חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מצאו כי העלייה ברמת ה CO2באוויר פוגעת קשות ביבולים ומקטינה את החומרים המזינים שבהם כגון אבץ וברזל. המשמעות: תמותה מוגברת של בני אדם
תגיות:
אקלים,אפקט החממה
מחקר חדש קובע כי האיום המשמעותי ביותר כתוצאה משינוי האקלים: עד שנת 2050 ייווצר מחסור מהותי באבץ ובברזל עד כדי סכנה בריאותית לאנושות. ד"ר איתי קלוג מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותפיו למחקר צופים כי עד שנת 2050 רמות גבוהות של CO2 עלולות להוריד משמעותית את כמות האבץ והברזל ביבולים. על פי הערכות, כשני מיליארד בני אדם סובלים ממחסור בברזל ובאבץ שמוביל לתמותה של כ-63 מיליון בני אדם מדי שנה. הצפי הוא כי עד שנת 2050 יעלו רמות הפחמן הדו-חמצני (CO2) בצורה משמעותית וכתוצאה מכך ייפגעו בצורה קשה רמות האבץ והברזל ביבולים שמספקים אותם כיום לחלק גדול מהאוכלוסייה. הדבר מהווה את האיום הבריאותי המשמעותי ביותר שהוצג אי פעם בהקשר לשינויי אקלים.  רמת החומרים המזינים תרד בצורה דרמטית. לחם, חיטה, שיבולים שאטרסטוק מחקרים קודמים אודות צמיחת גידולים שגודלו בחממות ובתאי CO2 עם רמות גבוהות של הגז מצאו הפחתה בחומרים מזינים, אך מחקרים אלו זכו לביקורת על שימוש בתנאי גידול מלאכותיים. ניסויים באמצעות טכנולוגיה של העשרת פחמן דו-חמצני חופשי באוויר (FACE) הפכו לסטנדרט, מכיוון ש-FACE מאפשר לגדל גידולים בשדות פתוחים ברמות גבוהות של CO2. אבל למחקרים מוקדמים אלו היה מדגם קטן והתוצאות לא היו חד משמעיות. במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature, ניתחו ד"ר איתי קלוג מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותפיו, נתונים שכללו 41 זנים של דגנים וקטניות מקבוצות שגדלו בשבעה שדות FACE שונים ביפן, באוסטרליה, ובארצות הברית. רמת ה-CO2 בכל שבעת האתרים הייתה בטווח של 586-546 חלקים למיליון (ppm). הם בדקו את הריכוזים התזונתיים של החלקים האכילים בחיטה, אורז, תירס, סורגום, סויה ואפונת שדה. התוצאות הראו ירידה משמעותית בריכוזים של אבץ, ברזל וחלבון בדגנים. לדוגמא, אבץ, ברזל, וריכוזי חלבון בדגני חיטה שגדלו באתרי FACE פחתו ב-9.3%, 5.1%, ו-6.3% בהתאמה, בהשוואה לחיטה שגדלה בסביבת CO2 ברמות גבוהות. אבץ וברזל גם פחתו באופן משמעותי בקטניות, אך לא כמו בחלבון. |