בניסוי שנערך בארה"ב בחנו מה יגרום למשתתפים להפסיק לעשן — הרתיעה מתשלום קנס או האפשרות לזכות בפרס. עורך המחקר: "איום במקל קטן היה הרבה יותר יעיל מאשר הצעת גזר"

סברינה טברנייז, ניו יורק טיימס, 19/5/2015

מה ממריץ מעשן לעמוד במלתו ש"זו הסיגריה האחרונה" ואף לוותר גם עליה? פרס גדול על הצלחתו או הימנעות מתשלום קנס קטן על כישלונו? באחרונה נבדקה שאלה זו בניסוי — שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת The New England Journal of Medicine והיה הגדול ביותר מבין אלה שבהם הוצעו לאנשים תמריצים כספיים לשיפור בריאותם.

עורכי הניסוי פעלו בהתאם לתיאוריות על קבלת החלטות שפותחו בחוגים לפסיכולוגיה ולכלכלה במשך עשרות שנים, שיושמו על יותר מ–2,500 מעובדי CVS Caremark — רשת הדראגסטורים הגדולה ביותר בארצות הברית — ידידיהם וקרובי משפחתם.

החוקרים גילו כי הצעת תמריצים היתה יעילה הרבה יותר מהגישה המסורתית שלפיה מעניקים עזרה כגון ייעוץ, שימוש בתחליפי ניקוטין כגון גומי לעיסה, תרופות או מדבקות ניקוטין למען הפסקת העישון. אך יותר מכך, התברר כי הרתיעה מתשלום קנס היתה פרודוקטיבית הרבה יותר מהאפשרות לזכות בפרס. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי בין התוכניות השונות, ואפשרו להם להחליט אם ירצו להשתתף או לא. כ–14% מהאנשים שהוקצו לתוכנית הענישה הסכימו להשתתף בה, לעומת 90% מהאנשים שהוקצו לתוכנית הפרס.

המשתתפים בתוכנית הענישה נדרשו להפקיד 150 דולר, ונאמר להם כי אחרי שישה חודשים, אלה שיפסיקו לעשן יקבלו את כספם בחזרה וכן פרס בסך 650 דולר. בתוכנית "הפרס בלבד" הוצע למשתתפים תשלום של 800 דולר אם יצליחו להימנע מעישון במשך שישה חודשים.

שיעור ההצלחה בגמילה של אלה שהצטרפו רק כדי לזכות בפרס היה כ–17% בלבד, בהשוואה ליותר מ–50% שהפסיקו לעשן בתוכנית הענישה. אם כי היה צורך להתאים את המספרים האלה לאפשרות שלאלה שבחרו בתוכנית הענישה היתה מוטיבציה רבה יותר להפסיק לעשן מלכתחילה.

אך גם לאחר ההתאמה, הסבירות שהמצטרפים לתוכנית הענישה יפסיקו לעשן לעומת אלה שהצטרפו רק בגלל הפרס היתה כפולה, וגדולה פי חמישה לעומת הפסקת העישון בקרב אלה שקיבלו ייעוץ או טיפול בתחליפי ניקוטין. עם זאת הקבוצה שבה היה מספר האנשים הרב ביותר שנגמלו היתה קבוצת הפרס — משום שמספר החברים בה היה גדול משמעותית ממספרם של אלה בקבוצות האחרות.

"איום במקל קטן היה הרבה יותר יעיל מאשר הצעת גזר", אמר ד"ר סקוט הלפרן, סגן מנהל המרכז לתמריצי בריאות וכלכלה התנהגותית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה, שעמד בראש המחקר.

החוקרים סבורים כי ממצאיהם יעניינו חברות גדולות שיבדקו את סוגי התמריצים שיוכלו להציע לעובדיהן בתקופה של עליית עלויות הטיפול הרפואי. CVS עצמה תשתמש בממצאים לעיצוב תוכנית לסיוע להפסקת עישון שתוצע בחודש הבא ליותר מ–200,000 עובדיה.

"המעסיקים הגדולים האלה מוציאים 800–900 דולר בממוצע בשנה על כל עובד, אך בצורה שלפעמים איננה מתאימה לפסיכולוגיה האנושית הנורמלית", אמר ד"ר הלפרן, שהוסיף כי ההוצאות על הבריאות והרווחה כמעט הוכפלו בחמש השנים האחרונות.

בסך הכל, רוב משתתפי המחקר לא הצליחו להפסיק לעשן, כי יותר מ–80% מהמעשנים בקבוצת הפרס המשיכו לעשן בסיומו. אף על פי כן אומרים החוקרים ששיעורי הצלחתם היו הרבה יותר גבוהים מאשר של אלה שקיבלו טיפול בדרך המסורתית, מה שמאותת שיכולים להיות יתרונות משמעותיים בבריאות הציבור אם יוצעו לאנשים תמריצים כספיים.

לכתבה בהארץ