עיריות רבות החלו לשים דגש בשנים האחרונות על שמירה על הריאות הירוקות שלהן ■ חולון הגדירה 400 דונם פארק שלא יפותחו בו תשתיות ומתקנים, נתניה מינתה אקולוגית עירונית, ואילו רמת גן מסרבת לבנות על שטחים חקלאיים הסמוכים לרמת אפעל וכפר אז"רמאת צפריר רינת, 8/2/2013ראשי עיריות באזור המרכז הבינו בשנים האחרונות את החשיבות של שימור השטחים הפתוחים בתחומי הערים, ואף מתגאים בפעילות שהם עושים למען שימור ריאות ירוקות וטבע עירוני. ואולם לצד הכוונות הטובות, יש גם לא מעט של מקרים שבהם נשארים אתרים אלה מוזנחים, או שהם ממשיכים להיות חשופים לאיומי בנייה. עיריית חולון גאה בתוכנית שהיא מקדמת בוועדה לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב, שאחת ממטרותיה היא להפוך שטח של 1,000 דונם בדרום העיר לפארק חולות. בעירייה ערכו סקר אקולוגי לפני גיבוש התוכנית, ובסופו של דבר נקבע כי 400 דונם מהפארק יוגדרו "לב שמור", ולא יפותחו בו מתקני נופש ופנאי או תשתיות הקשורות בביקור בפארק, כמו חניונים. חלק מהשטח של התוכנית כולל תוכניות בנייה של אלפי יחידות דיור. לפני כמה שבועות הגישה החברה להגנת הטבע התנגדות לתוכנית ודרשה להכניס בה שינויים מרחיקי לכת. הארגון הסביבתי התבסס גם הוא על חוות דעת אקולוגית. חוות דעת זו נכתבה על ידי ד"ר עודד כהן, מומחה לבעלי חיים ולצמחים באזורי חולות. בהתנגדות נטען כי אין די בשטח של 400 דונם כדי להבטיח את
שימור המערכת האקולוגית וערכי הטבע היחודיים של החולות, ויש להכפיל שטח
זה. כדי להשיג מטרה זו, טוענת החברה להגנת הטבע כי יש להעתיק 1,500 יחידות
דיור למתחמים אחרים בתוכנית. היא גם טוענת שיש לבטל תוכנית לבנייה צמודת
קרקע על חלק משטח החולות. "בנייה צמודת קרקע גורמת לבזבוז שטח בתוכנית
המצויה במרקם עירוני במחוז תל אביב, בסמוך למתקן של שירותי הסעת המונים
ופארק עירוני גדול", נכתב בהתנגדות. "אין כל היגיון בבנייה פרברית בעיר כמו
חולון, שאלה עתודות הקרקע האחרונות שלה".  דיונות בחולון
צילום: אלון רון
אחת העיריות הראשונות שהבינה את החשיבות של שימור טבע עירוני ומיתוג של עצמה כשומרת נכס זה היא עיריית נתניה. בין השאר, החליטה ראש העירייה מרים פיירברג למנות אקולוגית עירונית - תפקיד ראשון מסוגו ברשויות המקומיות בישראל. לפני כמה שבועות אישרה הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז
מרכז את תוכניתה של עיריית נתניה, להפוך את חורשת הסרג'נטים במזרח העיר (על
שם הסרג'נטים הבריטים שהוצאו להורג במקום על ידי ארגון האצ"ל) ליער קהילתי
שבו יהיה שימור של ערכי טבע ייחודיים.  חורשת הסרג'נטים בנתניה
צילום: מוטי מילרוד
בשטח זה, שגודלו 233 דונם בלבד, יש עושר מפתיע של צמחי בר ייחודיים, כפי שהתברר במהלך סקרים שנערכו במקום. על פי תוכנית המתאר הארצית לייעור, השטח נמצא באחריות הקרן הקיימת - והיא הסכימה לתאם את התכנון העתידי עם העירייה. התוכנית החדשה, שגובשה גם בשיתוף עם החברה להגנת הטבע, מגדירה שטח שהוא "אזור פריחה" של צמחי הבר המיועדים לשימור. כל פעולה לניהול היער שתתבצע בשטח זה תדרוש אישור של אקולוג. השינוי העיקרי הוא ההחלטה לצמצם משמעותית את השטחים שהיו מיועדים לפיתוח ולבנייה על פי תוכניות קודמות של השטח. "בעבר היתה כוונה לפתח שטחים באמצעות הקמת מתקני משחקים, סלילת דרכים חדשות ומבנים נוספים - ובכלל זה מסעדות", מציין אדריכל העיר נתניה פול ויטל. "שינינו את התוכנית על בסיס סקר טבע עירוני שנהפך לחלק בלתי נפרד מהתב"ע המאושרת. כיום 99% מהשטח מיועד לשימור טבע עירוני. אנחנו מתבססים על דרכים קיימות והשארנו רק מרכז מבקרים קטן ומתקן משחקים מצומצם בהיקפו. לדעתנו, זה שומר על האיזון בין הצורך לשמר את הטבע לבין פתיחת המקום לציבור הרחב". אתגר יוצא דופן של שימור שטחים פתוחים עומד בפני עיריית רמת גן, שהחליטה לוותר על תוכניות בנייה של אלפי יחידות דיור בשטחים חקלאיים סמוך לרמת אפעל ולכפר אז"ר. שטחים אלה הועברו לפני כמה שנים לשטח השיפוט של העיר. לפני כחודשיים פנה מינהל מקרקעי ישראל לעיריית רמת גן, והודיע לה שכוונתה שלא לבנות בשטחים הפתוחים לא תואמת את תוכניות המתאר הארצית והמחוזית. כמו כן, היא אינה תואמת את החלטות הממשלה לתת עדיפות לתוכניות בנייה למגורים באזור המרכז. בעירייה מתעקשים לשמר את השטחים, וטוענים כי מדיניות זו תואמת את עקרונות התכנון הארצי. במכתב תשובה למינהל, ציין מהנדס העיר חיים כהן שעיריית רמת גן פועלת במרץ ליישם את המדיניות של הגדלת היצע הדירות במחוז תל אביב. לדבריו, היא עושה זאת הן באמצעות תוכניות פינוי-בינוי והן באמצעות יישום של תמ"א 38. "רמת גן דוחה מכל וכל את הפתרון הקל של בנייה על שטחים פתוחים", הוסיף כהן במכתבו. "עם צירוף רמת אפעל וכפר אז"ר לרמת גן ביטלה הוועדה המחוזית, לבקשתנו, החלטת הפקדה של תוכניות שמטרתה היתה שינוי ייעוד השטחים החקלאיים, ובכך ביטלה פוטנציאל לבניית 5,000 דירות. ואולם במקביל, הצליחה העירייה לקדם תוכניות בנייה ל-5,000 יחידות דיור אחרות - מרביתן לא על חשבון קרקע חקלאית". עיריית תל אביב-יפו עשתה כברת דרך ארוכה במיפוי ובתכנון אתרי טבע עירוניים, אך היא כושלת לא פעם בהגנה עליהם מפני מפגעים סביבתיים מסוגים שונים. הדוגמה הבולטת ביותר היא ההידרדרות הנמשכת במצב רכס החוף מצפון לחוף תל ברוך, שנפגע קשות מתנועת רכבי שטח. העירייה אמנם הציבה חסימות, אבל רכבי השטח התגברו עליהם בקלות ולא מופעלים נגד בעליהם צעדי אכיפה יעילים. יש אתרים כמו נחל נטעים בצפון מזרח העיר, שהיו יכולים להוות תוספת משמעותית לשכונות סמוכות, אך הם נשארו מוזנחים ומזוהמים, ובגדות הנחל נבנו באחרונה חניונים. בעקבות פניות של פעילי מקומיים והחברה להגנת הטבע בתל אביב-יפו, הבטיחה העירייה באחרונה לתקצב פעולות לניקוי נחל נטעים. בנוסף, היא התחילה באחרונה בעבודות להקמת פארק החורשות באזור תל כביר, ובכך תאפשר גישה ציבורית לאחת הריאות הירוקות היפות והנשכחות בעיר.לכתבה בדהמרקר כתבות קשורות: השדות של גלילות: ריאה ירוקה בלפיתת חנק בטון אפור במקום שדה ירוק: השטחים הפתוחים של ישראל תחת מתקפה רפורמת המרפסות: כל הבעיות, כל המפסידים 600 סעיפים, עוד ועדות, עוד ביורוקרטיה: הכירו את "רפורמת המרפסות" רפורמת התכנון והבנייה: נתניהו "הרדים"; ארגוני הסביבה ינסו לעורר המספרים והפרטים שכלל משרד רוה"מ בהסבריו על רפורמת הקרקעות, היו לא מדוייקים. וזאת בלשון המעטה ארגוני הסביבה: נעצור את ה"הולילנד" הבא נתניהו - רובין הוד על חשבון הסביבה ארדן נגד ביבי: הרפורמה שלך מאיימת על החופים |