השפעת שריפת היער בכרמל על ההתחממות הגלובלית ומה אנחנו יכולים וצריכים לעשות

נשלח 4 בדצמ׳ 2010, 22:50 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 7 באפר׳ 2011, 10:23 ]
תאריך פרסום: 5/12/2010, עדכון אחרון: 30/12/2010

תמונה עצובה: מסלול אופניים ("סינגל") ביער החרוך. צילום: רויטרס.

מה משקל גזי החממה שנפלטו בשריפת היער בכרמל?

אומדן המבוסס על שריפות יער בקליפורניה
מחקר שנערך בשנת 2008 שנערך בעקבות מספר שריפות יער גדולות בקליפורניה העלה כי בשריפות אלו, נפלטו בממוצע כ-16 טון גז חממה פחמן דו-חמצני CO2 מכל דונם שנשרף. על פי המחקר, בנוסף לפליטת הגז הדו-פחמני שנפלט במהלך שריפת יער, עצים שנשרפו אוצרים בתוכם פחמן דו-חמצני שעתיד להתפרק בתהליכי רקבון שאורכים עשרות שנים בכמות שגדולה פי 4 מהגז שנפלט במהלך השריפה. כמות הגז הדו-פחמני שנפלט במהלך השריפה ובתהליכי הרקבון שלאחריה מצטברת לכ-60 טון CO2 לכל דונם שנשרף.

על בסיס נתונים אלו, בשריפה של 35,000 דונם עלולים להיפלט כ-560,000 טון פחמן דו חמצני [חישוב: 16 טון כפול 35,000 דונם].

אומדן המבוסס על מחקר שנערך ביער יתיר בדרום
על בסיס נתונים שנאספו ביער יתיר במהלך מחקר שנעשה ע"י חוקרים ממכון וייצמן, דונם יער של עצים מחטניים מקבע בתוכו כ-8,800 ק"ג פחמן במהלך חייו. כאשר עץ נשרף, הפחמן שהתקבע בו נקשר לחמצן ליצור פחמן דו-חמצני (CO2). מכאן, שמכל דונם יער שנשרף כליל נפלטים כ-32 טון CO2 לאטמוספירה.

להערכת מומחי ייעור, ביניהם פרופ' דן יקיר ממכון וייצמן, חלקי העץ המצויים מתחת לקרקע לא נשרפו במהלך השריפה בכרמל, ורק כ-30% ממסת הגזעים נשרפה. מסת גזע העץ מהווה כ-50% ממסת העץ כולו, ומכאן שמסת העצים שנשרפו מהווה 15% ממסת העצים כולם. (חישוב: 50% מסת עץ שמצוייה מעל הקרקע כפול 30% גזעים שנשרפו).

לפי הנחות לו, הרי שמכל דונם שנשרף נפלטו לאטמוספירה כ-5 טון CO2, לפי החישוב 15% כפול 32 טון CO2 לדונם. (תודה לדוד בראנד מנהל אגף הייעור בקק"ל שסיפק את הנתונים והאומדנים לגבי יער יתיר).

אין נתונים לגבי אצירת פחמן בעצים מחטניים ורחבי עלים מהסוג שנשרף בכרמל, וקיים שוני בהרכב הצמחיה, תנאי האקלים, ובית הגידול, אולם ניתן להתייחס למספר זה (5 טון) כאומדן לכמות ה-CO2 שנפלטה מכל דונם שנשרף בכרמל. על פי אומדן זה, במהלך השריפה בכרמל, בה נשרפו כ-35,000 דונם יער, נפלטו לאטמוספירה כ-175,000 טון פחמן דו-חמצני (5 טון כפול 35,000 דונם).

אומדן של המשרד להגנת הסביבה
מומחי המשרד להגנת הסביבה מעריכים כי השריפה בכרמל גרמה לשיחרור של גזי חממה בהיקף כולל של כ-390,000 טון.

אומדן של פרופ' דן יתיר ממכון וייצמן (כתבה ב-nrg)
פרופ' דן יתיר מעריך על בסיס מדידות שביצע, כי דונם אחד של יער אורנים ים-תיכוני מסלק מהאטמוספירה כ-840 קילוגרם פחמן דו-חמצני בשנה. אם ניקח בחשבון כי גילו של היער הוא כ-50 שנה, כי השטח שנשרף מתפרס על כ-40 אלף דונם, וכי למעלה ממחצית מהפחמן נותרה מוגנת מתחת לפני האדמה או בתוך עצים מתים, אפשר להעריך כי השריפה שחררה לאטמוספרה קרוב ל 500 אלף טונות של גז החממה (יותר מהכמות שנקלטת במשך שנה שלמה בכל היערות בארץ).

טווח האומדנים
משקל הפחמן הדו-חמצני שהשתחרר לאטמוספירה במהלך השריפה בכרמל נע, לפי האומדנים דלעיל, בין 175,000 טון פחמן דו חמצני לבין 500,000 טון פחמן דו חמצני (CO2).

השוואה מוחשית - כמה CO2 נפלט ממכונית פרטית?
לצורך השוואה, במהלך נסיעה במכונית פרטית, נפלטת כמות של 160 גרם עד 380 גרם גז פחמן דו-חמצני בכל קילומטר נסיעה. מכאן שניתן להשוות את כמות הגז פחמן דו-חמצני שנפלט במהלך השריפה בכרמל (לפי האומדן המינימלי שחושב לעיל, כ-175,000 טון) לנסיעה של 1,100,000,000 ק"מ במכונית פרטית (חישוב: 175,000 טון CO2 לחלק ל-0.00016 טון לקילומטר), ובמילים - נסיעה לאורך כ-1 מיליארד ק"מ.

כמה ימי נסיעה במכונית פרטית משתווים לכמות CO2 שנפלטה בשריפה בכרמל?
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2009 הסתכמה הנסועה (קילומטראז') של כלי הרכב הפרטיים בישראל בכ-32 מיליארד קילומטר. מכאן, שניתן לדמות את תרומתה של השריפה בכרמל להתחממות הגלובלית כנזק שנוצר מנסועת  כל המכוניות הפרטיות בישראל במשך כשבועיים וזאת בתקופה שאנחנו מחוייבים להקטנת פליטות גזי החממה. (חישוב: 1.1 מיליארד ק"מ לחלק ל-32 מיליארד ק"מ כפול 12 חודשים בשנה).

מה אתם יכולים לעשות כדי להקטין את הנזק שנגרם?
את הנזק הסביבתי שנוצר במהלך השריפה אפשר להקטין (לקזז) על ידי שינוי התנהגותי שמצוי בשליטתנו, כך שפליטת גזי חממה תיקטן ביחס ל"התנהגות כרגיל". אחת הדרכים הפשוטות לעשות זאת היא על ידי הקטנת השימוש במכונית הפרטית שלנו, שגם היא פולטת את גז החממה CO2.

כך, לדוגמה, מי שגר במרחק של עד 10 ק"מ ממקום עבודתו יכול להשאיר פעם בשבוע את המכונית בבית ולהגיע לעבודה באופניים (משך הנסיעה למרחק כזה הינו כ-30 עד 45 דקות). בכל יום שבו משאירים את הרכב בבית אפשר למנוע פליטה של  2.5 - 5.0 ק"ג CO2 (ובנוסף לשמור על הבריאות, על הכושר הגופני, ועל משקל תקין...).

אם עושים את השינוי ההתנהגותי הזה פעם בשבוע, אזי במהלך שנה אפשר למנוע כך פליטה של 125 עד 250 ק"ג של גז CO2. כדי לתקן את הנזק שנגרם משריפתו של דונם אחד (10 טון CO2), נדרש שכ-50 עובדים יחליטו שפעם בשבוע, במשך שנה, הם משאירים את הרכב הפרטי בבית ומגיעים לעבודה באופניים. (חישוב: 10,000 ק"ג  CO2 לחלק ל-200 ק"ג CO2).

כדי לקזז את פליטת 175,000 טון CO2 שנפלטו במהלך השריפה בכרמל, על כ-900 עובדים לקבל החלטה כזו, ופעם בשבוע (בלבד) להגיע לעבודה באופניים. (חישוב: 175,000 ק"ג  CO2 לחלק ל-200 ק"ג CO2).

מסקנה וקריאה לפעולה: כל אחד שמתגורר במרחק של עד 10 ק"מ ממקום עבודתו, צריך להחליט שלפחות פעם בשבוע הוא משאיר את הרכב בבית, ומגיע לעבודה באופניים. תרומתו לקיזוז נזקי השריפה בכרמל תהיה מיידית.

כתבות קשורות:
Greenhouse Gas Emmissions From Four California Wildfires: Opportunities to prevent and Reverse Environmental And Climate Impacts
אומדן נסועה (קילומטראז') לפי סוג רכב - לוח 15 מפרק 24 של השנתון הסטטיסטי לישראל
עושים חשבון: כמה פחמן דו-חמצני נפלט בכל קילומטר נסיעה?
כמה CO2 חוסכים ברכיבה לעבודה באופניים?
השריפה הגדולה בתולדות ישראל
מה בין השריפה בכרמל לשינוי האקלים
השריפה בכרמל - אסון אקולוגי
שיקום הטבע בכרמל יעלה יותר מההערכות
הפחמן שנפלט בכרמל – חצי אחוז מהפליטה השנתית
גלגל אש: בין התחממות כדוה"א לעלייה בשריפות
שריפות יער ושינויי אקלים
Comments