עדולם: אחד המרבצים התת קרקעיים הגדולים בארץ של פצלי שמן

מסתבר כי חבל עדולם נמצא גם במרכזו של אחד מהמרבצים התת-קרקעיים הגדולים ביותר בארץ של פצלי שמן – שכבת סלע עתירה בחומר אורגני ממנו ניתן להפיק נפט. בחודשים האחרונים מקיימת חברת IEI קידוחי ניסיון בחבל עדולם לבדיקת השכבות של פצלי שמן ואיכותם להפקה של נפט. כמו כן מבקשת החברה לקיים בזמן הקרוב גם קידוח המיועד להפקה ניסיונית (פיילוט) של נפט משכבת הפצלים. החברה היא חברה פרטית שקיבלה זיכיון ממשרד התשתיות מתוקף חוק הנפט, לחיפוש ולניצול פצלי שמן בשטח נרחב בשפלת יהודה.

שטח הזיכיון כולל בתוכו את רוב שטחו של  חבל עדולם וחלקים נוספים של המרחב הפתוח והייחודי, הטעון שימור, שתואר לעיל. מתוקף הרישיון, זכאית החברה לקבל חזקה בשטח המדובר, להפקה מסחרית של נפט מפצלי שמן, אם תוצאות הבדיקה הגיאולוגית והפיילוט יוכיחו את כדאיותו הכלכלית. הזיכיון לחיפוש והפקה ניתן לחברת IEI ממשרד התשתיות מבלי שהמשרד להגנת הסביבה היה שותף לדיון מקדים בין משרדי לגבי הפרויקט והשלכותיו הסביבתיות האפשריות.

השיטה המוצעת להפקת נפט היא IN SITU – חימום השכבות בתת הקרקע לטמפרטורות גבוהות במשך תקופה ארוכה, לשם הפיכת המוצק לנוזל ולגז ברי מיצוי. שיטה זו נמצאת בניסוי במקומות מעטים בעולם, בעיקר בארה"ב ולא הגיעה לכלל יישום במקום כלשהו למטרות הפקה מסחרית של נפט. למרות שלשיטה המדוברת יש לכאורה "טביעת כף רגל" קטנה בהרבה על פני השטח מכריה פתוחה, שכן היא מסתמכת על קידוחים במקום על חישוף וחציבה של שטחים נרחבים, יישומה בהפקה מסחרית ופיתוח התשתית הנדרשת לכך ישנו כליל את נופו הטבעי והחקלאי של החבל, לפחות עד למיצוי כל העתודות (בתקופה של עשרות שנים על פי דוברי IEI) וככל הנראה לעד.
בנוסף, נראה כי השפעותיה הסביבתיות של השיטה בתחומים שונים לא נבחנו דיין באותן ארצות  בהן היא נמצאת בניסיון. ככל שנבחנו בחלק מהמקומות, התוצאות מצביעות על פוטנציאל לנזקים סביבתיים נוספים על הפגיעה הנופית, קשים ובלתי הפיכים בחלקם, כתוצאה משימוש בשיטה זו בשטח הזיכיון, אם תיושם באופן מסחרי ובהיקף נרחב.
בין היתר באיכות האוויר, באופן ישיר כתוצאה מפליטת מזהמים תוצרי הקידוח ובאופן עקיף מייצור האנרגיה הנדרשת לצרכי הפרויקט; במי התהום, כתוצאה מזיהום האקוויפר שבשכבות עמוקות יותר משכבת הפצלים; בערכי טבע ובאיכות חייהם של תושבים ומבקרים באזור.