המיתון הבא: בין אקולוגיה לפתולוגיה

פורסם: 15 ביוני 2012, 11:01 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 15 ביוני 2012, 11:02 ]

המנדט לעשות בסביבה האקולוגית ככל העולה על רוחנו מתקרב לקיצו. בתרחיש "עסקים כרגיל" מצפה לנו עולם קטלני. די לבטלה

אסף צחור | 14/6/2012 13:48 
תגיות: שינויי אקלים, התחממות כדור הארץ, כלכלה ירוקה
 
נהוג לומר שאי אפשר להעיר אדם המתחזה לישן. יהיה קשה, לפיכך, להעיר את החברה האנושית, הואיל וזו מדמה עצמה לישון שנת ישרים. אכן כן, אנו, כולנו, על שווקינו וכלכלותינו, על תעשיינינו ומושלינו, בנות יענה בעליל. הראש טמון בחול, המוזיקה מנגנת והחגיגה של צמיחה כלכלית ותיעוש לנצח מתארכת והולכת. אנו ממשיכים – בנונשלנט – בעסקים כרגיל.

את חגיגת העסקים כרגיל הזו, את המומנטום של התרחבות כלכלית והנזק הסביבתי הנלווה לה, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) רוצה להפסיק. ולאלתר. לשם כך הארגון עמל על תחזית כלכלית-אקולוגית גרנדיוזית שתושק בקרוב, בוועידת "ריו+20" המתרגשת עלינו.

אבל נתחיל בהתחלה. עוד מעט קצת, לקראת סוף החודש (20 ביוני 2012), תיערך פסגת כדור הארץ לפיתוח בר-קיימא. הפסגה מכונה גם וועידת ריו (על שם עיר החופים והקרנבלים בה היא נערכת). בריו דה ז'נרו אם כן, יתכנסו ארגון האומות המאוחדות ואלפי נציגים מטעם ארגונים בין-לאומיים, מסחריים ולא-ממשלתיים, בכדי לדון בשתי התמות של הוועידה: כלכלה ירוקה לפיתוח בר-קיימא ומיגור עוני, וכינון מסגרות מוסדיות לפיתוח בר-קיימא (למבט מעמיק יותר).
צילום:איי-אף-פי
המפעל הסיני מזהם. ההערכות צופות מאות אלפי מתים מזיהום בסין ובהודו צילום:איי-אף-פי
 
לקראת הוועידה יגיש ה-OECD את הדוח זורע הבהלה "תחזית סביבתית ל-2050". בראשיתו, הדוח מתאר את האִינֶרְצְיָה הכלכלית: בין 2010 ל-2050, המשך מגמת עסקים כרגיל תוביל לעלייה מ-75 טריליון דולרים של תוצר עולמי למעט יותר מ-300 טריליון דולרים. פי שלושה ויותר. כאשר ה-BRIICS (גרסה חדשה ומורחבת לכלכלות BRIC הכוללת את ברזיל, רוסיה, אינדונזיה, הודו, סין ודרום אפריקה) אחראיות למרבית הצמיחה הכלכלית.

הדוח מעוגן בהבנה כי שינוי האקלים הוא אנתרופוצנטרי; מעשה ידי אדם. בדומה לדוח סטרן מ-2006, גם ב-OECD תופסים את שינוי האקלים כ"כשל שוק". לפי התפיסה, צמיחה כלכלית משולחת רסן היא ערובה לתמורות אקולוגיות דרמטיות. ואמנם, פליטות גזי חממה צפויות לגדול בכ-50% בין 2010 ל-2050, מקצת פחות מ-50 ג'יגה טון פחמן דו-חמצני (פד"ח) ל-81 ג'יגה טון פחמן דו-חמצני.

מכאן, עובר הדוח לתאר את האימפקט של הכלכלה ופליטות גזי החממה על ארבעה נושאים סביבתיים: שינוי אקלים, מגוון ביולוגי, מים וזיהום. ארבעת הנושאים הסביבתיים נבחרו לאחר שזכו בדירוג "רמזור אדום" בתחזית הקודמת של ה-OECD ל-2030, שפורסמה ב-2008. רמזור אדום ניתן לתחומים הסובלים מלחץ שמסבה להם הכלכלה, שהם בעלי פוטנציאל החמרה ושניהולם לקוי ומוזנח (עוד על הדוח כאן). ההזנחה, כפי שיעידו הרמזורים האדומים להלן, צומחת למימדים אימתניים.
צילום: רויטרס
אנטרטיקה. הקרחונים נמסים. עלייה של עד שש מעלות צילום: רויטרס
 
רמזורים אדומים
רמזור אדום ראשון מקבל האקלים. עד 2050, קובעים אנשי ה-OECD, תחול עלייה של בין שלוש לשש מעלות צלזיוס. תגובת השרשרת האקולוגית תביא לשוני במשטרי גשמים, פגיעה חריפה ביבולים (עד 50% אובדן יבולים מבוססי גשם באפריקה המשוונית), המסת קרחונים ועליית פני הים. אפס כי לא צריך להפליג בתגובות שרשרת. חום, לכשלעצמו, ממית. במכת החום האירופאית של 2003 מתו למעלה מ-70,000 איש בקיץ בודד. משבר האקלים אינו עוד ספקולציה. הוא המציאות.

רמזור אדום שני מקבל המגוון הביולוגי, שצפוי להיפגע בכ- 10% נוספים עד 2050. אובדן המגוון הביולוגי מיוחס להתחממות הגלובאלית. וכן, לרעיית יתר, בליית קרקעות ובעיקר לניצול יתר של אזורי דייג. צפוי גם אובדן של 13% נוספים מיערות ראשוניים, בעלי אקולוגיה ייחודית, המהווים בתי גידול למינים אקזוטיים ושטרם הושפעו מניצול כלכaלי (יערות העד באמאזונס לשם דוגמא הם יערות ראשוניים).

רמזור אדום שלישי מקבלים משאבי המים – נושא שקרוב ללב ישראל. הביקוש למים יעלה ב-55% עד 2050, עם עליות של 130% למשקי בית, 400% לתעשייה ו-140% לייצור חשמל. היצע מצומצם ותחרות בין-מגזרית יובילו 3.9 מיליארד נפשות לחיות תחת לחץ מים חמור; ארבעה מכל עשרה אנשים. בנוסף, זיהום מים, כתוצאה משפכי רעלים, יגדל פי שלושה, באפריקה ובסין במיוחד. זיהום יצמית לא רק אנשים אלא גם חופים וסביבות אקולוגיות בסין, בהודו ובמרכז אמריקה.

רמזור אדום רביעי, אם כן, קיבל תחום הזיהום ובריאות הציבור הכרוכים זה בזה. זיהום אוויר עירוני יהפוך להיות גורם המוות בטרם עת מספר אחת בעולם עד 2050. כבר כיום, במרבית המטרופולינים הגדולות, זיהום האוויר חורג ממכסות של ארגון הבריאות העולמי (WHO). בתוך כך, ריכוזי הגופרית הדו חמצנית (SO2) יעלו בכלכלות מתפתחות בשיעורים של כ-90% עד 2050. בכלל, השימוש בכימיקלים מסוכנים יצמח בלמעלה מ-500%.

זיהום משפיע במישרין – כגורם תחלואים במבוגרים ובטף – והוא גם עובד בעקיפין: זיהום במזון, בשתייה ובאוויר גורם לפגמים א-גנטיים רבים בעוברים. תופעות הלוואי של זיהום נעות בין גירויים בעיניים או בדרכי הנשימה ועד בעיות פאטליות בתפקודי מערכת הדם והנשימה. ההערכות הנוכחיות מצביעות על כמעט 300 אלף מיתות בטרם עת בסין וכ-120 אלף מתיות בהודו, כל שנה, מחשיפה לחומרים חלקיקיים רעליים. גם חשיפה לשריפת עצי הסקה (שיטה רווחת במדינות מתפתחות) להפקת חום (ביומאסה) חושפת לזיהום, ממנו מתים לפי הערכות כשני מיליון איש בשנה בעולם. זו כבר לא אקולוגיה זו פתולוגיה.
מחיר הבטלה
המודל שבלב הדוח מאפשר השוואה בין עלות מניעת נזק בהווה ובין עלות התיקון בעתיד. כך, אם רוצים לייצב את פליטות גזי החממה על רמה של 450 חלקיקי פד"ח למיליון, ולהגביל את ההתחממות הגלובאלית (שהחלה זה מכבר, כידוע) לרמה של עד שתי מעלות צלזיוס בהשוואה לטמפרטורות שטרם העידן התעשייתי (טווח הבטחון המוסכם), יש להאט את צמיחת התוצר הגלובאלי השנתי מ-3.5 אחוזים ל-3.3 אחוזים בשנה, בממוצע. או 0.2% בשנה.

במצטבר, אנו מדברים על 5.5% הפחתה בתוצר במונחי 2050. אם נתעלם, לעומת זאת, המחיר ב-2050 – ״מחיר הבטלה״ – עלול להסתכם בצניחה חופשית שנתית של 14% (!) בתוצר, זאת לפי דוח סטרן המפורסם מ-2006 (לתקציר הדוח).

מאחורי המספרים מסתתרת המציאות. לשם המחשה: בשנות המיתון העולמי האחרון, 2011-2007, התוצר העולמי צמח ב- 6.4%. צמח למרות הצנע, צמח למרות חבילות החילוץ, צמח למרות הלאמת הבנקים, ובמשך חמש שנים. כך לפי קרן המטבע הבינלאומית. במקרה זה, אנו מדברים על ירידה של 14% בשנה בודדת. המיתון העולמי מחוויר לעומתה.

הטיעון הכלכלי של ה-OECD קל ועוצמתי – ומאחר שכך, לא ניתן לפתור אותו במחי יד. ה-OECD מייחל שסדרי הגודל הללו ישמשו כקריאת השכמה לשרי האוצר והכלכלה בעולם. למה כלכלנים? הפעולה בכל נושא רמזור אדום, קובע ה-OECD, היא בראש ובראשונה, דרך הכלכלה ובאמצעות שימוש בכלים פיסקלים: לייקר זיהום, להטיל מיסים פיגוביאניים (הפנמת עלויות חיצוניות), לאפשר מסחר במכסות פד"ח ובמזהמים אחרים, ולממן השקעה ציבורית בטכנולוגיות חדשות באמצעות המיסוי.

יש שני דברים בטוחים בעולם הזה, כך נוהגים לומר: מוות ומיסים. זה נכון גם בהקשר זה. המומנטום של הצמיחה קטלני. כדי לסיימו נדרשת פעולה כלכלית הוליסטית. כדי לעודד את זו, יש להפיץ את הדוח בכל פורום, בכל כיתה וחוג, במדיה ובאקדמיה. זאת, בתקווה שנבין שאנו נכנסים לצומת ברמזור אדום. ואנו יודעים מה המשמעות של זה.
 
Comments