הממשלה רוצה 10 יישובים חדשים בנגב

נשלח 19 בספט׳ 2011, 2:09 על ידי Sustainability Org

ההחלטה מעוררת התנגדות עזה במשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים. עלות הקמת יישוב חדש לקופה הציבורית גבוהה בהרבה מהחלופות

מאת צפריר רינת, 18/9/2011

הממשלה אמורה לאשר בקרוב הצעת החלטה הקובעת שיש להקים עשרה יישובים חדשים באזור ערד. מדובר בתוכנית ההתיישבות החדשה הרחבה ביותר בשנים האחרונות, והיא צפויה להיתקל בהתנגדות של המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים. לטענת המשרד, יש להעדיף הרחבת יישובים קיימים במקום יישובים חדשים, שהקמתם תפגע באזור בעל חשיבות אקולוגית רבה.

על פי הצעת ההחלטה שגובשה לאחרונה במשרד ראש הממשלה ומשרד הבינוי והשיכון, יוקם חבל התיישבות בעל אופי כפרי קהילתי באזור מבואות ערד. ההצעה מוגדרת כמהלך "במסגרת החזון הציוני להפרחת הנגב, ובהתאם למדיניות הממשלה לפיתוח, קידום, משיכת אוכלוסייה לפריפריה והגדלת היצע הדיור". המהלך אמור להשתלב עם העתקת בסיסי צה"ל מאזור המרכז לנגב, שאמורה לצאת לפועל בזמן הקרוב. היישובים החדשים אמורים לספק מקומות דיור למשפחות אנשי הקבע שישרתו בבסיסים בנגב.

על פי ההצעה, שתובא ככל הנראה לאישור בשבועות הקרובים, ייבחן תכנון עשרה יישובים חדשים ששניים מהם, חירן ויתיר, כבר אושרו במסגרת תוכנית מתאר חדשה לאזור הנגב, אך עדיין לא הוקמו. בסך הכל מדובר בהקמת 1,500 יחידות דיור. יש לציין שבאזור ערד כבר מתוכננת הקמת עיר חרדית בשם כסיף. כזכור, בשבוע שעבר אישרה הממשלה החלטה להסדרת ההתיישבות הבדואית באזור, לפיה יפונו חלק מהיישובים הבדואיים הלא מוכרים באזור. לטענת הבדואים, היישוב אום אל-חירן יפונה לטובת אחד היישובים החדשים שמתכננת הממשלה להקים.

משרד ראש הממשלה וחטיבת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית יבצעו עבודת מטה במשך כחודשיים, שתכלול ניתוח אפשרויות תעסוקה ויזמות במקום ועלות התשתיות הנדרשות. כמו כן תיבחן השפעת היישובים החדשים על הסביבה וייערך ניתוח של הביקוש למגורים באזור ערד. לאחר השלמת עבודת המטה יוצגו המלצותיה בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שתבחן את משמעויותיה ותגיש את המלצותיה לממשלה.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, כבר הודיע על התנגדותו ליוזמה החדשה בגלל השלכותיה האפשריות על הסביבה. על פי מסמך של אגף התכנון במשרד, באזור ערד יש כמה יישובים קיימים או כאלו שהקמתם אושרה, וניתן לנצל אותם כדי לספק פתרונות דיור, ללא צורך בהקמת תשתיות חדשות או פגיעה בשטחים טבעיים. מדובר בין השאר ביישוב מיתר שהרחבתו אושרה, וביישובים הר עמשא, שני וקיבוץ כרמים.

על פי המסמך של אגף התכנון, הקמת יישובים חדשים תיצור תחרות עם יישובים קיימים הזקוקים לתוספת אוכלוסייה, ותפגע בהם. כמו כן, העלות של הקמת יישוב חדש לקופה הציבורית גבוהה בהרבה מעלות הרחבת יישוב קיים, בגלל הצורך בתשתיות חדשות. הבנייה החדשה, הכוללת בין השאר סלילת כבישים חדשים, תפגע באזור הנחשב לבעל רגישות אקולוגית גדולה. "בגלל הערכיות הגבוהה של האזור הוא מהווה עורף לפנאי, נופש ותיירות ומשמש ריאה ירוקה לתושבי מטרופולין באר שבע והסביבה", מציין המסמך.

גם בחברה להגנת הטבע תוקפים את הצעת ההחלטה. "יש חשיבות רבה לשמירה על הרצף של השטחים הפתוחים והנוף באזור סובב ערד וחבל יתיר", מציין הארגון. "עיבוי היישובים הקיימים הוא משימה לאומית, ועל כן ראוי להקצות את מלוא תשומת הלב והמשאבים לקליטת משפחות חדשות ופיתוח מקורות פרנסה בתוך יישובים אלו, ולא לבזבז כספי ציבור יקרים וקרקע בעלת ערך סביבתי על פיתוח יישובים חדשים".

דובר מועצת הכפרים הבדואיים הלא מוכרים, סאלם אל-קילי, אמר בתגובה כי "הנגב כבר פורח בתושבים שיש בו ולא צריך לייבא אליו תושבים מבחוץ. אם הממשלה רוצה לפתח את האזור, היא צריכה להכיר בכפרים הלא מוכרים ולסייע בפיתוח מקורות תעסוקה עבורם. לא צריך להביא תושבים מבחוץ עם מטרה להשתלט על קרקעות שבהם כבר נמצאים תושבים בדואים, שאין להם תשתיות ושירותים בסיסיים".

לכתבה בהארץ


כתבות קשורות:
Comments