ניצול המשאבים חרג מההיקף שהיה אמור להספיק לנו לשנה. עד סופה נחיה על אשראי אקולוגי, ונמשיך להלוות מכדור הארץ את מה שלעולם לא נוכל להחזיר
לה מונד, 26/8/2012
חדשות רעות לכדור הארץ. השנה, האנושות כילתה את המשאבים הטבעיים שכדור הארץ מייצר בשנה אחת, בתוך 234 ימים בלבד. יום רביעי, 22 באוגוסט, היה "יום החריגה". במילים אחרות - עד סוף השנה נחיה על אשראי.
"הגיעה השעה לתת דין וחשבון", אומרים בארגון הלא ממשלתי GFN - Global Footprint Network, המחשב מדי שנה את "טביעת הרגל האקולוגית" (שטח האדמה היצרני מבחינה אקולוגית שנדרש לקיום האדם). תהליך ריקון משאבי הטבע עבר בשנים האחרונות האצה משמעותית: השנה, הקדים מועד החריגה האקולוגית ב-36 ימים (למעלה מחודש לפני סוף השנה) בהשוואה ל-2011. ב-2005, סף הצריכה נחצה ב-20 באוקטובר, וב-2000, ב-1 בנובמבר. מאז 2003, עוסקים מומחי ה-GFN בהערכת היקף המשאבים הטבעיים בעולם ובמעקב אחר דרכי הניהול שלהם. החוקרים השוו את ה-biocapacity, כלומר - את פוטנציאל ניצול המשאבים הביולוגיים האפשרי של כל מדינה, לעומת צריכת המשאבים הריאלית שלה. עוד כתבות בנושא
כוכב אחד כבר לא מספיק השנה, מערכת החישוב שודרגה, כך שהארגון פרסם נתונים עדכניים ומדויקים יותר, גם רטרואקטיבית ל-50 השנים האחרונות. לטענת מייסד GFN מאתיס וואקרנאגל, מהנתונים משתקפת תמונה של "גירעון אקולוגי חמור, המעמיק בהדרגה מזה 50 שנה". כוכב אחד כבר לא מספיק כדי לענות על כל הצרכים שלנו ולספוג את הפסולת שאנו מייצרים. צורכי האנושות חורגים כיום ב-50% מהמשאבים העומדים לרשותה, ובמקביל כמות המשאבים הזמינים הצטמצמה בחצי מאז 1961. ראש הארגון מזכיר שהנתונים, למרות שהם מדאיגים, אינם מביאים בחשבון סיכונים אפשריים כתוצאה מזיהום (כימי, רדיואקטיבי וכדומה). גם ללא אסון אקולוגי פתאומי, הוא מזהיר, "הפגיעה בסביבה הטבעית משמעה שחיקת האזורים היצרניים. החוב שצברנו הולך וטופח, וצפוי להעיב על הדורות הבאים". כאשר בודקים את השפעת האנושות מתברר כי טביעת הרגל האקולוגית מגיעה ל-27 דונם לאדם בממוצע. הנתון נכון ל-2008, ומסמן עליה דרסטית מהרף העליון שנקבע - 18 דונם לאדם. פליטת הפחמן הדו-חמצני, שמהווה 55% מטביעת הרגל האקולוגית העולמית, היא האחראית המרכזית לגירעון. יתר החריגה נובע מניצול הסביבה הטבעית. היערות המשווניים ממתנים את ההתחממות העולמית, משום שהם קולטים את הפחמן-הדו-חמצני. כריתת יערות, שינוי יעודי קרקע, זיהום (אוויר, קרקע ומים), דייג פראי, ומעל לכל שנויי האקלים מהווים את עיקר הגורמים לפגיעה בסביבה. עומס לא מידתי הלחץ שמפעילות מדינות עשירות על כדור הארץ אינו זהה. בראש הטבלה ניצבת קטאר, שעברה את כווית ואיחוד הנסיכויות עם שיעור צריכה של כ-116.8 דונם לתושב. בקצב הנוכחי של פליטת הפחמן הדו-חמצני של קטאר, היא נזקקת לחמישה כדורים הזהים לכדור הארץ כדי לספוג את "האשראי הסביבתי" שהיא לווה. מכלל 149 המדינות שבדק הארגון, 60 אחראיות לחוב. במקום ה-23 נמצאת צרפת, שרשמה חריגה שלילית של 20% ביכולת ניצול המשאבים בין השנים 2005 ל-2008. כיום, עוברת צרפת ב-70% את כמות המשאבים הקיימים, הרבה מעבר לממוצע העולמי. הגירעון העמיק מהר מאוד: בין 1995 ל- 2005 רף הצריכה השנתי של צרפת עלה מ-44% ל-54%. סין ממוקמת במקום ה-73. מדינת הענק האסייתית היא המזהמת מספר אחת בשיעור פליטת הפחמן הדו-חמצני לטון מטרי, אבל טביעת הרגל האקולוגית שלה מתאזנת ביחס למספר התושבים. הדו"ח לשנת 2012 על מצב כדור הארץ שפרסם ארגון ה-GFN נערך בשיתוף הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) והצלבת הנתונים סיפקה תמונה רחבה יותר. בין 1970 ל-2008, הצטמצם המגוון הביולוגי ברמה הגלובאלית ב-30% ועל פי הערכת החוקרים, לפחות 0.01% מהמינים הביולוגיים נכחדים מדי שנה. המספרים תואמים את נתוני האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN). "על פני כדור הארץ חיים בין 15 ל-20 מיליון מינים ביולוגיים של חיות וזני צמחיה. מתוכם, 19,817 נמצאים על סף הכחדה", אומר פלוריאן קירשנר, ראש התוכנית למעקב אחר מינים בסכנת הכחדה. עם זאת, וואקרנאגל מאמין כי לא צנע כלכלי ולא צמיחה ימנעו את "פשיטת הרגל" של המערכת. "בסופו של דבר המגמה הזו תתהפך, בין אם באופן מכוון או על דרך האסון".
 טביעת הרגל האקולוגית של מדינות העולם (הנתונים ביחידות הקטר, השווה ל-10 דונם) |