בלי קרח לנוח עליו, גם הניבתנים הולכים ונעלמים

פורסם: 12 באוק׳ 2010, 5:26 על ידי: Sustainability Org
במשך שנים היו דובי הקוטב הסמל הבלתי מעורער של המאבק בשינוי האקלים. כעת מבקשים מומחים להכריז על הניבתנים כחיות נכחדות - בדיוק מאותה סיבה. שטחי הקרח הצף נעלמים, וליונקים הגדולים אין מקום לנוח ולגדל את צאצאיהם. הם נוהרים לחופים - אך שם גוועים ברעב
רויטרס, 11/10/2010

דובי הקוטב, זוזו הצידה. נראה כי הנבתנים הגדולים באוקיינוס השקט יחליפו בקרוב את מקומכם כסמל למאבק בהתחממות כדור הארץ.
 
הישרדותם של הנבתנים, בדומה לדובי הקוטב, תלויה בשטחים גדולים של קרח צף. הם צריכים את הקרח כדי לנוח, לחפש מזון ולגדל את צאצאיהם. הצרה המשותפת של שני היונקים הגדולים היא היעלמות שטחי קרח רבים, והסיבה - לדעת המדענים - היא שינוי האקלים.

 

בקרוב יוכרזו הניבתנים - כמו דובי הקוטב - כחיות בסכנת הכחדה. רשות המדגה וחיות הבר בארה"ב הכריזה בחודש שעבר כי היא ממליצה לכלול את הנבתנים תחת החוק להגנת חיות בסכנת הכחדה.

 

ההכרזה תתאפשר למרות שהערכת מספרם בטבע נחשבת לבעייתית, וקשה לאמוד את גודל האוכלוסייה שלהם. "לא צריך לדעת כמה נוסעים יש על הטיטאניק כדי לדעת שהיא בצרות לאחר שהתנגשה בקרחון", הסבירה עו"ד רבקה נובלין, המייצגת את המכון למגוון ביולוגי בארה"ב, שביקש מהממשל להחיל את חוקי ההגנה על חיות נכחדות גם על הניבתנים.

 

המיעוט בקרח צף גורם לכך שאלפי חיות מגיעות לחופיה הצפון-מערביים של אסלקה ולסיביר כדי למצוא קרקע מוצקה ומקום מפלט. בתקופה האחרונה נצפתה נהירה שכזו בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות. עדרים גדולים של ניבתנים התאספו בקיץ לאורך החופים, בתקופה בה הם שוהים בדרך כלל על שטחי הקרח הצף בים. נראה כי מרבית מהשטחים הללו הפשירו ונעלמו.

כ-15 אלף ניבתנים הצטופפו על רצועת חוף קטנה באלסקה במהלך אוגוסט השנה, ורק כעת - כשהטמפרטורה מתחילה שוב לרדת - הם מתחילים להתפזר כדי לחפש שטחי קרח חדשים.

 

הריכוז של אלפי הנבתנים על רצועת החוף הצרה מרחיק אותם ממקורות המזון הטבעיים שלהם, מאחר שהם בדרך כלל צדים את מזונם בים הפתוח. כשמדובר בפרטים צעירים וקטנים, לעובדה זו יש השפעה ישירה על יכולתם לשרוד. הצעירים פשוט אינם יכולים להתקיים פרקי זמן ארוכים ללא מזון.

 

אשתקד, בחוף אחר באלסקה בו נצפו אלפי נבתנים, מצאו ביולוגים פגרים של 131 גורים. הם ככל הנראה נרמסו על ידי פרטים בוגרים וכבדים יותר במהלך השעטה של החיות למים.

 

הקרח נעלם - והניבתנים סובלים

שני מחקרים שהתפרסמו לאחרונה צופים עתיד עגום ליונקים הגדולים. מחקר אחד צופה כי המים באזור ים צ'אקצ'י (Chukchi) הסמוך לאלסקה, יהיה נטול קרח במשך שלושה חודשים בכל שנה עד אמצעי המאה הבאה, ושעד סוף המאה פרק הזמן נטול הקרח יגדל לחמישה חודשים בשנה. כמו כן, צופים תקופות ארוכות ללא קרח צף בים ברינג.

 

מחקר שני חישב כי נבנתנים התלויים לגמרי בקיומו של הקרח - כמו נקבות למשל - יהיו בסכנה של 40 אחוז להיכחד לחלוטין או להיות בסכנת הכחדה עד סוף המאה.

 

חוקרים מעריכים כי מספרם של הניבתנים באוקיינוס השקט עומד על כ-129 אלף בלבד. ג'ואל גארליץ'-מילר, ביולוג מרשות המדגה וחיות הבר בארה"ב, אומר שהנתונים הללו מתבססים על תצפיות אוויריות שנערכו על ידי מדענים מארה"ב ומרוסיה, אך הן לא הושלמו והמספרים הם כנראה אומדנים נמוכים מהמצב במציאות.

 


זקוקים לקרח. מתקשים לשרוד בלעדיו (צילום: וויז'ואל/פוטוס)

 

שאלת מפתח נוספת היא האם הנבתנים שנאלצו לשהות על החוף בעל כורחם מבזזים אנרגיה רבה יותר בחיפוש אחרי מזון, בהשוואה לאנרגיה שהיו מוציאים אם היו מחפשים מזון בים, כשנקודת היציאה שלהם היתה משטחי קרח צפים. כרגע, המדענים סבורים כי התשובה לכך חיובית. היונקים נאלצים להגיע לאזורי יבשה בתדירות גבוהה יותר, והדבר גובה מהם מחיר כבד.

 

נכון לעכשיו, הדבר היחיד העומד בפני הכרזה על הניבתנים כחיות בסכנת הכחדה הן חברות הנפט. הכרזה שכזו גוררת הכרה באזורים מסויימים כשטחים מוגנים, שם אסור לבצע קידוחי נפט וגז. לפיכך, אם יוכרזו הניבתנים כחיות מוגנות, גם שטחי הרבייה והציד שלהם יוכרזו כמוגנים - ואלה בדיוק אותם אזורים שמתגלים בשנים האחרונות, ככל שהקרח נסוג ומפשיר ומגלה מתחתיו מרבצים גדולים ורווחיים של נפט.


לכתבה באתר ynet


Comments