירוקות שאפשר להגדיר את האג'נדה שלהן כשמאלית.

 

בזמנו חקרתי את הנושא וראיתי שהמשתנה שמנבא בצורה הטובה ביותר איזה אזרח יתמוך בעמדות סביבתיות, הוא עמדותיו ביחס לסוגיות כמו הפלות או הפרדת דת ומדינה. דהיינו, כל הנושאים הליברליים-פרוגרסיביים. ככל שאדם הוא ליברלי יותר, כך יש לו נטייה ברורה יותר לתמוך באידיאולוגיה סביבתית.

 

חשוב לסייג את האמירה הזאת, משום שיש גם אידיאולוגיה סביבתית ימנית. רפול למשל, החזיק בתפיסה רומנטית של הטבע ופעל לקידום הנושא. אם בוחנים את ההצבעות בכנסת לדוגמא, אפשר לראות שבנושאים ירוקים תומכים גם אנשים מחוץ לשמאל. ובכל זאת – מפלגות ירוקות בדרך כלל מחזיקות בהשקפת עולם שמאלית.

 

דוגמא מצוינת היא המחאה של מפלגות ירוקות נגד התחמשות גרעינית, שנתפסה כמאפיין שמאלי. במשך עשרות שנים הן טענו כי הכורים הגרעיניים מסוכנים, כפי שאנחנו רואים כעת ביפן. הטענה שמנגד הייתה שכורים אלו דווקא סביבתיים יותר בטווח הארוך, שכן הם פחות מזהמים.


הירוקים מפגינים בברלין נגד אנרגיה גרעינית (צילום: GettyImages)

  

החיבור לשמאל גם קשור בחיבור שבין צדק חברתי לשמירת הסביבה. המפלגות הירוקות טוענות שלקבוצות העשירות בחברה יש אינטרס שלא לעסוק בנושאים סביבתיים: בערים גדולות באירופה, מקימים בעלי ההון מפעלים היכן שהקרקע זולה, ומי שבא לעבוד אצלם הם הפועלים שיכולים להרשות לעצמם לגור שם.

 

הבעלים עצמם גרים כמובן רחוק מהמפעל ולא נפגעים מהזיהום שנפלט ממנו, ולכן הם לא טרודים במיוחד מבעיית הזיהום. מי שנפגע ממנו באופן קשה אלו באופן טבעי הפועלים. מחקרים הראו כי אצל אנשים עניים באירופה קיימות יותר מחלות לב וריאה משום שהם חשופים יותר לזיהום אוויר.

 

האם האידיאולוגיות הגדולות של המאה ה-20 כללו גם כן רעיונות ירוקים?

באידיאולוגיות הגדולות אפשר למצוא רק רעיונות בוסריים לגבי שאלת השימוש במשאבי כדור הארץ. הכישלון הגדול של הקפיטליזם הוא שהוא מתייחס לכל דבר כאל אלמנט שניתן לתמחר אותו. הנושא הסביבתי האיר את עינינו לכך שיש דברים שאנחנו לא מוכנים לשים עליהם מחיר – לא הכול ניתן לכימות בכסף. אם היו באים לתושבי ישראל ומציעים לקנות מהם את הגליל תמורת מיליארדי דולרים – הרי שלא היינו מסכימים לכך.

 

הכישלון של הסוציאליזם, מן הצד השני, היה שהוא סבר שמשאבי הסביבה הם אינסופיים. גם מרקס עצמו לא הבין את המגבלה של משאבי הטבע.

 

מתי בישראל הופיעה לראשונה פוליטיקה ירוקה?

מבחינה מוסדית, המשרד לאיכות הסביבה הוקם כתרגיל פוליטי של ראש הממשלה שמיר כלפי רוני מילוא: הוא הקים את המשרד הזה במיוחד עבורו, אלא שמילוא לקח את התפקיד ברצינות רבה ועשה ממנו משהו טוב יותר מכפי ששמיר ציפה.

 

מבחינה פוליטית, התנועה הירוקה שרצה עם מימד בבחירות האחרונות, היא לדעתי המפלגה הירוקה הראשונה שהוקמה. גם מרצ היא כמובן מפלגה שיש בה אלמנטים ירוקים מזה זמן רב, וכאמור גם אצל רפול היו אלמנטים כאלה.

 

מה שמעניין לגבי ישראל הוא שקיימים יותר ארגונים סביבתיים מאשר מפלגות ירוקות: אדם, טבע ודין, החברה להגנת הטבע, מכון השל ועוד. יש גם המון ארגוניים מקומיים שפזורים ברחבי הארץ כמו בגליל או בנגב. האקטיביזם הסביבתי בישראל הוא ברמה ובאיכות גבוהה כמו שמוצאים באירופה וישנם הרבה מאוד אנשים שמגלים חשדנות כלפי הממסד ומעורים במה שקורה.

 

לאן צועדת היום הפוליטיקה הסביבתית?

הפוליטיקה הירוקה הייתה תמיד נשכנית מאוד ודאגה להישאר מחוץ לקונצנזוס. היא לא רצתה לראות את עצמה כחלק מהממסד. ההצטרפות של הירוקים לממשלה בגרמניה קצת בלבלה את הפוליטיקה הסביבתית בעולם: האם אנחנו חלק מהכוח? האם אנחנו יכולים לשתף פעולה עם הממסד? מצד אחד זהו תהליך של התבגרות, אך מן הצד השני היו מפלגות רבות שראו בכך מעשה בגידה. לדעתם, התפקיד של פוליטיקה סביבתית הוא אופוזיציוני.

 

מעניין לראות לאן תנשוב הרוח עכשיו. המפלגות הירוקות אינן בולטות מאוד בעולם אך יש מפלגות אחרות שאימצו אידיאולוגיה ירוקה. אפילו תאצ'ר אמרה בזמנו שהכחולים נהיו ירוקים, והתכוונה בכך למפלגה השמרנית שבהנהגתה. זאת הייתה הצהרה שלא היה הרבה מאחוריה, אך היא ביטאה את העובדה שכולם מבינים היום שמבחינה אלקטורלית כדאי מאוד להיות ירוק היות שלציבור בעולם זה חשוב מאוד.

 

פרופ' אבנר דה שליט הוא דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית, מהמחלקה למדע המדינה. מחבר הספר "אדום-ירוק".


לכתבה באתר ynet

Comments