מחכה לפארק אריאל שרון, משקיעה את כל מרצה בגינה הקהילתית בכפר שלם וגם נותנת טיפ למשקיעים בנדל”ן. האנשים הירוקים

המאבק של נעמי רמתי ופעילי שכונת כפר שלם בתל אביב על תכנון בנייה ירוק לקאנטרי בארבור היה ארוך וקשה. הם החתימו תושבים על עצומה שהועברה ללשכת ראש העירייה וארגנו נערים מהאזור להגיע לישיבה על הצבעת התקציב. ולבסוף בקשתם נענתה. "דמעות זלגו מעיניי בישיבת ההנהלה כשיצאה הבשורה”, היא מספרת בהתרגשות.

רמתי (58) מתל אביב-יפו, העושה למען הסביבה משנת 1990, היא פעילת שכונה בכפר שלם. לאחר נישואיה היא חיפשה בית והגיעה לשכונת נווה בארבור בכפר שלם. "למדתי לאהוב את מה שראיתי", היא נזכרת. "בבתי הספר שבהם למדו ילדיי פגשתי אנשים נהדרים וילדים מקסימים. יחד עם זה, הייתה לי כל הזמן תחושה שמגיע לילדים ולנוער יותר טיפוח שמנגיש אותם לאוצרות הידע התרבותי והמדעי הקיים. הייתי מאושרת מהחוג של אריקה לנדאו שהתנהל בבית הספר המקומי והייתי גם שותפה לקבוצת הורים בפרויקט יהלו"ם (ילדים והורים לומדים) – חוויה שלא אשכח".

כל הנושא הסביבתי התחיל אצלה מהבנייה בפארק איילון. "זה קיבץ אותנו, תושבי שכונות דרום-מזרח העיר, להתחבר לראשי הסניף התל אביבי של החברה להגנת הטבע ולהילחם במתכנני בנייה עירונית בסדר גודל של רמת אביב ג' על חשבון שטחים ירוקים. כך יצאנו נגד הנגיסה האכזרית בריאה הירוקה של הפארק המיועד".

קבוצת הפעילים שבה רמתי הייתה שותפה הגיעה עד לעומרי שרון, שגייס את ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, כדי לקבוע בחוק שפארק איילון יהיה חברה ממשלתית עם תקציב ממשלתי ויקבל עזרה בגיוס קרנות שתומכות בסביבתיוּת. כשנתיים מאוחר יותר, שם הפארק הוחלף ל"פארק אריאל שרון", כהוקרה על תפקידו החשוב של ראש הממשלה לשעבר בתהליך אישורו והקמתו. לפי החזון של רמתי, הפארק יעשה לשכונות המוחלשות בדרום-מזרח תל אביב מה שעשה הסנטרל פארק למנהטן. "וזה גם טיפ גדול למחפשי דירות לקניה", היא מוסיפה בחיוך.

היא מגדלת ארבעה ילדים ומעידה שזה יוצר מעורבות חברתית גדולה. "בעלי ואני תמיד התנדבנו כהורים מלווים בטיולים ותמיד חיפשנו להוסיף מהידע שלנו. ברמה המשפחתית האמנו שאהבה לארץ תעבור דרך טיולים ברגליים וחוויות תרבותיות".

רמתי מספרת שתמיד היא אהבה את המושג פיתוח בר קיימא. "זה חיבר אותי לתחושה שהחובה להגן על הטבע חלה על המוחלשים; הם תמיד יסבלו קודם. אם נפרוט את זה לפרוטות, משפחות כהן ולוי רוצות לגור בסביבה מטופחת, כך שבהצצה מהחלון יגלו נוף ירוק. וכמו כל תושבי העיר בכל מקום בעולם – שיהיו להם רחובות נקיים. לדוגמה: שיחסכו להם סבל מה'צפרדעים' – מכולות הזבל הענקיות – שזבל נשפך מהם לצדדים והן מהוות מטרד מסריח ומכוער".

פרויקט הדגל של רמתי בימים אלה הוא הגינה הקהילתית בדרך משה דיין, בין בית גיל הזהב למגרש הטניס, בתוך בוסתן שבשטח שהקצתה העירייה. תמצאו שם ערוגות של פרחים ושל ירקות וכל מי שיצטרף יקבל שטח שבו יוכל לגדל את שחפצה נפשו. "היה לנו חשוב שלא תהיה מגבלה לטפח גינה בשום מקרה", היא מספרת. "ולכן בנינו ערוגה מוגבהת על צמיגים לאחד השותפים שיושב בכיסא גלגלים, מה שחסך גם בזיהום קרקע. כך, בהנחיית הזוג המואר אורה וגבי מור, שמרכזים את הגינה – חזרנו לעבודת האדמה".

"אני רק אחת מקבוצה של פעילים משכונות כפר שלם", היא מדגישה. "אנשים מכל השכונות שמתאספים כל שבוע ומנסים לקדם – לפעמים בצורה סיזיפית – העצמה בשכונה. הכישרון, היצירתיות, החוכמה והמסירות שלהם למקום המגורים הם המנוף לשינוי. וזו גאווה גדולה להיות חלק מהם. לצידנו מלוות את הקבוצה עובדות הקהילה מלשכת אפיקים, שעוזרות בחיבורים  לגורמים עירוניים וגם בתוך הקהילה. מגיע להן כל הכבוד ותודה מעומק הלב".
מהו המסר הירוק שלך?
"בתורה אנו מוצאים כמה אזכורים למעשה ההתנדבות. אחד מהם הוא בהקמת המשכן, ככתוב: 'מאת כל איש אשר ידבנו לבו תִקחו את תרומתי'. ודוד המלך אומר בספר תהלים: 'מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו'. האמירה הזו מציינת שני שלבים בחיי האדם: השלב הראשון הוא העלייה אל ההר, שהוא שלב של סלילת דרך חדשה בדרך לכיבוש ההר. המעשים שבשלב הזה הם מעשי גבורה שהאדם לא התנסה בהם קודם לכן, מעשים שיש בהם ראשוניוּת והם מושכים אותו. השלב השני הוא לאחר שהאדם התמקם במקום הקודש, כשהחיים הפכו לשגרתיים שאין בהם חידוש, כשהכול כבר מאורגן וכל דבר בא על מקומו. בשלב הזה של החיים אין אמנם הקשיים של ההתחלה, אבל למעשה יש בהם קושי אחר, גדול יותר: ההתנהלות בשגרת החיים האפורים. לא כל אחד זוכה להיות חלוץ המפלס את הדרך אל ההר. וזה שעושה זאת – מדובר במעשה חד פעמי; כי לאחר שהאדם העפיל לפסגת ההר – המשימה הסתיימה. אבל אז באה המשימה הקשה יותר: 'ומי יקום במקום קדשו' – מי מסוגל להתמיד בחיים השגרתיים של הקדוּשה?”.

והחלום הירוק?
"אני רואה בפארק שרון העתידי גורם משמעותי שיעשה מהפכה בכל נושא השכונות בכפר שלם; גם במסגרת בילויי פנאי, גם בהפנמה של חשיבות ההגנה על הסביבה וגם בתרומה לחינוך בכל המסגרות – הפורמלי והלא פורמלי. לכן אנחנו צריכים לאחד כוחות ולהגן עליו. תושבי השכונות בכפר שלם רוצים להוות שופר לדחיפוּת הטמעת נושא השמירה על איכות הסביבה והצדק החברתי, כפי שמתקיים היום בפארק המיחזור בחירייה; זאת תהיה תרומתם למדינה. אזרחי ישראל חייבים להתגייס כדי לשמור על המשאבים הטבעיים".

רמתי מחפשת את תושבי השכונות מכפר שלם. "שאלת מיליון הדולר היא איך מגיעים אליהם בתפוצה רחבה. רק עליהם אני חושבת ורק שותפות שלהם חשובה לי. והייתי שמחה אם גופים וקרנות יראו בנו סיבה חשובה לאפליה מתקנת וישקיעו מכספם בפרויקטים שמובילים אנשים נפלאים שעושים אצלנו בהתנדבות עבודת קודש כבר שנים רבות ולא תמיד מקבלים מהממסד הממשלתי או העירוני הכרה ותמיכה ראויה".

לכתבה באתר nrg