ועדה בראשות מנכ"ל משרד רה"מ וראש המועצה הלאומית לכלכלה, החליטה כי יגובשו מדדים מדויקים בתחומים כמו איזון בין פנאי לעבודה, איכות הסביבה, מעורבות אזרחית ורווחהמאת צפריר רינת, 21/7/2013 ממשלת ישראל לא תבסס יותר את הערכותיה לגבי מצב המשק רק על בסיס התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג)
- ותתייחס לשורת מדדים של רווחת חיים, תעסוקה ואיכות סביבה. בשבוע שעבר
החליטה ועדת המנכ”לים בראשות מנכ”ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, לאמץ שורת
המלצות לקביעת מדדים אלו. גם זו שיטה: צפו בהסבר על "מדד האושר הגולמי" שמיושם בבהוטן ההמלצות הוצגו בפני הוועדה בדו"ח שהוכן על ידי המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים. על פי החלטת הוועדה, שבה שותף גם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, נקבעו תשעה תחומים שבהם יגובשו מדדים מדויקים להערכת איכות החיים, הרווחה והמצב הכלכלי החברתי בישראל. מדובר בתחומים כגון מעורבות אזרחית וממשל, תעסוקה ואיזון בין עבודה ופנאי, תשתיות ודיור, חינוך והשכלה, ביטחון אישי, בריאות ורווחה אישית וחברתית והמצב הסביבתי. הדו”ח שהוצג ממליץ על שורת מדדים אפשריים. בתחום התשתיות והדיור, למשל, מוצעים מדדים של כמות נפשות ללא קורת גג, צפיפות נפשות לחדר ומספר משקי בית ללא פתרון דיור הולם. בתחום הסביבה יהיו מדדים כמו כמות ואיכות משאבי הסביבה והמגוון הביולוגי, שימוש והתייעלות באנרגיה, רעש מתחבורה והשפעת הזיהום על רווחת האדם. בתחום התעסוקה מוצע לקבוע מדד שעות פנאי הבוחן את משך הזמן הפנוי של עובדים. כמו כן יעשה שימוש בסקרים כדי להעריך את שביעות הרצון מרווחת החיים של תושבי ישראל. ![]() הפגנה בתל אביב, החודש. בין התחומים שיימדדו: מעורבית אזרחית.
צילום: מוטי מילרוד
אנשי הלשכה המרכזית לסטטיסיקה והמשרד להגנת הסביבה הם מציינים שמדדים מקרו-כלכליים, כמו תמ”ג, חיוניים למדידת היבטים מסוימים של הצלחה כלכלית - אך לא מבטאים הצלחה ושיפור בהיבטים רבים של פעילות חברתית וכלכלית. "אחת הבעיות המהותיות בהתבססות על התמ"ג כמדד לקדמה אנושית היא העובדה שכלולים בו רכיבים רבים שיש בהם כדי להשפיע באופן שלילי על החברה והסביבה", מציין הדו"ח שהוצג בשבוע שעבר בפני המנכלי"ם. "למשל, השקעה בבתי סוהר, בשיטור ואבטחה או השקעה בייצור תעשייתי מזהם, תורמים לצמיחת התמ"ג. יש חשיבות גם במדידת השקעות שמטרתן לקדם ולשמור איכות חיים ובמדידת פעולות לחיזוק לכידות חברתית". הדוח מציין שהתמ"ג אינו מתייחס לסוגיית חלוקת הון והכנסות בין פרטים ולא כולל פעולות רבות של משקי בית ותרומתם לרווחה כלכלית. "לא ניתן לבסס החלטות ארוכות טווח רק על סמך נתון אחד, התמ"ג", אמר השר להגנת הסביבה ,עמיר פרץ,
בעקבות הדיון במשרד ראש הממשלה."כדי לשפר את איכות החיים יש צורך לבחון
אותה במגוון של כלים ולהציג אותם בבואנו לקבוע את תקציב המדינה". מנכ”ל
משרד רה”מ לוקר אמר בסיום הדיון: "בסופו של דבר המטרה היא לתרגם את מדדי
איכות החיים למדיניות ממשלתית בנושאים השונים". הוא ציין שהציבור הרחב
ישותף בגיבוש המדדים. החלטת ועדת המנכ”לים היא למעשה יישום של החלטת ממשלה מלפני כחצי שנה. אז נקבע שכדי לשפר את יכולת הממשלה בגיבוש וניהול אסטרטגיה כלכלית וחברתית, יש לקבוע מדדים לאיכות חיים, קיימות וחוסן לאומי. ישראל הולכת בנושא זה בעקבות מדינות רבות בעולם ובארגון ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופתוח כלכלי), שגיבשו בשנים האחרונות שורת מדדים משלימים לתמ”ג. ישראל כבר שותפה בתהליך העולמי לשינוי מדדים, בהיותה המדינה שנבחרה על ידי ארגון OECD לביצוע מחקר חלוץ של הערכת רווחת חיים על סמך 11 מדדים שונים שקבע הארגון. מומחים של ה-OECD יבואו בקרוב לישראל ויבצעו הערכה של מצב רווחת החיים על סמך מדדים אלו, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה. בין השאר ייבדקו מידת אי השוויון בחברה הישראלית ומצב משאבי הטבע. |