המחיר הכלכלי והסביבתי של צריכת הבשר הגדלה בעולם

נשלח 6 בספט׳ 2014, 11:59 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 6 בספט׳ 2014, 12:01 ]

למרות מחירו הנוסק, ב–2013 נצרך בעולם שיא של 308 מיליון טונות בשר. מעבר להיבט המוסרי, לתאווה הגדלה השלכות אקולוגיות קשות

מאת צפריר רינת, 5/9/2014

צריכת הבשר בעולם מוסיפה לגדול, וגם עליית המחירים והבצורת אינם עוצרים אותה - כך עולה מנתונים שפרסם בשבוע שעבר מכון המחקר האמריקאי WORLDWATCH, העוסק בנושאים סביבתיים וכלכליים. המכון מדגיש שהמגמה מחמירה את קצב הדלדול של משאבי הסביבה, ומגבילה את ייצור של סוגי מזון אחרים.

באמצעות ניתוח נתוני ארגון המזון של האו"ם, מעריך המכון האמריקאי כי בשנה שעברה הגיע ייצור הבשר בעולם להיקף של 308 מיליוני טונות - גידול של 1.4% לעומת השנה הקודמת. הגידול נמשך אף שהוא גורם לבצורת חריפה במדינות כמו אוסטרליה וניו זילנד, שבהן מגדלים בקר וצאן בהיקף נרחב, ולמרות התפרצות מחלות בבעלי חיים בארה"ב ומזרח אירופה.

על פי הנתונים, המובילה בייצור הבשר העולמי היא סין, עם 84 מיליוני טונות בשנה שעברה - כמעט כולו לצריכה פנימית. המדינה מייצרת כמחצית מבשר החזיר בעולם והיא גם יבואנית הבשר הגדולה בעולם.

קצבייה בשוק בביג'ינג, ב-2011
קצבייה בשוק בביג'ינג, ב-2011. צילום: Bloomberg
13:37

יצואניות הבשר הגדולות הן ארצות הברית וברזיל. אוסטרליה וניו זילנד אחראיות על 84% מבשר הכבש המועבר לייצוא. כמו כן, עולה מהנתונים כי 72% ממוצרי הבשר שנצרכו בעולם בשנה שעברה היו מעופות ומחזירים.

לייצור הבשר הנרחב השלכות סביבתיות נוספות: התהליך כולל שימוש בכמויות גדולות של מים, תרופות אנטיביוטות וחומרי דשן והדברה בשטחים העצומים שבהם מגדלים מזון לבעלי חיים. כך למשל, בארה"ב נעשה בשנת 2011 שימוש ביותר מ-13 אלף טונות של אנטיביוטיקה כדי למנוע מחלות בבעלי חיים המגודלים לצרכי אכילה - פי ארבעה מהכמות שאותה צורכים בני אדם. חלק מהתרופות מגיע בסופו של דבר למי תהום, יחד עם הפרשות בעלי החיים. שיאנית האנטיביוטיקה היא סין, שבה משתמשים במאה אלף טונות אנטיביוטיקה בשנה.

כיום משמשים כמעט 80% מהקרקעות בעולם לרעייה או לגידול מזון עבור בעלי חיים. גופים כמו WORLDWATCH טוענים כי כמויות המזון הגדולות הללו באות על חשבון מזון לבני אדם. התופעה, המכונה "פער התזונה", מתייחסת לקלוריות שהיו יכולות להיות זמינות עבור בני אדם אם לא היו נצרכות על ידי בעלי חיים המגודלים לצורכי אכילה.

על השלכות סביבתיות אחרות של צריכת בשר ומוצרים מן החי, ניתן ללמוד ממחקר שערך צוות מדענים בראשות החוקר הישראלי פרופ' גדעון אשל מאוניברסיטת דיוק בארה"ב, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת ייל וממכון ויצמן. במחקר, שהתפרסם בכתב העת של האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים, בדקו המדענים את משאבי המים והקרקע בארה"ב הנחוצים לייצור בשר ומוצרים מן החי, ואת פליטת גזי החממה והשימוש בדשנים כימיים בתהליך.

על פי המחקר, בשנים 2010-2000 צרכה תעשיית הבשר כשליש מכמות המים שבה נעשה שימוש חקלאי בעולם. כמו כן, התעשייה עשתה שימוש בכמחצית מחומרי הדשן בעולם. יש לציין כי דשן זה הוא אחד מהגורמים העיקריים לזיהומי מקורות מים ולפליטת גזי חממה בעולם.

מהשוואה בין מוצרי הבשר השונים, עולה כי בקר הוא זולל המשאבים העיקרי: גידול בשר בקר מצריך שימוש בקרקע בשטח הגדול פי 28 לעומת גידול עופות או חזירים, או ייצור ביצים וחלב.

החוקרים בדקו גם את שיעור ניצול משאבי הטבע ופליטת המזהמים בגידול מזון צמחי ממקורות כמו תפוחי אדמה, חיטה ואורז, בהשואה לבשר. לדבריהם, כדי לייצר בשר עוף וחזיר או ביצים וחלב, יש צורך בכמות גדולה פי שלושה עד שישה של קרקע ומים. פער דומה קיים בחלק מהמקרים גם בפליטת גזי חממה ודשנים כימיים. בהשוואה לבשר בקר, הפער גדול בהרבה.

מכון WORLD WATCH וקבוצת החוקרים האמריקאית־ישראלית, מציעים לאמץ צעדים שיעודדו צריכה מופחתת של בשר, על מנת להפחית את הנזקים הסביבתיים ולהקטין את התחרות עם מזון המיועד לבני אדם.

המכון האמריקאי מציע, בין היתר, להפסיק את הגידול התעשייתי של בקר ולעודד הרגלי תזונה המבוססים על צריכת בשר מופחתת.

קבוצת החוקרים מציעה לבחון מחדש את מדיניות התזונה הממשלתית בארה"ב, שסיפקה עד היום תמריצים כספיים לחקלאים המגדלים מוצרים מן החי.

במחקר על אספקת מזון שפרסמו באחרונה חוקרים מארה"ב וגרמניה בכתב העת "Science", צוין כי מעבר מגידול מזון לבעלי חיים לגידול ישיר לצריכת בני אדם יכול לענות על הצרכים התזונתיים של 2.4 מיליארד בני אדם. הדבר יסייע להתמודדות עם האתגר של קיום צרכי התזונה של בני אדם בעשורים הקרובים.

לכתבה בהארץ


Comments