הבהלה לזהב

פורסם: 26 באפר׳ 2012, 11:46 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 26 באפר׳ 2012, 11:47 ]
31/03/2012 מאת אוהד קרני
 
האם מכרות הזהב בעולם מתרוקנים? כך על פי מאמר שהתפרסם החודש במגזין המדעי היוקרתי Science אשר מזהיר כי האנושות הגיעה לעידן שיא תפוקת הזהב. סימנים רבים מעידים על כך שעליית מחירי הזהב בה חזינו בשנים האחרונות, אינה רק סימפטום לחוסר הוודאות הכלכלית בעולם אלא נובעת גם מקושי הולך וגובר בהפקת המתכת היקרה.

זהב, כמו כל משאב מתכלה אחר, צפוי להגיע לשיא של תפוקה אשר לאחריו כמות הזהב המופק ממכרות ומקורות טבעיים אחרים תלך ותפחת. דפוס טבעי זה, המוכר לרבים על רקע החששות מהגעתנו לעידן שיא תפוקת הנפט, נדמה כי התממש כבר בתעשיית הזהב. לאחר למעלה ממאה שנים מתועדות של עלייה כמעט רצופה בתפוקת הזהב העולמית, בעשור האחרון, מאז שיא תפוקה ב-2001, נעצרה מגמת העלייה ההיסטורית של הפקת הזהב. אפילו הזינוק החד במחירי הזהב במהלך תקופה זו מ-300$ לאונקייה לכ-1,800$ לאונקייה לא הצליח לדרבן עלייה בתפוקות. למרות גידול משמעותי בהשקעות בענף ושיפורים בטכנולוגיות האיתור וההפקה של זהב, לא נראית באופק תקווה לתעשייה הדועכת, שכן מזה ארבעה עשורים חלה גם ירידה מתמשכת בהיקף מאגרי הזהב החדשים המתגלים.

תפוקת הזהב העולמית לפי מדינה. תום עידן הזהב?

כמובן שעל רקע זה מעניין להשוות בין הזהב לנפט. שני המחצבים חווים עלייה ניכרת בביקושים העולמיים וקיים חשש ששניהם הגיעו לשיא התפוקה שלהם. יחד עם זאת קיימים מספר הבדלים משמעותיים בין השניים. זהב בניגוד לנפט אינו נהרס בעת השימוש בו ולכן ניתן למחזרו. למעשה תעשיית מיחזור הזהב צומחת בעשור האחרון במהירות וכיום כ-40% מהזהב בשוק הוא זהב ממוחזר. בנוסף, זהב בניגוד לנפט משמש בעיקר כסמל סטטוס או כקרן השקעה ומרבית הביקוש לזהב הוא לטובת ייצור תכשיטים (55%) או להשקעה (33%). רק 12% מהביקוש לזהב נובע מצרכים טכנולוגים או רפואיים. לבסוף, בניגוד למידע על רזרבות הנפט אשר נחשב לסוד מדינה בקרב החברות בקרטל אופ"ק ולכן מעורפל בחלקו, הנתונים על עתודות הזהב אינם חסויים ועל כן מדויקים יותר.

זהב אינו לבד בסירה השוקעת של תפוקת מחצבים. מינרלים רבים, החיוניים לתעשיות כגון האלקטרוניקה, תעופה ואנרגיות מתחדשות, נמצאים במחסור. מציאות זו יוצרת חשש כי הם יהפכו לקלף כלכלי-פוליטי בידי משטרים דוגמת סין, אשר חולשת על מרבית העתודות העולמיות של יסודות אלו ומפחיתה בהדרגה את היצוא שלהם בשנים האחרונות. אין להתפלא אם כך על הדיווחים על מליציות חמושות הסוחרות במינרלים אלו כדי לממן מסעות הרג בקונגו ובסיירה לאונה אשר מעיבים בשנים האחרונות על תעשיית האלקטרוניקה.

גם מבחינה סביבתית מדובר בחדשות רעות. ככל שהמחסור בזהב ומחצבים אחרים גדל, כך הנכונות לפגוע בסביבה כדי להפיק מחצבים אלו גדלה גם היא. כבר כיום תעשיית הזהב מייצרת מאות מיליוני טונות של פסולת כרייה והיא אחת הצרכניות הגדולות של ציאניד, המשמש להפרדת הזהב מהעופרה בא הוא נמצא. אם אכן הגענו לעידן שיא תפוקת הזהב, אזי שמחיר הזהב ואיתו גם התמריץ להרס הסביבה לשם כריית זהב נוסף רק ילך ויגדל. רק רגולציה מחמירה ולחץ צרכני חזק יצליחו למנוע פגיעה זו ולהניע את היצרנים המסתמכים על מחצבים אלו לשמור על סטנדרטים סביבתיים נאותים ולפנות למיחזור כמקור מרכזי לחומרי גלם בעתיד.

Comments