המשרד להגנת הסביבה מקדם: צוות ליישום כלכלה התנהגותית

פורסם: 8 בנוב׳ 2013, 9:20 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 8 בנוב׳ 2013, 9:21 ]

האם מעטפה שעליה רשום שמו של בעל חוב בכתב יד תעודד תשלום חובות? האם חשבון חשמל המציין את הצריכה של השכן משפיע על התנהגות הצרכן? ■ מחקרי הכלכלה ההתנהגותית מגיעים כעת גם למשרדי הממשלה

מאת טלי חרותי-סובר, 6/11/2013

הכלכלה ההתנהגותית - המוכרת לציבור בעיקר ממחקרים של זוכי פרס הנובל פרופ' דניאל כהנמן ועמוס טברסקי המנוח ושל החוקר ומחבר רבי המכר פרופ' דן אריאלי - נהפכת לכלי בידי ממשלות המעוניינות להשפיע על התנהגות צרכנים.

המשרד להגנת הסביבה ערך אתמול כנס בינלאומי בתל אביב, במטרה להבין כיצד משתמשים בעקרונות הכלכלה ההתנהגותית ברחבי העולם, וכיצד ניתן ליישם אותם בעתיד גם בישראל. אחד הדוברים בכנס היה הכלכלן ההתנהגותי הבריטי סיימון רודה, שחבר מאז 2010 בצוות תובנות התנהגותיות מיוחד של ראש ממשלת בריטניה.

הצוות הבריטי כולל פסיכולוגים וכלכלנים ונתקל בתחילת הדרך בהרמות גבה. "כיום", סיפר רודה, "כבר מבינים שהפעולות שלנו חוסכות למדינה לא מעט כסף". על פי נתוני הצוות, פעולותיו כבר החזירו לקופת המדינה פי 22 מהוצאות ההקמה של הצוות, בתוך פחות משלוש שנים.

"לממשלות יש כמה כלים עיקריים שבהם היא יכולה להשתמש כדי לגרום לאנשים להתנהל", אמר רודה. "האחד הוא רגולציה, כלומר חוק שבקצהו גם מקל ענישה. השני הוא תגמול, למשל הפחתת תשלום למקדימים לשלם. כלי אחר הוא הענקת מידע רב ככל האפשר כדי שאנשים ידעו להשתמש בו לצורכיהם בהתנהלות מול משרדי הממשלה.

"תובנות התנהגותיות נותנת לנו עוד כמה כלים פשוטים שבעזרתם ניתן לעודד אנשים, בדרכים לא־רציונליות, לפעול על פי חוק. אחד המחקרים החביבים עלי הוא זה שמראה כמה מבין רוכבי אופנים שחנו על מדרכות וקיבלו פליירים שהונחו על האופנים, זרקו אותם לפח או על הרצפה. במקום שבו היה גרפיטי על הקיר, יותר אנשים זרקו את הפליירים על הרצפה. כשהסביבה היתה נקייה, רובם הקפידו להשתמש בפח הקרוב. המסקנה: אם תשמור על מקום נקי מלכתחילה - לאנשים יהיה הרבה יותר קשה ללכלך אותו, ותחסוך לא מעט כסף על השירות הזה".

אחד הניסויים היותר מוצלחים שערך הצוות הבריטי במטרה להוריד את צריכה החשמל בבריטניה כלל שליחת חשבונות שבהם פורטה גם צריכת החשמל של השכנים. "באורח פלא", מספר רודה, "צריכת החשמל אכן ירדה. כשהוספנו סמיילי לחשבון של לכל צרכן שהיתה ירידה בחשבון שלו, החשבון ירד עוד יותר".

סיימון רודה וגלית כהן
סיימון רודה וגלית כהן
צילום: עופר וקנין

במקביל ערך הצוות הבריטי ניסוי נוסף - בעלי חוב שקיבלו מכתב רשמי מהמדינה קיבלו מעטפה שעליה כתוב שמם בכתב יד. התוצאות הראו עלייה של עשרות אחוזים במספר המשלמים. "תובנות התנהגויותיו מוכיחות שפרסונליזציה היא עניין חשוב מאוד בתחומים הצרכניים" אומר רודה. "כל הפעולות שעליהן חושב הצוות הן פעולות פשוטות שתורמות הן למדינה והן לצרכן".

במשרד ראש הממשלה תומכים

גלית כהן, סמנכ"לית תכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה, היא ממקדמיו של רעיון להקים צוות להכללת חשיבה התנהגותית במשרדי ממשלה בישראל. "הגענו לזה כי אנחנו כאנשי סביבה אומרים כבר הרבה זמן שמה שהכי משפיע על הסביבה אלה דפוסי הצריכה שלנו".

"מכיוון שחכמים וגדולים מאתנו כבר אמרו שמדובר לרוב בחשיבה לא־רציונלית, אנחנו צריכים למצוא את הדרך לשנות את דפוסי ההתנהגות בעזרת מניפולציות פשוטות ביותר שעוזרות לצרכן לשנות את התנהגותו. הסתכלנו סביב וראינו שבבריטניה וארה"ב כבר פועלים נמרצות בתחום הזה. עכשיו נשאלת השאלה איך לגייר את המודל הבריטי הפעיל ויישם אותו בישראל".

הצעת המשרד להגנת הסביבה היא להקים צוות שיכלול, כמו בבריטניה, פסיכולוגים וכלכלנים - ושעלות הקמתו לא תעלה, לדברי כהן, יותר מכמה מיליוני שקלים. "במשרד ראש הממשלה רואים את הרעיון בחיוב", היא אומרת. "גם הצוות הבריטי ישמח לשתף פעולה ולעזור בהקמה. בתחילה הוא יעניק שירותים למשרדי הממשלה, ואחר כך יוכל למכור את שירותיו לכל ארגון שירצה להפעיל תובנות התנהגותיות בהתנהלותו מול הצרכנים".

אתם אופטימיים? צוות כזה באמת יוקם?

"אנחנו במשרד להגנת הסביבה אופטימיים תמיד. בעיקר כי במשרד ראש הממשלה, וגם במשרדים אחרים, רואים את הרעיון בחיוב".

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, תומך ביוזמה, ואמר בעניין: "בבואנו לשנות את התרבות ההתנהגותית והצרכנית, אנו חייבים לבחון מה מניע את הציבור. רק לאחר מיפוי הנתונים וההשפעות הציבוריות נוכל ליישם באופן יעיל את הטמעת מסרים, העלאת המודעות ושינויים התנהגותיים לטובת הסביבה והחברה".

לכתבה בדהמרקר


Comments