מגוון ביולוגי הוא הבסיס לשירותי מערכת אקולוגית, החיונית לרווחת האדם ולהתפתחות כלכלית ולכן הוא בעל ערך כלכלי עצום. ולמרות זאת, מכיוון ששירותי מערכת אקולוגיים רבים אינם נסחרים בשווקים וערכם אינו משתקף באופן ראוי במחירי השוק הקיימים כמו מוצרים ושירותים אחרים - הם כמעט ואינם מספקים כיום תמריצים ליחידים, לחברות ולממשלות להשתמש בהם באופן בר-קיימא.

לנו זה עולה יותר? קשה לדעת.
הסיבה לכשלון שוק זה היא פשוטה. רוב מרכיבי המגוון הביולוגי נחשבים ל"טובין ציבורי", שייכים לכולם ולא לאף אחד. כתוצאה מכך, מקבלי ההחלטות הכלכליות לא ממש מודאגים משימורם ולשימוש בר-קיימא בהם. אמנם, רוב הפונקציות האקולוגיות מאופיינות בכך שלא ניתן לשייך להם מחיר, כיוון שאין להם ערך שוק. אולם, יחד עם זאת יש כמה יוצאים מן הכלל, אשר קשורים במיוחד לפונקציות הייצור של הטבע. מזון, למשל, הינו מוצר שנסחר בדרך כלל בשווקים. העובדה כי עבור פונקציות אקולוגיות רבות אין מחירי שוק, אין זה אומר בהכרח כי הן חסרות ערך. 

ניסיון להבטיח שימור מול פיתוח
העבודה הכלכלית תחת האמנה לשמירה על המגוון הביולוגי מנסה להפוך את הערך הכלכלי "החבוי" בשירותי המערכת ובבסיסם המגוון הביולוגי - לברורים יותר ולאגד ערך זה במחירי השוק תוך שימוש בתמריצים שמעדיפים את השימור ואת השימוש המקיים במגוון הביולוגי. אחת המטרות המרכזיות של האמנה היא שאף מין של החי או הצומח לא יהיה בסכנת הכחדה כתוצאה ממסחר בין לאומי ולכן, בשיתוף עם ארגון הסחר העולמי, וכחלק ממאמץ רחב יותר של הקהילה הבין-לאומית, נעשה ניסיון להבטיח הרמוניה ותמיכה הדדית בין חוקי מסחר בין-לאומיים וחוקי סביבה בין-לאומיים, במטרה לשמר את המגוון הביולוגי לצד קידום סחר בין-לאומי, עבור המטרה המשותפת של פיתוח בר-קיימא.

ומה המצב בישראל?
אחת הדוגמאות לטבע בעל ערך כלכלי שנבדקה לאחרונה היא עמק החולה, שעבר שינויים  אקולוגיים מהותיים בעשורים האחרונים. מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה לקראת כנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע, מציג את השינויים שחלו בעמק החולה ומגלה שהציבור הישראלי מכיר בערכי הטבע ומוכן לתרום למען ההגנה עליהם.

עמק החולה עבר שני תהליכים מהותיים במהלך שישים השנים האחרונות. התהליך הראשון, החל בשנות החמישים של המאה הקודמת: עמק החולה יובש לצורך הפיכת השטחים לשטחים חקלאיים, מהלך אשר הוביל להקמת החברה להגנת הטבע ולהקמת שמורת הטבע הראשונה.

ייבוש החולה נבעו בעיקר ממניעים אידיאולוגים ממניעים אידיאולוגיים להתיישבות הארץ ומטרותיו היו, בין היתר, הגדלת פוטנציאל המים של המדינה על ידי הפחתת ההתאדות מהאגם ומהביצות, הרחבת היישובים, הגדלת שטחי החקלאות, מניעת מלריה, סילוק מכשול לתחבורה (ליבנה מ., 1982). כמו כן, חששו כי אדמת הכבול לא מתאימה לחקלאות ולכן ייעדו אותה לבריכות דגים.

התהליך השני שעבר עמק החולה התרחש בשנות תשעים והיה הצפה שלו מחדש, כולל יצירת אגם וחפירה של תעלות ניקוז העמק, כתשובה להתדרדרות בתפקודים הסביבתיים והכלכליים של המערכת האקולוגית בעמק. הייבוש החולה הוביל לבעיות כלכליות וסביבתיות שרק חלקם נפתרו עם הצפת האגם מחדש בשנות התשעים.

הצפת החולה נבעה מההכרה כי קבלת ההחלטות בנוגע לייבוש לא בהכרח רציונאלית ואף גרמה לנזקים. כיום, השירותים האקולוגיים הקיימים כיום, בעמק החולה, הם רבים וכוללים נופש בחיק הטבע, צפרות, חקלאות ודיג, רעייה (שגם לה יש השפעה של נופש),  מניעת סחף, ניקוי המים הזורמים לכנרת ועוד.

כאמור, החברה להגנת הטבע הוקמה בשנת 1953 על ידי עזריה אלון ואמוץ זהבי על רקע המאבק בייבוש החולה. אז, כהיום, מנסה החברה להגנת הטבע לצפות את פני העתיד ולמנוע טעויות עליהן כולנו נשלם בבוא היום מחיר סביבתי וכלכלי גבוה ביותר.