מכתב ארגוני הסביבה לועדת טרכטנברג

נשלח 25 באוג׳ 2011, 5:43 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 25 באוג׳ 2011, 5:48 ]

19 באוגוסט 2011

לכבוד

פרופ' מנואל טרכטנברג

יו"ר הועדה לבחינת פתרונות למצוקת יוקר המחייה בישראל

 

שלום רב,

 

ארגוני הסביבה בישראל פועלים מזה שנים רבות למען קידום פיתוח בר-קיימא וצדק סביבתי וחברתי בישראל. הארגונים פועלים במגוון התחומים ומול מגוון מגזרים על-מנת להבטיח את שילובם של שיקולים סביבתיים בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל.

 

הזכות לסביבה נאותה היא כיום זכות יסוד של כל אדם – הזכות לנשום אוויר באיכות גבוהה, הזכות לתחבורה ציבורית נוחה ונגישה, הזכות לשטחי פנאי ונופש בקרבת מקום המגורים, והזכות לדיור איכותי שאינו צמוד למפגעים סביבתיים המסכנים את הבריאות.

 

למשברים החברתיים והסביבתיים מקורות משותפים. ניצול יתר של משאבי טבע וחלוקה לא הוגנת שלהם בין בני האדם, הביאו לפגיעה חמורה במשאבים הטבעיים, לנזקים חמורים לבריאות, ולהחרפת הקיטוב החברתי והכלכלי. לבעיות רבות של איכות הסביבה ובריאות הציבור יש הקשר חברתי מובהק הנובע, בין היתר, ממדיניות תכנון שאינה מתחשבת באוכלוסיות נפגעות, מהעדפת רווחתם של מעטים, ומהזנחה של הרשויות האמונות על אכיפת החוק והדאגה לבריאות הציבור. ההשלכות הסביבתיות השליליות של הפעילות האנושית פוגעות במידה רבה יותר בחלשים ובאוכלוסיות מוחלשות. בנוסף, לאוכלוסיות בעלות אמצעים יש יכולת טובה יותר להתארגן, להתמודד ולהתגונן מפני מפגעים וסכנות סביבתיות ובריאותיות.

 

בעולם המערבי כבר מקובל לראות בזכות לסביבה נאותה כזכות יסוד של כל אדם – הזכות שלא להיחשף לזיהום אוויר, הזכות לתחבורה ציבורית נוחה ונגישה, הזכות לשטחי פנאי ונופש בקרבת מקום המגורים, והזכות לדיור איכותי שאינו צמוד למפגעים סביבתיים המסכנים את הבריאות.

 

לפיכך, כל התמודדות רצינית עם הבעיות החברתיות במדינה אינה יכולה להתעלם מהסוגיות הסביבתיות והבריאותיות של המצב הקיים והמדיניות הנבחרת. על-מנת להבטיח חיים נאותים לתושבי המדינה, יש להבטיח הן דיור ראוי ובהישג יד, והן סביבה נאותה, המעודדת אורח חיים בריא, המנגישה במידה הרבה ביותר מקומות תעסוקה ופנאי עבור קבוצות שונות באוכלוסיה, והמאפשרת להן לחיות בכבוד. כמו כן, על-מנת להבטיח את ההתמודדות היעילה והטובה ביותר עם סוגיות אלה לטווח הארוך, יש צורך בתכנון מקצועי ואחראי, שלוקח בחשבון את מגוון השיקולים, ועומד בסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים.

 

הזכות לסביבה נאותה כוללת גם חלוקה ההוגנת של המשאבים בין כל חלקי האוכלוסייה, אך גם הגנה שווה בפני הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים, ולצד זאת, מתן הזדמנות ממשית לאוכלוסיה לקחת חלק משמעותי בכל ההחלטות הנוגעות לסביבה ולבריאות. לשם כך, יש להקפיד על פיתוח בר-קיימא, המקדם צמיחה, תוך התחדשות בשיקולים חברתיים וסביבתיים, ומבטיח הגנה על משאבי הטבע למען הדור הבא.

 

בשם ארגוני סביבה בישראל, אנו קוראים לוועדה לקחת שיקולים אלה בחשבון, ולהטמיע את הנושאים הבאים בהמלצותיה:

 

כללי:

  1. עיגון עקרונות בריאות הציבור ואיכות הסביבה בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל.
  2. ביצוע החלטת הממשלה 246 (מאי 2003), המחייבת את כל משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות לפתח אסטרטגיה לפיתוח בר קיימא.
  3. הבטחת ייצוגם של ארגוני חברה וסביבה בוועדות ממלכתיות ומקצועיות, לרבות בפורומים הדנים בסוגיות של חלוקת הבעלות והרווחים של משאבי טבע ציבוריים.
  4. הקמת מאגר נתונים לאומי בנושאי בריאות וסביבה והנגשתו לציבור.
  5. הטמעת חשיבת עתיד בתהליכי קבלת החלטות בממשלה ובכנסת: הקמה של מוסד ציבורי האמון על חשיבות עתיד ופיתוח בר-קיימא, בדומה למתכונת של "נציבות הדורות הבאים" שבוטלה בשנה שעברה, וזאת לשם הבטחת הטמעתם של שיקולים ארוכי טווח בתהליכי קבלת ההחלטות, באופן שיבטיח גם לדורות הבאים חיים נאותים ובריאים ונגישות של המשאבים הלאומיים לכולם.
  6. עידוד משמעותי של עסקים קטנים ומקומיים על פני תאגידים גדולים. כמשקל נגד לריכוזיות במשק.
  7. הרחבת הגדרת "העסקה פוגענית" בחוק, כך שתכלול גם העסקה שאינה מקפידה על תנאי סביבה ראויים, ובפרט בכל הנוגע לשמירה על בריאות העובדים וסביבת עבודתם.

תכנון ודיור:

  1. תיקון החוק להקמת ועדות דיור לאומיות (וד"לים) שיאשרו תכניות בהליך מהיר, וללא הבטחת תכנון איכותי ומקצועי, וללא אפשרות לדיון רציני ואמיתי בתכניות, לרבות בהשתתפות הציבור. במקביל, קידום ביצוען של התכניות למגורים שכבר אושרו על-ידי מוסדות התכנון.
  2. קידום בנייה בת קיימא: יצירת הסדרים לתמרוץ לבנייה בתוך המרקם העירוני הקיים על פני זחילה פרברית. הבטחת מלאי תכנוני קיים, וזמין, ללא עקיפה של החלטות ועדות מחזויות ותוך הגנה על השטחים פתוחים. מתן עדיפות לתכניות לציפוף עירוני ובנייה צמודת דופן על-פני תכניות לדיור צמוד קרקע בפרברים, הכרוכות בעלויות נוספות לרשויות המקומיות בשל הצורך בתשתיות נוספות, ותורמות להגדלת הפערים החברתיים. בניה מוגברת במרכזי הערים, בניית מגוון רחב של דירות למגורים במקום שכונות יוקרה הומוגניות.
  3. קידום בנייה ירוקה.
  4. מיסוד מנגנונים מתקדמים לשיתוף ציבור בתכנון.
  5. קביעת חובה להכנת תסקירי השפעה על הבריאות לפרויקטים בעלי סיכון לבריאות הציבור.
  6. דיור בר-השגה: קביעת תקנים והסדרים לדיור בר-השגה (לרבות דירות קטנות). בניית יחידות דיור נוספות במסגרת הדיור הציבורי והדיור המוגן. קידום בנייה להשכרה בקרקע ציבורית, עידוד השכרה לטווח ארוך, והצמדת מחירי השכירות למדד המחירים במשק. קביעת רגולציה בשוק הדיור, הכולל פיקוח על העלאת תעריפי שכר דירה וחיזוק מעמד השוכרים.
  7. הפניית משאבים כספיים של הממשלה להשקעה ושדרוג תשתיות בערים, במיוחד בשכונות חלשות, ובכלל זה גנים ציבוריים ושבילי אופניים, תוך אכיפה של תמ"א 35 ועיבוי הפיתוח בערים קיימות.
  8. יצירת מנגנונים ברורים ומחייבים של שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות תכנוניות, בהתאם להנחיות ארגון ה-OECD ולמקובל במדינות מערביות אחרות.

תשתיות:

  1. פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית בלעדיות ושבילי אופניים בטוחים, עם עדיפות לתחבורה ציבורית בזכויות הדרך ובצמתים, לשם הגדלת הניידות החברתית:

                                 א.         חיזוק תשתיות תחבורה ציבורית בתוך המטרופולינים ובכלל זה השקעה וקידום תוכניות לפיתוח מערכות הסעה להמונים, וחיבור הפריפריה למרכז.

                                 ב.         הפחתת תעריפי התחבורה הציבורית לכל שכבות האוכלוסייה, בדגש על הפריפריה, לרבות ברכבת ישראל. אפיק מימוני אפשרי הוא העלאת המס על הליסינג והטלת אגרות גודש בכניסה למרכזי הערים הגדולות.

                                  ג.          הקמת נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית בכניסה לערים הגדולות.

                                 ד.         יישום מלא ומהיר של הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן, הגדלת מספר האוטובוסים, התדירויות, ושלטי המידע וההכוונה לנוסעים (בתחנות ובאוטובוסים).

                                 ה.         השקעה בתשתיות אופניים: סלילת שבילי אופניים עירוניים ובין עירוניים ושיפור הקישוריות בין אמצעי התחבורה השונים, לרבות אפשרות להעלות אופניים על רכבות ואוטובוסים.

                                  ו.          הקטנת תקני חניה במרכזי הערים.

  1. צמצום ההוצאה על אנרגיה במשקי הבית:

                                 א.          השקעה ממשלתית בקידום התייעלות אנרגטית במשק, לשם ביצור הביטחון האנרגטי של ישראל והפחתת הפגיעה בבריאות ובסביבה, תוך עמידה במחויבויות הבינלאומיות של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה.

                                 ב.         מו"פ בתחום הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים וכן בהתקנת מערכות להפקת אנרגיה מתחדשת.

                                  ג.          איסור גורף על השימוש במזוט להפקת חשמל בשגרה.

                                 ד.         קידום הצעתו של השר להגנת הסביבה להחלת תשלום חשמל פרוגרסיבי, כך שמי שצורך מעט ישלם על פי תעריף נמוך ומי שצורך הרבה ישלם לפי תעריף גבוה יותר.

  1. חיזוק הפיקוח הממשלתי על תאגידים המספקים שירותים בתחום המים, החשמל והגז. אימוץ חקיקה פרוגרסיבית להתייעלות בשימוש במשאבים, שתאפשר שימוש בסיסי במחיר שווה לכל נפש, אך תעודד חיסכון בקרב משתמשים בזבזנים.
  2. עצירת ההפרטה במשק המים. השקעה באמצעים לניהול ביקושים ומניעת אובדני מים. עידוד ממשלתי לפיתוח טכנולוגיות מים ירוקות, להפחתת הצריכה, ולא רק בטכנולוגיות להגברת הייצור (התפלה).

כלכלה מקיימת:

קידום כלכלה המבוססת על עקרונות הקיימות במטרה לחזק את העקרונות של צדק חברתי ובכלל זה, פיתוח מדד לאיכות חיים, שיתווסף אל מדדי הצמיחה הנוכחיים.

 

אנו מודים לכם על הנכונות לבחון נושאים אלה במסגרת עבודתכם ואנו מבקשים כי נציגינו יוזמנו להופיע בפניכם על-מנת להציג את עמדותינו בהרחבה.

 

בכבוד רב,

 

נאור ירושלמי, מנכ"ל ומוסי רז, יו"ר, חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין

ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע

תמר קינן, מנכ"ל תחבורה היום ומחר

ד"ר אורנית רז, מנכ"ל הארגון לחקלאות אורגנית

עינט קרמר, מנכ"ל טבע עברי

עו"ד ג'מילה הרדל-ואכים וליאורה אמיתי, מנהלות אזרחים למען הסביבה

מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה

אורלי רונן, סמנכ"ל מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית

כרמית לובנוב, מנהלת שותפה, האגודה לצדק סביבתי בישראל

יעל ישראלי, מנכ"ל ירוק עכשיו

דרור גרשון, מנהל מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל

כרמי וייסמן, מנכ"ל סביבה ישראל

עמיעד לפידות, מנהל ארץ כרמל  - עמותה לקידום רעיון הקיימות

יותם אביזוהר, מנכ"ל ישראל בשביל אופניים

יובל ארבל, סמנכ"ל ידידי כדור הארץ

ד"ר שחר דלב, מנהל המחקר, הפורום הישראלי לאנרגיה

עו"ס שרון קסוס-כדורי, יו"ר שולחן עגול "צעירים שומרים על הסביבה"

Comments