אורות וצללים: שנת תש"ע בין מאבק להפגנה

פורסם: 19 בספט׳ 2010, 3:09 על ידי: Sustainability Org

השנה שזה עתה הסתיימה תיזכר כשנה שבה הרבה קרבות בלימה ירוקים הסתיימו בהצלחה, אבל היום בו ישראל תוכתר כמדינה ירוקה עוד רחוק

סופ
אביב לביא | 17/9/2010 8:50
בישורת האחרונה של פסח הזדמנתי לשוליו של אחד מיערות קק"ל. ערימות האשפה שהממנגלים הותירו אחריהם עלו כפרחו והתפזרו לכל עבר. שאלתי את האחראי איך זה מתיישב עם ההודעות האופטימיות שפורסמו בתקשורת ושפעו מחמאות למטיילים על שיפור במצב הניקיון. "הכל יחסי", הוא השיב, "מלכלכים פחות לעומת שנים קודמות, אבל עדיין מלכלכים המון. השאלה היא איך רוצים לסכם את החג".

ואיך רוצים לסכם את השנה? דומה שהצירוף אורות (ירוקים) וצללים מעולם לא התאים יותר. תש"ע תיזכר כשנה שבה נרשם מספר יוצא דופן של קרבות בלימה סביבתיים שהוכתרו בהצלחה, שנה שבה התברר שכל קבוצת אזרחים שמצוידת באנרגיות הנכונות, קל וחומר ארגוני סביבה מיומנים, יכולה להשפיע, לבטל תוכניות הרסניות, למזער נזקים. הרבה עצים סביבתיים צמחו כאן השנה, אבל כשמסתכלים על היער - התמונה הרבה פחות ירוקה. הרי עצם השימוש בביטוי "קרבות בלימה" מעיד על הכיוון הכללי - הלא סביבתי בעליל - שאליו מתעקשת לחתור הספינה הישראלית.

תש"ע הייתה השנה שבה גילו רבבות ישראלים את הקשר ההדוק שבין המושג הערטילאי "סביבה" ליומיום שלהם, לכל מה שחשוב להם בחיים. בתש"ע הצליחו תושבי חוף הכרמל, במאבק אגרסיבי ומאורגן היטב, לבטל את התוכניות להקים את מתקן קליטת הגז באזורם, ושכנעו את מוסדות התכנון לבחון את העברת המתקן ללב ים; בתש"ע הוכרע סופית (עד כמה שהכרעות ישראליות הן סופיות) שילדי הראסטות ניצחו, ושבחוף פלמחים לא ייבנה כפר נופש יוקרתי.
צילום: גלעד ריכטנבאום
הפגנה נגד חוות הגז. מאבק אגרסיבי ומאורגן היטב צילום: גלעד ריכטנבאום

בתש"ע הצליחו שומרי הקישון להציל כמה מאות דונמים ולהעבירם משטח הנמל העתידי לידי הפארק שישתרע על גדות הנחל; לקראת סיומה של תש"ע נתקלה התוכנית הגדולה של משרד החקלאות, להמשיך לגדל תרנגולות בלולי סוללה עצומים, בקשיים מכל כיוון; ועם סיומה של השנה העברית, הסיכוי להקמתה של תחנת כוח פחמית באשקלון נראה קלוש הרבה יותר מאשר בתחילתה.

תש"ע גם הייתה השנה שבה סוגיות הסביבה עברו תהליך הבשלה וחלחלו לעבר מרכז הציבוריות הישראלית, תוך שהן הופכות מנחלתם

של קומץ מחבקי עצים לנושאים שכל פקיד בינוני במסדרונות השלטון מבין שהם עומדים בראש סדר היום העולמי, הכלכלי והחברתי. בתש"ע הצטרפה ישראל ל-OECD, תוך פיזור התחייבויות סביבתיות מרחיקות לכת שיצטרכו להיפרע כבר בשנים הקרובות; בתש"ע ממשלת ישראל התחייבה לראשונה בפורום בינלאומי - ועידת קופנהגן - על יעד לאומי לצמצום פליטת גזי חממה. ההצהרה של הנשיא פרס אמנם הייתה מחטף שנרקח מתחת לאפה של הממשלה, אבל מתי בעבר עמדו גזי החממה במרכז תמרונים פוליטיים?
צילום: אנונימוס
התוכנית הגדולה של משרד החקלאות, להמשיך לגדל תרנגולות בלולי סוללה עצומים נתקלה בקשיים צילום: אנונימוס

בתש"ע התפוצצה פרשת הולילנד וגרמה לכל ישראלי להבין את הקשר הלא ניתן להפרדה בין סוגיות סביבה, תכנון, הון, שלטון ונדל"ן. המדוזות תקפו גלים-גלים את חופי ישראל ורמזו שכל התערבות מוגזמת של האדם בטבע חוזרת אלינו בסופו של דבר כמו בומרנג; והקיץ הקיצוני סיפק תזכורת שהתחממות כדור הארץ היא לא תאוריה, ובעיקר לא בעיה ששייכת לעתיד המעורפל. השריפות בישראל חרכו את הלב, ושריפות הענק ברוסיה יחרכו את הכיס - מחירי החיטה בכל העולם כבר החלו לעלות.

בתש"ע, לפחות פה ושם, דיבורים התחילו להפוך למעשים: נחתם הסכם רב-משרדי לחיבור כל בסיסי צה"ל לביוב, מהפכת הפסולת הגדולה של המשרד להגנת הסביבה יוצאת לדרך, ואפילו הרכבת הקלה בירושלים סיימה נסיעת מבחן בלי להתהפך. בתשע"א אמורים להסתיים הפיילוטים, ולהתחיל החיים האמיתיים.

חמד אלמקת
הקיץ הקיצוני סיפק תזכורת שהתחממות כדור הארץ היא לא תאוריה. שריפה בשמורת גמלא ברמת הגולן חמד אלמקת

קרו כאן דברים טובים בתש"ע בתחום הירוק - רובם באיחור של עשרות שנים לעומת המקובל במערב - אבל בשורה התחתונה, ישראל מסיימת עוד שנה בפיגור עמוק בכל תחומי הסביבה המרכזיים: בחופי ישראל אמנם התגלו כמויות דמיוניות של גז, אבל אנרגיות מתחדשות הן עדיין בגדר שוליים זניחים במשק החשמל והתייעלות אנרגטית היא רק סיסמה שמנסים לקדם פקידים במשרד התשתיות; התחבורה הציבורית עדיין נחשלת וגמילה מהרכבים הפרטיים לא נראית באופק; אנחנו נמצאים בפתחה של עוד שנה שחונה, ואף על פי כן ההתפלה ממשיכה להיחשב לפתרון קסם בעיני רוב הישראלים, ובעיקר בעיני מקבלי ההחלטות.

בתש"ע ניבעו פה ושם סדקים בחומת הבערות האנטי-סביבתית; אבל היום שבו אפשר יהיה להכריז על החברה הישראלית כשוחרת סביבה עוד רחוק, רחוק מאוד, וצריך להיות אופטימיסט חסר תקנה כדי להאמין שהוא יגיע בתשע"א.

לכתבה באתר nrg

Comments