הממשלה תקים ועדה לקביעת מדדי איכות חיים - לצד מדד צמיחת התוצר

פורסם: 29 בנוב׳ 2012, 2:43 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 29 בנוב׳ 2012, 2:44 ]

בראשון תדון הממשלה בהקמת ועדה לבחינת ההתקדמות של ישראל בתוחלת חיים, בנגישות להשכלה גבוהה ובזיהום אוויר, בראשות מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה

מאת מירב ארלוזורוב, 29/11/2012

הממשלה תדון בראשון בהצעה להקים ועדה בין-משרדית, בראשות מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, שתדון בקביעת מדדי איכות חיים ורווחת חיים לבחינת ההתקדמות של מדינת ישראל. זאת במקום המדד היחיד הקיים כיום - מדד הצמיחה במונחי תוצר לנפש.

ההצעה על הקמת הוועדה היא משותפת למשרד להגנת הסביבה, המועצה הלאומית לכלכלה והלשכה המרכזית לססטיסטיקה. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר ל-TheMarker: "התבססה אצלנו תפישה שגויה, שאם התוצר לנפש שלנו צמח יותר מזה של יפן, אז אנחנו תותחים - ולא היא. התמ"ג הוא מדד שבודק רק את השינוי בפעילות הכלכלית, אבל לא מתייחס כלל להשפעות של אותה פעילות. מלחמה, למשל, יכולה להעלות את התוצר, כי מאמצי השיקום מייצרים פעילות משקית, וברור לכולנו שמלחמה אינה מקדמת את רווחת החיים שלנו". ארדן הזכיר גם את המשפט המפורסם של רוברט קנדי: "התמ"ג מודד הכל - חוץ ממה שהופך את החיים לכאלה שראוי לחיות אותם".

לדברי ארדן, זה כשלוש שנים עובד צוות במשרדו על נושא מדדי רווחת החיים, והוא מזכיר כי המעבר למדדים של רווחת חיים הומלץ גם במסגרת דו"ח ועדת טרכנטברג. ההמלצה הזו עדיין לא יושמה, והחלטת הממשלה על הקמת הצוות הבין-משרדי צפויה להוביל לכך.

במשרד להגנת הסביבה שוקלים להציע לוועדה מדדים כדוגמת תוחלת החיים, שיעור החולים הסופניים, שיעור החשיפה לזיהום אוויר, סיכוי לרכישת השכלה הוגנת, נגישות להשכלה גבוהה וגישה לבילויים בטבע, כמדדים שיצטרפו למדד הצמיחה לשם בחינת התפתחותה של ישראל. בחירת המדדים תיעשה בידי הוועדה, שבה ישתתפו כמעט כל משרדי הממשלה והיא תגיש את המלצותיה כבר לממשלה הבאה - עד יוני 2013.

בדברי ההסבר להחלטת הממשלה מוסבר כי המשבר הכלכלי העולמי חשף את הצורך בשינוי מדדי הצמיחה, הפיתוח ורווחת החיים (well being) של מדינות, לאחר שהתברר כי מדד הצמיחה מחמיץ חלק ניכר מהגורמים המשפיעים על איכות החיים של אזרחים. כך, מדד הצמיחה בודק תהליכים כלכליים בלבד (רמת חיים), וגם זאת לטווח קצר. הוא לא כולל השפעות שליליות של צמיחה כלכלית מואצת (זיהום, ניצול יתר של משאבים, פערים חברתיים), אינו משקף את יכולת העמידות של החברה, וגם לא את הקיימות של המדיניות הממשלתית. התוצר לנפש מייצג רק את המצב הכלכלי הקיים, ואינו חוזה פני עתיד או בוחן השלכות על הדורות הבאים.

"בדיוני התקציב", נכתב בדברי ההסבר, "נעשה שימוש יחיד בתמ"ג שעל בסיסו נדרשים מקבלי ההחלטות לגבש תעדוף בחלוקת העוגה התקציבית. תמונה חברתית, כלכלית וסביבתית מלאה יותר יכולה להתקבל בעזרת מערך של מדדי-על, שיאפשר למקבלי ההחלטות לגבש החלטות מושכלות יותר, שבטווח הארוך ישפרו את רמת החיים במדינה". בהחלטה מצוין כי קנדה, הולנד, אוסטרליה, צרפת, שווייץ, בריטניה ומדינות סקנדינוויה עוסקות כולן בפיתוח מדדי איכות לבחינת ההתקדמות שלהן.


כתבות קשורות:
Comments