מהו מס פחמן?

נשלח 28 ביוני 2016, 12:36 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 28 ביוני 2016, 12:59 ]
מאת ערן שחורי, Climate Reality Leader.
מועד עדכון אחרון: 28/6/2016

מס פחמן הוא מס שמוטל על תכולתם האנרגטית של דלקים במטרה להקטין את פליטות הפחמן מדלקים פוסיליים. לעיתים קוראים לו מס פחמן דו חמצני או מס CO2.

ליחידת אנרגיה (או BTU), גז טבעי פולט הכי מעט פחמן דו-חמצני (CO2) מכל סוגי הדלקים הפוסיליים כאשר הוא בוער, ופחם פולט הכי הרבה. מוצרי נפט כמו בנזין מצויים באמצע. בדר"כ, יחידת אנרגיה BTU שתופק מפחם תפלוט יותר פחמן דו חמצני מאשר יחידת BTU שתופק מנפט, ו-80% יותר מאשר מגז טבעי. מס פחמן יוטל בהתאם לפרופורציות האלה, כך שפחם ימוסה בשיעור גבוה יותר מאשר מוצרי נפט, והרבה יותר מאשר גז טבעי.

כאשר פחמן מוכל בתוך מוצר תעשייתי שאינו נשרף, כמו פלסטיק, הפחמן שבו לא ימוסה. באופן דומה, פחמן שמשמש ליצירת אנרגיה אולם נאגר ולא נפלט לאטמוספירה לא ימוסה.

מדוע להטיל מס פחמן?
הרציונל להטלת מס פחמן הוא פשוט: רמות ה-CO2 הקיימות באטמוספירה של כדור הארץ והכמויות שמתווספות מדי יום מערערות את יציבות האקלים העולמי ומאיימות על מערכות החיים (אקו-סיסטם) שאנחנו ואחרים תלויים בהן. הפחתה מהירה ומשמעותית של פליטות פחמן חיוניות כדי להימנע מערעור האקלים אשר כתוצאה יגרום (וכבר גורם) לאירועי מזג אוויר חמורים, הצפה של אזורי חוף, התפשטות מחלות, כשל במערכות חקלאיות והספקת מים, הרס תשתיות, הגירה מכורח, התקוממות פוליטית ומשברים בינלאומיים.

מס על זיהום פחמן ייצור תמריץ למקבלי החלטות בכל הרמות להפחית את פליטות הפחמן. כיום, מחירי הדלקים והפחם אינם כוללים את אף אחת מהעלויות לטווח ארוך שנובעות משינוי האקלים והן אפילו אינן כוללות עלויות בריאות מוכחות לטווח קצר בינוני הנובעות מנזקי זיהום אוויר שהם תוצר של שריפת דלקים פוסיליים. היעדרם של מרכיבי עלות אלה ממחיר הדלקים והפחם הופכת אותם לזולים יותר מעלותם הכלכלית האמיתית, והיא מונעת תמריצים מאמצעים שנועדו להפחתת פליטות פחמן, כמו התייעלות אנרגטית (מכוניות יעילות, מזגנים יעילים); אנרגיה מתחדשת (טורבינות רוח, פאנלים סולאריים); דלקים דלי פחמן (דלקים ביולוגיים), והתנהגות מפחיתת פליטות (רכיבה על אופניים, מיחזור ומודעות כללית לצריכה מעוטת שימוש באנרגיה). הטלת מס על דלקים בהתאם לתכולת הפחמן שלהם תאפשר מתן תמריצים לכל חוליה בשרשרת קבלת ההחלטות והפעולות - מהבחירה האישית באיזה כלי רכב לנסוע, באילו מכשירי חשמל ביתיים להשתמש, ובאיזה בית להתגורר, עבור דרך עסקים והחלטותיהם לגבי עיצוב מוצר, השקעות הון ומיקומם הפיזי, והמשך בממשלה והחלטותיה בקשר לרגולציה, שימושי קרקע ומיסוי.

ללא הכבדת נטל המס? כיצד?
מס פחמן צריך שיהיה מס עם "אפס הכנסות" כדי למקסם את התמריצים להקטנת פליטות תוך הימנעות מהתמריץ שיש למדינה להגדיל את הכנסותיה כדי לממן שימושים אחרים. משמעות "אפס הכנסות" היא שמעט מאוד, אם בכלל, מהמס שייגבה כתוצאה מפליטות פחמן יישאר בידי הממשלה. מרבית ההכנסות מהמס יוחזרו לציבור למעט אולי סכום קטן שיישאר כדי להקל את ההשפעות הלא פרופורציונליות של מס פחמן על משתמשי אנרגיה מעוטי יכולת. הקיזוז המלא בין תשלומי מס ותקבולי מס יאפשרו לממשלה להעביר את החוק מבלי להעלות את נטל המס על כלל האוכלוסיה.

את ההכנסות מגביית מס הפחמן אפשר להחזיר לציבור בצורה שוויונית בשתי דרכים: בשיטה הראשונה, "דיבידנד מס", כל אחד מהאזרחים יזכה בחלק שווה מתקבולי המס. סכום המס שיוטל יהיה פרופורציוני לשימוש שלהם בדלקים פוסיליים, דבר שייצור תמריץ להפחית את השימוש בדלקים אלו, אולם חלוקת הדיבידנדים מתקבולי מס הפחמן תיעשה בצורה שווה בלי קשר לשימוש באנרגיה. בשיטה השניה סכום תקבולי המס יופחת מנטל מס ההכנסה שנגבה באמצעות תלושי השכר. שיעור מס הפחמן יילך ויעלה עם הזמן, כך ששיעור מס הכנסה יילך ויפחת. תקבול הדיבידנד האישי או הקיטון בסכום מס ההכנסה האישי יהיו בלתי תלויים בצריכת האנרגיה ובסכום מס הפחמן שישולם על ידם. הפרדה בין התועלת הכספית לבין התשלומים תשמר את התמריצים שייווצרו באמצעות מס הפחמן להפחתה של פליטת CO2 לאטמוספירה.

ריכוך נטל מס הפחמן על השכבות החלשות
מס פחמן הוא מס "שטוח" שאינו תלוי באופן ישיר בהכנסה (מס רגרסיבי), ולפיכך הוא מוטל באופן זהה על עשירים ועניים. יחד עם זאת, משפחות עשירות משתמשות בהרבה יותר אנרגיה ודלק ממשפחות מעוטות יכולות, והצריכה השוטפת של מוצרים שדורשים אנרגיה לייצורם אף היא גבוהה יותר אצל משפחות שהכנסתם מעל הממוצע, ולפיכך מרבית מס הפחמן ייגבה ממשפחות שאמצעיהן הכספיים מעל הממוצע, לצד מקורות נוספים כמו חברות וארגונים עסקיים. זו הסיבה שבגללה שתי שיטות החזר המס (תשלום "דיבידנד" אישי או הקטנת מס הכנסה) יכולות להפוך את מס הפחמן למס פרוגרסיבי. מכיוון שהכנסה וצריכת אנרגיה קשורים בצורה חזקה, מרבית המשפחות מעוטות היכולת יקבלו החזרים שיהיו גדולים מתשלומי המס.

בעיות בשיטת Cap-and-Trade ('הגבל וסחור')
הטלת מס על פליטות אינה הדרך היחידה שנועדה לשים תג מחיר על פחמן ולתת תמריץ להפחתת פליטות. מערכת 'Cap-and-Trade' (הגבל וסחור) היא גישה אלטרנטיבית שנתמכת על ידי פוליטיקאים, חברות וארגוני סביבה. גישה זו היא הבסיס למערכת 'Emissions Trading System' של האיחוד האירופאי המשותף.

בתנאים מסויימים, מערכות Cap-and-Trade יכולות להיות אפקטיביטיות. הן אפילו הצליחו להוריד פליטות של חומרים מסויימים בעבר, אולם בעיית פליטות גזי החממה גדולה פי 100 מהבעיות שנפתרו בעבר באמצעות שיטה זו. הנסיון שנצבר מהמערכת האירופית מצביע על כך שתנודתיות המחירים ומשחקים על ידי השחקנים בשוק הקטינו מאוד את האפקטיביות של גישה עקיפה זו למתן תג מחיר לפליטות פחמן.

מס פחמן עדיף על גישת Cap-and-Trade מחמש סיבות בסיסיות:
  • מס פחמן יאפשר לחזות את מחירי הפחמן, בעוד מערכות Cap-and-Trade גורמות לתנודתיות גבוהה במחירי הרשיונות לפליטות הפחמן שנסחרים בשוק.
  • ניתן להטמיע מס פחמן מוקדם יותר מהטמעת מערכות Cap-and-Trade מסובכות. בגלל הדחיפות בפתרון בעיית האקלים, אין לנו זמן לבזבז על דיונים אינסופיים בקשר לשיטה ולהטמעת המערכות.
  • מס פחמן הוא שקוף וניתן להבינו בקלות, דבר שמגדיל את הסבירות שהציבור יתמוך בהם לעומת הסיבוכיות של מערכות הפועלות על פי גישת Cap-and-Trade.
  • מס פחמן מקטין את האפשרות לביצוע מניפולציות על ידי בעלי עניין, בניגוד למערכות Cap-and-Trade שהסיבוכיות שלהן פותחת פתח לניצולן על ידי בעלי עניין דבר שיפחית את אמון הציבור ויקטין את האפקטיביות שלהן.
  • מס פחמן יכול להיות מוחזר לציבור באמצעות דיבידנדים או באמצעות הסטת מס, בעוד מערכות Cap-and-Trade תהפוכנה למס חבוי בזמן שההכנסות מהן יזרמו לסוחרים בשוק, עורכי דין ויועצים.
כתבות קשורות:
What’s A Carbon Tax?
Comments