מאת איתי טרילניק, 1/2/2012

 

בימים הקרובים יציג החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את סדרת המלצותיו להגברת התחרותיות בענף הרכב, ויסיים את פרק כהונתו כיו"ר הוועדה שמונתה לבחינת הנושא. אלא שזליכה לא מפנה כל כך מהר את בימת השיח הציבורי-כלכלי - וכבר סימן לו מטרה חדשה שאותה הוא מתעתד לזעזע בשבועות הבאים: שוק החשמל בישראל. ליתר דיוק - ענף האנרגיות המתחדשות.

לפני כחודשיים פנה אל זליכה תמיר קפלינסקי, בעלי חברת האנרגיה הסולארית SBY, המתמחה בהתקנת מערכות פוטו-וולטאיות לייצור חשמל מאנרגיית השמש, על גגות. הפנייה נעשתה על רקע המאבקים המרים שמנהלים בשוק החשמל משרדי הממשלה, הרשויות הרגולטוריות, היזמים הפרטיים, ארגונים חברתיים, חברת החשמל וארגוני הסביבה - החל במאבק של התעשייה הסולארית בממשלה על המשך קיומה, וכלה במאבק הפרטי שמנהלת SBY בחברות העוסקות בהקמת שדות סולאריים על הקרקע.

הקרבות, כמו תמיד, הם בעיקר על כסף - וגם על אידיאולוגיה. תמורת שכר ייעוץ המוערך בעשרות אלפי דולרים, זליכה התבקש להכין חוות דעת מקצועית שתתחקה אחר העלות האמיתית של ייצור החשמל בישראל, למען תכלית ברורה: להוכיח שעלות החשמל הסולארי לא גבוהה מזו של חברת החשמל, ולהשמיט בכך את המונח "סבסוד" מהז'רגון הממשלתי.

"אני לא אוהב את הטרמינולוגיה של הדיון הנוכחי בנושא סובסידיות", מודה זליכה בראיון ל-TheMarker. "טרמינולוגיה מגדירה לך את הדיון ומכווינה מראש לתוצאות. ההגדרה של הסבסוד בעייתית, כי היא בעצם אומרת שהמחיר שאתה רואה כיום כנתון הוא נכון. המטרה שלי כעת היא לגלות מה העלות האמיתית של ייצור החשמל - מה שנקרא גריד פאריטי".

ואתה לא חושש שהציבור והרגולטורים יראו בך שכיר עט?

"אני כמעט תמיד עובד בצד של הקטנים. הייתי היחיד שהסכים לכתוב חוות דעת בתביעה הייצוגית נגד דסק"ש (בשל קיפוח לכאורה של זכויות הציבור בהנפקת כור, א"ט). גם כשעבדתי באחרונה בשביל פרטנר (כתב חוות דעת נגד הורדת דמי הקישוריות, א"ט), היה ברקע שחקן גדול יותר - בזק. האומץ שלי לעמוד מול גדולים ויכולתי המקצועית הביאו אותם לשכור אותי. אתה יכול להניח שספקי הגז לא יאהבו שאחשב את העלויות שלהם ואת מחיר החשמל האמיתי שאפשר להפיק באמצעות הגז. מן הסתם, בשנים הקרובות לא אוכל לתת חוות דעת לתשובה".

"באוצר גילו חוק כלכלי חדש"

למרות תדמיתה כמעצמה טכנולוגית והקמפיין הירוק שהיא מנהלת בענף החשמל מאז קיץ 2008, פחות מ-1% של החשמל המיוצר בישראל מקורו באנרגיות מתחדשות (160 מגה-ואט בלבד, סולאריים ברובם), לעומת ממוצע דו ספרתי בעולם. הטענה העיקרית המופנית כלפי תמרוץ ייצור החשמל הסולארי, נעוצה בעלותו הגבוהה יחסית לעלות של ייצור החשמל מפחם או מגז טבעי. לכאורה, מדובר בעלות הגבוהה עד פי שלושה מעלות הייצור של חברת החשמל. לכן, נטען, מדינות העולם נדרשות לסבסד את התעשייה הסולארית במכסות מוגבלות. לעומת זאת, המצדדים באנרגיות מתחדשות טוענים כי חישובי עלויות אלה מוטים במכוון, מתעלמים מהיתרונות העקיפים שבהם נושאת האנרגיה המתחדשת (סביבתיים, בריאותיים, ביטחוניים ותעסוקתיים); וכי בשקלול של אלה, אין למעשה כל סבסוד בקידום תעשייה זו.

אז כמה באמת עולה לייצר את החשמל שלנו?

"אין לי עדיין תשובות", מבהיר זליכה. "אבל בהחלט יש לי דעות. אחרי שקראתי כבר לא מעט ספרות בנושא, הבנתי שיש הרבה מאוד גורמים שלא נלקחים בחשבון כיום בקביעת מחיר החשמל, ובעצם אף אחד לא בודק מה העלות שלהם למשק".

לרוב נטען כי עיקר העלויות שאינן משוקללות בתעריף החשמל נעוצות בעלויות הבריאותיות של זיהום האוויר ושל פליטת גזי החממה. במדינות רבות באירופה מוטל כבר מס פחמן על הדלקים השונים, המשקף את העלות הסביבתית שלהם. זליכה אינו שולל את הפנמת העלויות האלה, אך מתמקד בגורמים פרוזאיים הרבה פחות.

"בדרך כלל כשמנתחים כמה עולה לייצר משהו, התפוקה השולית יורדת וההוצאה השולית עולה (ככל שמייצרים יותר, עלות ייצור כל יחידה נוספת גבוהה יותר, א"ט)", אומר זליכה. "במשרד האוצר גילו חוק כלכלי חדש: הוצאה שולית פוחתת. לפי המסמכים שלהם, ייצור חשמל בגז זול יותר מייצור חשמל מפחם. איך זה קורה? כי הם סופרים רק את העלויות הישירות, ומתעלמים מעלויות עקיפות של מיליארדים. סופרים, למשל, רק את מחיר הגז. אבל מה עם עלות הקמת מערכת ההולכה של הגז, אחזקתה והפחת שלה? אלה לא עלויות? קראתי שבעתיד חצי מחיל הים יוקצה לאבטחת קידוחי הגז. אנו מדברים על ספינות, כוח אדם, עלויות אלטרנטיביות למשימות האלה. מישהו סופר את כל זה?"

כלומר תעריף החשמל כיום לא ריאלי?

"אין ספק שתעריף החשמל לא ריאלי, כי עלות ייצור החשמל למשק גבוהה הרבה יותר - ובעשרות אחוזים. אתה הרי לא לוקח בחשבון עלויות זיהום אוויר - שרק הן אמורות לייקר אותו בשיעור שכזה - ולא לוקח בחשבון ערבויות, תשתיות גז, תחזוקה, שמירה וגם את ההחזר על ההון. הרי זו בדיחה לקבוע שחברה ממשלתית צריכה לחיות ללא רווח, כי את הכסף שנתת לה להון - לקחת ממסים שגבית מעסקים פרטיים, ואז צריך לשקלל את זה. כבר בהגדרה, תעריף החשמל לא משקף את עלות החשמל למשק".

טענות האוצר שלפיהן גם בשקלול תועלות סביבתיות, סבסוד החשמל הסולארי עדיין עולה על התועלת ממנו, מרתיחות את זליכה, והוא ממשיך להצליף: "המחליטים בחיים לא עמדו בראש פרויקטים, ולכן הם לא יודעים לספור את על העלויות", הוא יורה. "קח למשל את רכיב האי ודאות. כשמדברים על מחיר הגז הנמוך לכאורה, לא מכלילים את הסיכון האפשרי בשל תקלות במערכת, את התנודתיות במחירים, את האפשרות שספק גז יפסיק לפעול מסיבה כלשהי.

"קח למשל את ההסכם של יוסי מימן עם המצרים. המצרים כבר הפרו את ההסכם בסוגיית מחיר הגז, ונאלצנו לשלם להם יותר מהסכום שנקבע בחוזה הראשוני. אחר כך הפסיק להגיע הגז. האם הסיכון הזה תומחר בתעריף החשמל? לא. עכשיו רוצים לחתום על הסכם עם עוד ספק יחיד, תמר. מי ערב לך שהם יעמדו בתנאי החוזה? אתה מכיר הרבה פרויקטים שעלו לממשלה בדיוק מה שחושב בהתחלה? הרי בחלק הארי של השנים האחרונות, השחקנים בתחום התשתיות התייחסו להסכמים מול המדינה כאל המלצה".

כשהתמנה לראש ענף אסטרטגיה בחברת פרטנר, מספר זליכה, מכרה החברה רק טלפונים של נוקיה. "תימחרנו את הסיכונים, וקיבלנו החלטה לשווק גם טלפונים של אריקסון, למרות שהעלות הישירה היתה קצת יותר גבוהה. התועלת שלנו מאי הסתמכות על גורם אחד עלתה על המחיר הזה", הוא מסכם, וטוען כי בענף החשמל לא מתבצע כל תמחור של הוודאות בענף. "בתחום הסולארי אתה יודע שהפאנלים שם, המחיר קבוע, ואין איזה מנגנון מסובך שיכול להשתבש", כבר רומז זליכה על מסקנות הביניים של העבודה שלו. "בנוסף, המערכת מבוזרת בין כמה שחקנים, והסיכון קטן יותר. ודאות שווה הרבה. כשהממשלה רוצה לגייס כסף מהציבור, ישנה משמעות אם הריבית קבועה או משתנה. על ודאות ישנה פרמיה, וצריך לתמחר אותה גם בייצור החשמל".

מה לדעתך צריך להיות תמהיל הדלקים של ישראל?

"אני מערער על עצם השאלה. אני פועל במתודולוגיה אחרת. אני רוצה לחשב את המחיר האמיתי של ייצור חשמל בכל דרך אפשרית. אחרי שיהיו לנו המחירים האלה, נוכל לחשב את העלות של כל סל דלקים".

"גגות עדיפים על שדות סולאריים"

זליכה אינו יוצא האוצר הראשון שמגויס על ידי החברות הסולאריות במאבקן נגד מדיניות המשרד. קדם לו מנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב, שהכין עם ד"ר מאיר אמיר חוות דעת עבור חברת ערבה פאוור. "קראתי את חוות הדעת שהגיש אריאב, את חוות הדעת הנגדית שהגיש אגף התקציבים באוצר - וגם את תגובתו של אריאב. אני חושב שהוא עשה עבודה טובה, וכך גם האוצר. עם זאת, אני לא בהכרח מסכים לכל מה שכתבו שני הצדדים, ולא אפרט מעבר לזה עד שאגמור ללמוד", אומר זליכה.

כמי שהצטייר בימי המחאה של הקיץ האחרון כלוחם בטייקונים, וכחושף רפיונה של הממשלה בכל הקשור לטיפולה בטובת הצרכן ובתחרות החסרה במשק - אך טבעי היה שזליכה יגויס בידי חברות ההתקנה הסולארית על גגות. אלה, בהובלת SBY, מקפידות לטעון בקמפיינים שאת הבשורה הצרכנית לכל גג בית פרטי במשק הן אלה שמביאות - ולא "מיעוט בעלי ההון" כהגדרתן, שחותר להקמת מגה-תחנות על קרקעות חקלאיות בנגב במיליארדי שקלים.

ואמנם, מסתמן כי התזה נפלה על אוזניו הכרויות של היועץ החדש: "המקור התקציבי לתעשייה הוא תעריף החשמל שמשלם הציבור הרחב - אנשים שנטייתם השולית לצרוך (שיעור הצריכה מסך ההכנסה הפנויה, א"ט) היא גבוהה. ככל שהכסף הזה יחזור ליותר ידיים, אובדן הרווחה למשק יהיה קטן יותר", אומר זליכה.

עם זאת, גם בעלי הגגות הם בהגדרה אמידים יותר. בכל זאת, גברת כהן שגרה בבית משותף, מעבירה כסף למר לוי, שגר בבית פרטי.

"נכון, אבל הפער לא גדול כמו כבמצב שבו גברת כהן מעבירה את הכסף לחברה גדולה. כשאתה סופר אלפי בעלי גגות מול ארבע חברות גדולות, יש יתרון לגגות. הכלכלה בנויה על היד הנעלמה ועל ריבוי שחקנים בשוק. בהגדרה, פיזור קטן יותר מוביל ליעילות קטנה יותר. בעיני אין צדק לחוסר יעילות. פיזור גדול הוא צדק. צריך לזכור גם שלעסקים קטנים יש מכפיל גדול יותר מעסקים גדולים, כי הם יוצרים יותר תעסוקה וכו'".

לטענתן, עדיף להקים הרבה מערכות קטנות על גגות מאשר שדות גדולים. אבל אתה, בתור חשב כללי, היה זה שהוציא לדרכם את מכרזי הענק הממשלתיים להקמת השדות הסולאריים באשלים.

"ראשית, אני זה שכתב את המכרזים - לא זה שהוציא אותם. זה ששדות טובים פחות מגגות לא אומר שלא צריך שדות. מה שצריך זה לקבוע להם תעריף אמיתי, שישקלל את המחיר האמיתי של ייצור החשמל בהם. אני הוריתי על הקמת ועדה לקביעת התעריפים האלה, אבל היא סיימה את עבודתה אחרי תקופתי. לא הייתי מוציא מכרז שהאומדן שלו לא מקובל עלי".

מבנה התעריפים כיום הוא כזה שבו מתקנים סולאריים קטנים מקבלים תעריף גבוה יותר ממתקנים גדולים. התעריפים מחושבים לפי שיקולי עלות בידי רשות החשמל. אולי בכל זאת עדיף לייצר חשמל בשדות גדולים?

"לאו דווקא. צריך לקחת בחשבון גם את המחיר האמיתי של הקרקע, את עלויות הבנייה, ושוב - את ההבדלים שנוצרים במבנה שוק החשמל".

זליכה צפוי לסיים את המחקר שלו לקראת סוף מארס, כדי להגיש את חוות הדעת למועצה הלאומית לכלכלה, הבוחנת בימים אלה את מדיניותה האסטרטגית של המדינה בתמהיל ייצור החשמל בהתאם לעלויות הייצור השונות.

מכיוון שחוות הדעת שיגיש זליכה ממומנת על ידי SBY, עולה כאן שאלת האובייקטיביות. "אני לא לוקח חוות דעת שאני לא מאמין בהן", משיב זליכה. "לפני כמה חודשים פנה אלי גוף פרטי וביקש חוות דעת בעניין מסוים. שמעתי את הסיפור, הלכתי לישון על זה, ולמחרת הודעתי לו שאני מסרב - כי לדעתי הצד השני צודק. אחרי שאגיש את חוות הדעת, אתה מוזמן לקרוא אותה ולומר לי במה לא הסכמת עם מה שכתבתי".

לכתבה בדהמרקר