ומה עם הסביבה? העיקרון החמישי לצדק חברתי

נשלח 22 באוג׳ 2011, 1:22 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 22 באוג׳ 2011, 1:33 ]

סביבה בריאה? תחבורה ציבורית? כלכלה מקיימת? איך אפשר לדרוש את תיקון עיוותי השוק מבלי לדרוש תיקון של ההרס הסביבתי?

שי קסירר | 12/8/2011 9:28    
תגיות: מחאת הדיור, צדק חברתי,צדק סביבתי
בהפגנה הגדולה של מוצאי שבת הציגו יוזמי מחאת הדיור את ארבעת העקרונות שלהם לצדק חברתי – דיור, בריאות, חינוך ורווחה. עמדתי בקרבת הבמה, מניתי את הנקודות באצבעותי והשתוממתי. היכן האצבע החמישית? איפה העיקרון החמישי שיחזיר לציבור הישראלי את היכולת לדמיין ולקיים עתיד טוב יותר? איפה הדרישה של האגודל – האצבע שמאחדת את הדרישות לאגרוף משמעותי שמונף באוויר בקריאה לשינוי. איפה הדאגה לסביבה?

על הבמה קראו "לשנות את השיטה", באמצעות חזרה למדינת רווחה מתוקנת. כזו שמחדשת את האחריות כלפי האזרחים תוך קיום שוק חופשי ותיקון עיוותיו. אבל איך אפשר לדרוש את תיקון עיוותי השוק מבלי לדרוש תיקון של ההרס הסביבתי שהוא יצר? על אף החדשנות הרבה של המחאה, ששוברת דיכוטומיות ארוכות שנים של שמאל-ימין. שוב הוכיחו לנו הפעילים כי השיח הפוליטי הישראלי שבוי בתפיסות ורעיונות של המאות הקודמות.

בעוד אנו מתמודדים עם בעיותנו דרך המשקפיים של סוף המאה ה-19 (סוציאליזם מול קפיטליזם-חזירי בקיץ הזה, ומשקפיים לאומיים בשאר העונות) בעולם הרחב מנסים לפתור בעיות חברתיות וכלכליות תוך שימוש במשקפיים אחרים. אלה של התפיסה הסביבתית.
שלא נפספס

תחת האיום של המשבר הסביבתי העולמי וההתחממות הגלובאלית, תהיה זו טעות לנסות לפתור את המשבר החברתי הנוכחי ללא התייחסות לסוגיות של צדק סביבתי וקיימוּת. תפיסת הקיימות דורשת ממערכות אנושיות לפעול בצורה אשר תיטיב הן עם הדור הנוכחי והן עם הדורות הבאים, ועומדת במרכזה של החשיבה הסביבתית הרווחת כיום בעולם. קיימות טומנת בתוכה גם את ההתייחסות למשבר הסביבתי – לכך שכל אימוץ של דפוסי פעולה חדשים צריך לכלול בתוכו שיפור של המצב הקיים מבחינה סביבתית, שכל "פיתוח" צריך גם להטיב עם הטבע שסביבו. אם זה בדרך שבה מפעל מייצר את מוצריו, באופן שבו פועל בית ספר ומחנך את תלמידיו או בדרך שבה מתוכננת שכונת מגורים או מקום עבודה.

המשקפיים הירוקים מאפשרים לנו לדמיין עתיד טוב יותר לישראל, תוך מענה על צרכי החינוך, הדיור, הבריאות והרווחה בצורה שתאפשר למערכות אלו לצמצם את נזקי המשבר הסביבתי עמו תיאלץ החברה הישראלית להתמודד בעשורים הבאים. הדרישות של המפגינים לכלכלה עם פנים אנושיות הן בעצם דרישות לכלכלה מקיימת. הרי אחת מהדרכים לפתור את משבר הדיור הוא באמצעות תחבורה ציבורית יעילה ברחבי הארץ ובתוך הערים, סביבה בריאה היא תנאי בסיסי לחברה בריאה, וכן הלאה.

ניתן להצביע על כמה רעיונות ופעולות שמתקיימות במאהלים השונים ברחבי הארץ ברוח זו: הקריאה של מאהל לוינסקי לסגירת התחנה המרכזית החדשה, מתקן הקומפוסט שנבנה ברוטשילד, הדרישה של מאהל ירושלים לשיפור התחבורה הציבורית, או ההתנגדות לחוק הוד"לים שנובעת גם מן ההכרה בפגיעה הסביבתית החמורה שטמונה בחוק. אך למרות המעורבות הגדולה של אנשים המגיעים מן התנועה הסביבתית בתוך המאהלים, הקול הסביבתי אינו נשמע בתוך סל הדרישות שמוצג לממשלה.

דפוסי הפעולה הכלכליים, התכנוניים והחברתיים של ישראל הזניחו עד כה את הסביבה, על אף השיפור הגדול שחל בנושא בשנים האחרונות. חבל שמהפכה חברתית חשובה ומדהימה כמו זו שמתקיימת עכשיו ברחבי ישראל תפספס את ההזדמנות להביא לתיקון משמעותי גם בתחום זה.

שי קסירר הוא פעיל במאבק האוהלים


כתבות קשורות:
Comments