מיזם פצלי השמן להפקת נפט בשפלת יהודה פועל בשיטת ניסוי ותהייה

נשלח 23 במאי 2014, 12:35 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 23 במאי 2014, 12:36 ]

היזמים מקווים להוכיח בקידוח הניסיון הקרוב שהפרויקט בטוח, על אף שהשיטה כמעט ולא יושמה בעולם; התושבים אינם מוכנים לוותר על מאבקם

מאת צפריר רינת, 9/5/2014

מה עושה חברה להפקת נפט מפצלי שמן כשמתברר לה שתושבים באזור שבו היא פועלת מקימים קול צעקה, וטוענים שזהו איום על הסביבה ואיכות חייהם? חברת IEI הישראלית הפועלת באזור שפלת יהודה החליטה להעביר את הקידוח הניסיוני שהיא מתכננת לאתר מרוחק ונסתר יחסית מבתי התושבים. ואולם פתרון זה נראה לרבים מהם כזמני בלבד - אם יוכתר הניסוי בהצלחה, עלולה להיות הפקת נפט רחבת היקף שתאיים על הסביבה. לקראת הדיון המכריע על אישור הבקשה לקידוח הניסיוני מגבירים התושבים ופעילי הסביבה את מחאתם נגד המיזם, ולפני כמה שבועות אף ערכו בפארק עדולם אירוע מחאה.

לפני כחודשיים השלימה חברת IEI בקשה רשמית למשרד הפנים לבצע קידוח ניסיון (פיילוט). האתר המועדף עליה נמצא בסמוך למעבר הגבול של תרקומיא, נקודה דרום־מזרחית יותר מאתר קודם שאותו בחנה. הקידוח ישתרע על שטח של כ-20 דונם ובמהלך שלוש שנים יופקו בו 500 חביות. בקרוב אמורה הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים להתכנס ולדון בבקשה. אם ניסוי זה יצלח, מתכננת החברה לנצל את פצלי השמן הנמצאים בעומק הקרקע בשפלת יהודה להפקת נפט שיספק להערכתה חלק גדול מצורכי האנרגיה של ישראל.

"המטרה היא לבדוק ישימות טכנולוגית והיתכנות כלכלית וסביבתית של השיטה המוצעת", ציינה החברה בפנייה למשרד הפנים. השיטה שבה מדובר היא חימום הקרקע בעומק של 250–300 מטרים באמצעות מתקנים חשמליים. חימום זה מפרק את החומר האורגני בפצלי השמן והופך אותו לדלק ולגז. בשלב הבא תעבור החברה לשלב הקמת מתקן הדגמה שאמור יהיה להוכיח יכולת הפקה מסחרית ועמידה בתקנים סביבתיים. במסגרת ההפקה המסחרית העתידית מתוכננים לקום קידוחים נוספים באותו האזור שיוכלו לייצר עשרות אלפי חביות מדי יום.

קידוח ניסיון קודם של חברת IEI באזור בית גוברין, ב-2011
קידוח ניסיון קודם של חברת IEI באזור בית גוברין, ב-2011. צילום: מוטי מילרוד

במסמכים שהגישה למשרד הפנים, ובהם תסקיר השפעה על הסביבה, ציינה IEI - החברה הישראלית היחידה שפועלת כיום בתחום זה - שמיקום קידוח הניסיון נקבע על סמך שיקולים גיאולוגיים וסביבתיים. מנכ"ל החברה, רליק שפיר, מודה שגם ההתנגדות הציבורית שיחקה תפקיד בהחלטה לבחור באתר המרוחק יותר מיישובים. "אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהרוב המכריע של התושבים לא ירגישו שאנחנו פוגעים להם באיכות החיים", ציין.

חזית המתנגדים לפרויקט פצלי השמן כוללת שתי מועצות אזוריות (יואב ומטה יהודה), תושבים וארגוני סביבה, ובהם רשות הטבע והגנים שהיא גוף ממשלתי. המתנגדים מודאגים מתוצאות לוואי סביבתיות מפעילות הקידוחים. בין השאר קיים חשש מזיהום מי תהום ופליטת מזהמים בשלבים שונים של פעילות הקידוחים וזיקוק הדלקים. חשש כבד ביותר הוא מפגיעה נופית ואקולוגית באזור שפלת יהודה שבו מגוון של נופים ייחודיים וערכי טבע. חברת IEI עצמה תיארה את חשיבות האזור בתסקיר שהכינה: "האזור מתאפיין ברצף שטחים פתוחים נרחבים המכילים שפע ערכי טבע, נוף ומורשת אדם. מבחינה אקולוגית נודעת לו חשיבות רבה בהיותו אזור מעבר בין החבל המדברי והחבל הים תיכוני. באזור מצוי מגוון ביולוגי מהמיוחדים בישראל".

את חוסר הוודאות הסביבתית מגבירה העובדה שזוהי שיטת הפקה שכמעט לא נוסתה באופן מסחרי בשום מקום בעולם. "כמה פרויקטים של קידוחי ניסיון בוצעו ב-30 השנים האחרונות", מציין הדו"ח השנתי האחרון של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, "אבל קיימים חששות סביבתיים משמעותיים בנוגע להשפעה על מקורות מים וקרקע". הדו"ח ציין שאוסטרליה ויתרה על תוכנית להפקת כמות גדולה של פצלי שמן בגלל חששות סביבתיים, אבל כיום בוחנת שוב קידוח ניסיוני בהיקף של 40 חביות ליום.

שפיר אומר שהניסיונות הרבים שבוצעו בשיטת חימום תת־הקרקע סייעו לצבירת ידע רב על השלכות סביבתיות. בדיקות כאלו יתבצעו לדבריו בקידוח הניסיון ולקראת השלבים הבאים של הפקה מסחרית. הוא מציין גם את פעילותה של חברה בינלאומית המשתמשת בשיטת חימום תת־הקרקע כדי לנקות קרקעות מזוהמות מדלקים, ללא פגיעה בסביבה. לדבריו, בדיקות שערכה עד עכשיו IEI מגלות שיש חיץ המונע זיהום בין שכבת מי התהום ושכבת פצלי השמן. לגבי ההשפעה על הנוף והמערכות האקולוגיות, טוענים בחברה שבשיטת הפקה זו, ההשפעה היא על פני שטח קטן משום שרוב הפעילות נעשית מתחת לקרקע והשטח שינוצל לקידוחים על פני הקרקע יהיה קטן ויעבור שיקום. "בהנחה שהבדיקות יראו שהמחיר הסביבתי סביר, יש היגיון רב בפיתוח המשאב הזה", טוען שפיר, "כל עוד אנחנו זקוקים לנפט בישראל, עדיף שנייצר אותו בעצמנו ולא נקנה אותו ממדינות אחרות".

אולם אברהם שקד מהחברה להגנת הטבע אומר ש"באזור שפלת יהודה לא צריכה להיות תעשיית הפקת נפט ומוצריו ולכן אין כל סיבה שבעולם לבצע קידוח ניסיון". החברה להגנת הטבע חברה בברית של 12 ארגונים סביבתיים המתנגדים לפרויקט פצלי השמן וחוששים מהמלכוד הכרוך בקידוח הניסיון. הם טוענים כי אף שלקידוח כזה לא אמורות להיות השפעות מרחיקות לכת על הסביבה, בגלל היקפו המצומצם, הוא ייתן הכשר להפקת נפט על פני שטחים נרחבים - ולכך תהיה השפעה בקנה מידה אחר לגמרי. בנוסף לאזור שפלת יהודה, מרבצי פצלי שמן קיימים בצפון הנגב ובמזרחו וכן באזור עמק זבולון.

"זה נכון שחברת IEI פועלת על פי המתווה החוקי שנקבע לה על ידי המדינה, אבל זה לא פותר את הבעיה היסודית של עצם קיום פעילות ההפקה באזור הזה", טוען שקד. "קידוח הניסיון הזה יהפוך לקטר המושך אחריו את הרכבת. הרי כולנו יודעים שיש שם פצלי שמן וניתן להפיק אותם. קידוח ניסיון יענה על שאלות טכנולוגיות אבל מדובר רק בכמות קטנה של חביות, והקשר שלו להשפעות שיש להפקה מסחרית הוא קלוש ביותר. אחרי שהוא יתבצע ויגיעו לשלב שיש אפשרות להפקה מסחרית, הפוליטיקאים לא יהיו מסוגלים לעצור זאת, במיוחד לאחר שיזמים כבר השקיעו מאות מיליוני שקלים בפרויקט".

שקד דוחה בתוקף את הטיעונים של IEI שפעילותה תשפיע על שטח קטן בלבד בשפלת יהודה. "מדובר על פריסת תשתית של קילומטרים רבים מתחת לקרקע ליד מקום הקידוח. לאף אחד אין מושג איך זה ישפיע, כי בשום מקום בעולם לא ביצעו זאת באופן תעשייתי כפי שמתוכנן כאן. לכך יש להוסיף תשתיות של צנרת להובלת הדלקים, מתקני זיקוק ומתקנים לטיפול במים. לאחר מכן ייתכן שעוד יזמים יגיעו וירצו להפיק דלק. פעם אמרו ששפלת יהודה היא הטוסקנה של ישראל, אבל אחרי שחברות הנפט יפעלו פה, זו תהיה טקסס. יהיה כאן הרס מוחלט שלא ניתן יהיה לתיקון".

לכתבה בהארץ



Comments