קודחים ובוכים: לא רוצים מדבר סעודי בחבל עדולם

נשלח 19 בנוב׳ 2010, 23:43 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 27 בדצמ׳ 2010, 21:18 ]

תושבי עמק האלה באו לחיות באזור כפרי, לטפח חקלאות, יקבים, תיירות ומסלולי אופניים, ואין להם שום כוונה לתת לטייקוני הנפט להפוך את ביתם מבורדו לטקסס

אביב לביא | 19/11/2010 12:06
תגיות: עדולם, חיפוש נפט

דבוקת הצעירים המתינה לרגע המדויק שבו דלתות האוטובוס ייפתחו והח"כים ואנשי התקשורת יישפכו החוצה. אחד מהם נתן את האות כשצרח בקול גדול "איי-איי-איי", והשאר , בתשובה, חרזו במקהלה: "IEI". או אז הונפו השלטים - "לא רוצים מדבר סעודי", ונשלפו מסכות הנשימה שהפכו חלק בלתי נפרד מכל הפגנה שקשורה באופן ישיר או עקיף לזיהום אוויר.

פניו של אפי איתם, פעם שר תשתיות ושיכון והיום נציג IEI, הזרוע הישראלית של תאגיד אמריקאי ענק שחושק בהפקת נפט מאדמת עמק האלה, התכרכמו קלות. הוא שיער שתתארגן כאן הפגנה "ספונטנית", ואפילו השתעשע מהסיסמאות היצירתיות. אבל העובדה שמדובר בנערות ונערים - תלמידי המכינה הקדם-צבאית במושב אדרת - שהם בשר מבשרו המגזרי, לא נעמה לו. פעם הוא נחשב בקרב הנוער הדתי-לאומי מודל לחיקוי, עכשיו הוא מוצא את עצמו על תקן האיש הרע.

הרבה יצרים, מטענים וחרדות צפו על פני השטח במהלך הסיור שקיימה ביום ראשון ועדת הבריאות והסביבה של הכנסת בעמק האלה וחבל עדולם. הבוקר נפתח בחדר הישיבות של המועצה האזורית מטה יהודה, אבל מהר מאוד התברר שהוא צר מהכיל את כל המתעניינים. איפה הימים שבהם פרויקטים של תשתיות עם השלכות סביבתיות הרות גורל נחתכו במחשכים בנוכחות שתיים-שלוש ידיים שרחצו זו את זו. אורית סקוטלסקי, תושבת האזור ופעילה במאבק נגד פרויקט הנפט הגדול, סרקה בהפתעה את האולם המפוצץ. "אנחנו אולי נאבקים כאן על הבית", אמרה , "אבל סוף-סוף מתחילה לחלחל ההבנה שזה לא המאבק שלנו, שזה סיפור לאומי וככה הוא גם צריך להיות מטופל".
צילום: פלאש 90
קידוח בלב טוקסנה הישראלית. מתקן הקידוח סמוך למושב אדרת צילום: פלאש 90
אנרגיה בכמויות מסחריות

ואכן, מדובר בסיפור לאומי, או "שאלה ענקית", כניסוחו של דב חנין, יו"ר הוועדה. אנשי IEI מעריכים שכמה מאות מטרים מתחת לאדמת האזור - הלא הוא הפרובאנס הישראלי - מסתתר מטמון: סלעים קדומים, המכונים בשפה המקצועית פצלי שמן, שמכילים חומר אורגני שבתהליכי חימום והמסה אפשר להפוך אותו לאנרגיה בכמויות שיהפכו את ישראל לנסיכות נפט קטנה. מדובר בתהליכים יקרים שעד היום, ברוב המקרים, לא היו כדאיים כלכלית.

ב-IEI מאמינים שהפעם הסיפור שונה. בשלב הראשון, הם מבקשים לבצע כמה קידוחי ניסיון נקודתיים; אם יגיעו ממעמקים בשורות טובות, הם ישאפו לעבור להפקה מסחרית של 50 אלף חביות ביום. מי אמר אבו דאבי ולא קיבל?

התוכניות התגלו לתושבים בוקר מטריד אחד, בחורף האחרון, כשמשה מורנו ממושב אדרת שמדרום לבית שמש יצא לצעוד בכרמים ונתקל לתדהמתו במתקן קידוח בלב השדות. השמועה פשטה כמו אש בשדה נפט. התושבים - אוכלוסייה איכותית, מעורבת, מגוונת - הקימו מטה מאבק נחוש. הם באו לחיות באזור כפרי, לטפח חקלאות, יקבים, תיירות ומסלולי אופניים, ואין להם שום כוונה לתת לביתם להפוך מבורדו לטקסס.

חברי מטה המאבק התחילו לשאול שאלות, ותהו מי, לעזאזל, נתן אישור להקים משטחי קידוח באמצע כל הירוק הזה. הם מיהרו לפנות לכל הגופים האמונים על שמירת הסביבה - כולל המשרד

להגנת הסביבה בכבודו ובעצמו - וגילו לתדהמתם שאיש לא שאל את הירוקים, מסיבה פשוטה: על פי החוק, לא צריך לשאול אותם. חוק הנפט, השערורייתי והארכאי (מ-1952, מבוסס על חוק מתקופת המנדט הבריטי), מקנה לאדם אחד במשרד התשתיות - ד"ר יעקב מימרן, הממונה על הנפט - סמכות כמעט לא מוגבלת לחלק רישיונות לחיפוש נפט. תסקיר סביבתי? סכנת זיהום? אלו סוגיות שלא העסיקו את הבריטים בתקופת המנדט.

שלשום הודיע השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, כי הוא פותח במהלך לעדכון ושינוי חוק הנפט. ארדן שיגר מכתב לשר התשתיות, עוזי לנדאו, ובו הצעה לשנות לא פחות מ-22 סעיפים בחוק, במטרה להתנות את מתן רישיונות החיפוש בבדיקת ההשלכות הסביבתיות. ארדן ולנדאו הספיקו להתקוטט לא מעט מאז שהקדנציה הנוכחית יצאה לדרך, והמלחמה הזו רק בתחילתה.
עניין של מיתוג

מול התסיסה הגוברת של התושבים גם היזמים לא שקטו, הצטיידו ביועצי תקשורת והציבו בחזית דמויות עם משקל סגולי - אפי איתם ורליק שפיר, תא"ל בדימוס בחיל האוויר וטייס מהולל שהשתתף בתקיפת הכור בעיראק. שפיר, שמצויד במנות לא מבוטלות של קסם אישי, מספר לכל מי שמוכן לשמוע שגם הוא גר במושב (בית עוזיאל), ומבין ללב התושבים. למזלו, מתחת לבית שלו המפות הגיאולוגיות לא איתרו פצלי שמן.

הסיור השבוע נועד לשמוע את דבר התושבים. והם דיברו, ועוד איך. ביקב של הנס שטרנבך, בצל סוכת הגפנים המשקיפה על נוף הגבעות הנהדר, האווירה הייתה טעונה. גדי, בעל היקב, אמר ש-IEI מתכננת לקדוח באדמה שמתחת לכרמים שלו. "חבית נפט עולה 80 דולר", אמר, "חבית יין מוכרים ב-6,000 דולר. באזור הזה צריך להפיק יין, לא נפט". נראה שאצל בעלי היקבים - וישנם רבים כאלה באזור - החרדה עובדת בימים אלה שעות נוספות. אודי קפלן, גם הוא מענף היין, הבהיר לאורחים שיין ונפט לא הולכים ביחד.

"זה עניין של מיתוג", אמר , "או שזה אזור של יין, או שזו ארץ הנפט". הילה בן פזי, דתייה ממושב אדרת, נעמדה מתחת לעץ אלה קשיש בראש תל עזקה, השקיפה על העמק ההיסטורי וקבלה: "מי היה מעלה על דעתו להפוך את המקום שבו נלחמו דוד וגוליית לאתר קידוח?".

חלק מהתושבים בחרו להתדיין ברוח טובה. צעיר אחד, מזוקן ורהוט, רכן על אוזנו של רליק שפיר ובמשך דקות ארוכות התווכח איתו על כל פסיק בפרויקט. ניכר שהבחור קרא כל מילה במאות העמודים של הדוחות הגיאולוגיים, הידרולוגיים ואקולוגיים שהוצגו על ידי החברה ויועציה בכל פורום אפשרי, ושמציגים את הקידוחים כלא יותר ממכה קלה בכנף האזור הפורח שבלבו הם נטועים. ככה זה בישראל: אזרחים שיוצאים למאבק סביבתי על הבית, ולוקחים את הג'וב ברצינות, הופכים עד מהרה למומחים השולטים במגוון דיסציפלינות מדעיות סבוכות. ברשת הדוא"ל שהקימו התושבים הם מעבירים ביניהם מחקרים, תמונות ומידע עדכני על אתרי קידוח מהעולם (ובעיקר על הנזקים שגרמו).

לאלי ונונו מבית שמש לא הייתה שום כוונה להיות מנומס. "אתם באים לשרוף אותנו", ירה לעבר שפיר, "ואני מודיע לך שאנחנו נשרוף אתכם, גם פיזית". שפיר ספג את האיום המפורש בחיוך, והציע לונונו להיפגש על כוס קפה ומצגת ולהוכיח לו שהפאניקה מיותרת. גדי מהיקב כינה את שפיר ואפי איתם "רודפי בצע". איתם , שעד לאותו רגע הבליג על העלבונות, איים לפוצץ את האירוע. "לא שיחדתי אף אחד ", אמר, "אתה לא תקרא לי מושחת כמו שאני לא טוען שאתה רודף בצע רק כי התיישבת על הגבעה הזו והחלטת למכור יין".

אחד השכנים, התברר, הוא חבר ותיק של שפיר מהטייסת. הרעות, שנרקמה במשך אינספור שעות טיסה, התרסקה עכשיו על הקרקע ברעש גדול. "בחצר שלך לא היית קודח", הטיח הנווט בדימוס בשפיר. "גם בחצר שלך אני לא קודח", השיב שפיר, "אני מבטיח לך שבכלל לא תוכל לראות את הקידוחים". אחר כך, כששאלתי את שפיר אם האנרגיות השליליות שמופנות כלפיו לא עושות לו חשק למשוך ידיו מהפרויקט, השיב "אין לי בעיה עם זה. זה לגיטימי. וחוץ מזה גם אני חפרן לא קטן".

מי צריך נפט?

הפער בין התרחישים האפוקליפטיים שמציגים התושבים, לפסטורליה המלוטשת שמציירים היזמים כמעט לא נתפס. התושבים מדברים על קילומטרים של תשתיות, צנרת וחפירות, עננה של גזים רעילים שתשרה דרך קבע על האזור ומשאיות שיתגלגלו יומם ולילה בכבישי החבל השקט הזה ויובילו כימיקלים מכל טוב הארץ; היזמים מדברים על קידוחים שיתפסו בכל רגע נתון שטח של דונמים ספורים, עם השלכות סביבתיות ונופיות מינימליות. היזמים אומרים שהכל בטוח, נשלט ובדוק; התושבים טוענים שמדובר בטכנולוגיה ניסיונית, שעד כה לא הוכיחה את עצמה בשום מקום בעולם.

"לכו לירדן", הטיח שמריהו בן פזי, ראש המכינה הקדם-צבאית, באפי איתם, אחרי שהתלמידים שלו נרגעו וקיפלו את השלטים. "תבדקו שם אם זה עובד. אנחנו לא מוכנים להיות שפני הניסיונות של תאגיד אמריקאי שרוצה להתעשר על הגב שלנו".

צילום: פלאש 90
מתקם הקידוח. התושבים טוענים שמדובר בטכנולוגיה ניסיונית צילום: פלאש 90
הנוף לצדי כביש מספר 38, היורד מצומת שער הגיא עד למעמקי פארק עדולם, באמת יפה, עד כדי כך שדב חנין - דווקא הוא מכולם - העלה זיכרונות מהניווטים שערך באזור בעת שירותו הצבאי. תיאורי האימה של התושבים ציוריים ודרמטיים, אבל המציאות, כרגיל, מורכבת קצת יותר. במציאות, צריך להבחין בין קידוחי הניסיון ובין הדבר האמיתי - ההפקה המסחרית של כמויות נפט דמיוניות. ספק גדול עם הפיילוט יגרום לנזק אמיתי ויצבע את חבל עדולם בשחור. ברגע של גילוי לב אמר אברהם שקד, איש החברה להגנת הטבע ולוחם סביבה מסור, ש"לול תרנגולות גורם נזק סביבתי ונופי הרבה יותר גדול מקידוח ניסיון קטן שאחריו סוגרים את האדמה ומחזירים את המצב לקדמותו".

הדרמה תתחולל אם וכאשר יתברר שבוננזה של נפט אכן ממתינה כאן מתחת לאדמה. או אז, מדינת ישראל - לא תושבי אדרת וגבעת ישעיהו, וגם לא אפי איתם ורליק שפיר - תצטרך להחליט לאן פניה מועדות, ואם היא בכלל מעוניינת בכל הנפט הזה. האם מציאת מטמון של נפט היא שליחות ציונית עליונה, שתסדר אותנו ל-50 השנים הבאות, כמו שאיתם ושפיר טוענים, או שמא בעולם שמנסה להיגמל מההתמכרות לסם השחור, מזיהום האוויר ומאסון ההתחממות שהוא גורם, מציאת מיליוני חביות מוכנות להזרקה היא לא בדיוק סיבה למסיבה.

בעוד עשרה ימים תצא לדרך בקנקון, מקסיקו, ועידה פסגה עולמית, המשך לוועידת קופנהאגן, בה ייעשה ניסיון נוסף להגיע להסכמה גלובלית על צמצום משמעותי של פליטות גזי החממה. העולם מבקש ללכת אל השמש, הרוח, אל מקורות האנרגיה המתחדשים; האם אוקיינוס של נפט זה מה שישראל זקוקה לו עכשיו? "כרגע נראה שיד ימין של המדינה לא יודעת מה יד שמאל עושה", מסכמת עו"ד קרן הלפרין-מוסרי מאדם, טבע ודין, שמלווה את המאבק. "מצד אחד ראש הממשלה והנשיא מצהירים על מחויבות לאנרגיות ירוקות, מכריזים על האזור הזה כאתר מורשת עולמית באונסק"ו וכעל מרחב ביוספרי, ומצד שני נותנים יד חופשית לחפש בו נפט. אולי הגיע הזמן שנחליט מה אנחנו רוצים להיות? ".

לכתבה באתר nrg

כתבות קשורות:
הוגשה עתירה לביטול רישיון כריית פצלי שמן בחבל עדולם
"פרויקט פצלי השמן בחבל עדולם טומן בחובו סכנות רבות"
עתירה לבג"ץ: לא לאפשר הפקת נפט בעדולם
הקידוח שמאיים על שפלת יהודה
קדחת השמן: מה מסתתר מאחורי קידוח הענק בשפלת יהודה?
הנפט שמשחיר את הגבעות הירוקות בעדולם
אסון מפרץ מקסיקו בעדולם? הכל בשם הציונות
ניגוד אינטרסים: מומחה המכון הגיאולוגי השתתף במחקר פרטי להפקת פצלי שמן
רב שיח בנושא הפקת אנרגיה מפצלי שמן בחבל עדולם
השריפה התת-קרקעית במכרה פצלי השמן בקרבת דימונה עוד לא כובתה
Comments