אני טריאתלט. זה לא המקצוע שלי, אבל כתחביב - זהו ספורט שמשנה חיים. אימונים, נחישות, התמדה וסבלנות הם חלק בלתי נפרד מהחיים של מי שעוסק בספורט זה. ועם כל אלה, בל נשח את אחד המרכיבים החשובים ביותר: התזונה.

די לסתירות

ד"ר קולין קמפבל, מחברו של את הספר "מחקר סין" שכולל את סקר התזונה המקיף ביותר שאי פעם נערך, מסיק שתי מסקנות. האחת: הנזק לטווח ארוך שגורמת לנו תזונה עתירת חלבון מהחי (בשר, חלב ומוצריו, ביצים וחלק מהדגים) עולה לאין שיעור על התועלת מצריכה שוטפת של מוצרים אלו. שתיים: תזונה מלאה מהצומח המבוססת על קטניות, דגנים מלאים, ופירות וירקות, מספקת לגוף את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק בצורה היעילה ביותר, ויכולה לסייע במניעה ובריפוי של רוב המחלות הקטלניות שאנו מכירים היום .

העביר את המשפחה לתזונה מן הצומח (צילום: אתר "צלם אותי")

התפריט של משפחת מור

אני החלטתי לעשות מעשה: לנסות ולהעביר את משפחתי לתזונה מלאה מהצומח למשך חודש: הניסוי כלל אותי, את אשתי ואת בתי בת ה-13. היה לי חשוב לבדוק אם מעבר לתזונה שלא כוללת בתפריט השוטף בשר, חלב ומוצריו וביצים, היא אפשרית ותשפיע לטובה על בריאותינו, ומהי רמת ההתעסקות היומיומית הנדרשת על מנת לחיות כך .

תזונה מלאה מהצומח מבוססת על דגנים מלאים: לחם, פסטות מקמח מלא וקינואה, קטניות (חומוס, שעועית, עדשים, אורז מלא וכדומה), גבינת עזים, פירות וירקות מכל הסוגים ואגוזים.

מהר מאוד התארגנו על כמה סוגי קטניות קלות להכנה: חומוס, שעועית, עדשים, אורז מלא וקינואה, וכמובן פסטות. המאכלים הללו היוו את הבסיס לכל הארוחות העקריות שלנו, וכל שנותר הוא להוסיף דברים טובים מעל - רוטב עגבניות, פטריות, אגוזים, בצל וירקות מוקפצים וכדומה.

לסלט הבסיסי הוספנו תמיד עלים ירוקים, תרד, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר רוקט וסלק. כדי "להרטיב" את דגני הבוקר (פצפוצי אורז מלא בטעם תפוח) אנו משתמשים בחלב אורז ומוסיפים אגוזים וחמוציות. 

רזה יותר, בריא יותר, ההוצאות ירדו

הנה מספר תובנות שלי לאחר חודשיים של תזונה מלאה מהצומח:

• צריכה של מזון מלא מהצומח מחדדת את תחושות השובע והרעב. תחושת השובע מגיעה מוקדם יותר לאחר האכילה ונמשכת זמן רב יותר.
• כל מיני תאוות למאכלים מתוקים נעלמו כלא היו. כשנותנים לגוף אוכל מזין הוא לא צריך תוספות, ומרגישים את זה.
• תהליכי העיכול של המזון התקצרו מאוד ואינם מכבידים על הגוף.
• הטעמים מתחדדים. לדוגמה, הרגישות שלנו למלח באוכל עלתה.
• האוכל הופך לאמצעי ולא למטרה. אין שום מגבלה על הכמויות שכן הגוף יודע לאותת מתי הוא צריך לאכול. 
• ככל שתהיו יותר בעניין, תיחשפו למזונות שמעולם לא היו חלק מהתפריט היומי. כל המזונות קלים להכנה, טעימים מאוד ודורשים מעט מאוד התעסקות.
• ההוצאה החדשית על מוצרי מזון ירדה למרות שאיכות ומגוון המזון שקנינו עלתה.
• לא נמנענו לחלוטין מבשר וחלב: קפה הפוך בבוקר, קובה אדומה אצל אמא, סטייק עסיסי מדי פעם וכולי. אין צורך בקיצוניות.
• ירדתי במשקל. אני בטוח שמי שסובל מעודף משקל יחווה ירידה מאוד משמעותית, ללא צורך בספירת קלוריות. רק התאזרו בסבלנות.
• בדיקות דם: רמת הכולסטרול הכללית שלי ירדה מ-220 בעשר השנים
  האחרונות ל-175, כאשר הכולסטרול הרע ירד מ-130 ל-105 תוך חודשיים בלבד.
• רמת השומנים בדם ירדה לערך הנמוך ביותר מזה עשר שנים: מ-100 בממוצע ל-40.
  

אני מביא כאן את הסיפור שלי מסיבה פשוטה: אפשר לקחת אחריות על הבריאות שלנו, בלי להשתגע. אם בשוטף התזונה שלנו תתבסס על דגנים מלאים, קטניות, פירות וירקות, אחוז ניכר מהבעיות שקשורות לבריאות יפחתו או ייעלמו לחלוטין, בכל המישורים. אפשר לרזות ללא ספירת קלוריות, ואפשר למנוע מחלות על ידי שינוי באורח החיים התזונתי.

לכתבה באתר ynet