המרפסת של השכן: תכנון ובניה מעבר לים

פורסם: 14 ביולי 2010, 6:49 על ידי: Sustainability Org

איך מתנהלים הליכי התכנון והבניה במקומות אחרים בעולם? מי הם מקבלי ההחלטות במדינות ה-OECD? ועד כמה הציבור שותף להחלטות? פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית, ואיריס האן, נציגת ארגוני הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובניה, מסבירות

יעל פטר | 14/7/2010 10:18

אם יזם רוצה לבנות למשל מגדל דירות במרכז העיר, וצריך להגיש לשם כך בקשה להרוס מבנה קיים על מנת להקים במקום זה בנין מגורים גדול ויוקרתי, אז "ברוב מדינות ה-OECD לא צריך אישור של השלטון המרכזי. צריך כמובן לעמוד בתקנים השונים, אך היתרי הבניה, ותוספת אחוזי הבניה ניתנים על ידי השלטון המקומי, או המחוזי, אשר מוסמכים לכך", מסבירה פרופ' רחל אלתרמן, שנחשבת מומחית מובילה בעולם במחקר השוואתי על דיני תיכנון ומשמשת כיועצת ל- OECD בנושאים אלו.
“במדינות רבות בעולם, ישנה תפיסה של פיתוח בר קיימא  - תפיסה זו עדיין  אינה מושרשת בישראל
“במדינות רבות בעולם, ישנה תפיסה של פיתוח בר קיימא - תפיסה זו עדיין אינה מושרשת בישראל" צילום: SXC


ישנן מדינות שעושות הבחנה בין נושאים שנשארים ברמה המקומית למשל מגורים, מבני ציבור ומבני מסחר, לבין מספר קטן של נושאים שמועברים לשלטון המרכזי, בדרך כלל תשתיות לאומיות, חופים וכבישים. בישראל נכון להיום, מרבית הכוח מרוכז בידי השלטון המרכזי. ישנן ארצות, כמו צפון אמריקה ומקסיקו, שבהן גם תכנית המתאר לעיר מאושרת על ידי הרשות המקומית, אם כי זה לא כך בכל ארצות ה-OECD, כמו למשל ביוון.

"מבחינת שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות, ישראל דווקא דומה למדינות ה-OECD, בהן יש אפשרות להגיש התנגדויות. אך בהרבה מדינות ההתנגדויות מוגשות לדרג המקומי ולא לשלטון המרכזי", אומרת פרופ' אלתרמן. יש מדינות שיותר משתפות את הציבור ויש שפחות. למשל מדינות דרום אירופה ויוון יותר שמרניות מהבחינה הזו, ובמרכז וצפון אירופה לציבור יש את האפשרות להשתתף בהליכים קודמים בנוסף לאפשרות להתנגד. ומהצד השני, אומרת איריס האן, אשת החברה להגנת הטבע ונציגת ארגוני הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובניה, כי "ההתנגדות - ההשפעה היחידה של הציבור הישראלי, - מציב אותו מראש בעמדה של מתנגד ולא שותף. בנוסף, זהו שלב מאוחר יחסית, בו התכנית כבר יחסית 'אפויה' וקשה לשנותה".

ישראל לא כזו מושחתת?

ברוב מדינות ה-OECD, ישנן הנחיות מחייבות הקשורות לאחוזי בניה, רעש, קרינה, השתקפות של זכוכית וכו'. גם בתחום הזה מי ששוקל את הנושאים הן הוועדות המקומיות ולא הדרג הבכיר. ומה עם הסיכונים שבביזור סמכויות? לדבריה של פרופ' אלתרמן, אין שום סיכון כזה. ביזור הסמכויות אינו מהווה פתח לשחיתויות. אם היתה שחיתות מלכתחילה, תמשיך להיות שחיתות גם אחרי.

אפרופו שחיתות. איפה באמת נמצאת מדינת ישראל ביחס לשאר מדינות ה-OECD?
פרופ' אלתרמן: "מאחר ומדובר על סמכות של החוק, ניתנת כאן כביכול הסמכות להעלות את ערכי הקרקעות בעזרת תכנון והשבחת קרקע. זו סמכות ששווה הרבה כסף. בישראל מידת השחיתות היא לא ענקית וגם לא מזערית, היא באמצע".


המדינות שנחשבות לקדושות מבחינת טוהר הממשל בהקשר של תכנון ובנייה הן איסלנד, פינלנד, לוקסמבורג ודנמרק. מדינות צפון ומרכז אירופה נחשבות לנאורות יותר מאשר מדינות הדרום. ישראל היא איפשהו באמצע.

מותרות

אבל לא חייבים להיות מושחתים כדי לקבל החלטות תכנון שגויות. "במדינות רבות בעולם, ישנה תפיסה של פיתוח בר קיימא וצורך להתחשב בשיקולים סביבתיים מתוך הבנה כי האדם הוא חלק מהסביבה המקיפה אותו, וללא קיומו של המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות- אין קיום גם לאדם. תפיסה זו עדיין אינה מושרשת בישראל", טוענת  האן. לדבריה, אצלנו נתפס הנושא הסביבתי פעמים רבות כמותרות, ומתקבל הרושם של מצב בו האדם עומד מול הסביבה כנלחם על אותם משאבים.

אגב בהקשר הסביבתי, במדינות בהן יש ביזור סמכויות לשלטון המקומי, יזמים שרוצים לקבל אישורי בניה, בדרך כלל לא צריכים לבוא במגע עם שום גורם מעבר לפקיד של משרד הסביבה באזור בו הם רוצים לבנות.

בכל הנוגע למידת ההשפעה שיש לארגונים הסביבתיים על קבלת ההחלטות, קשה לאמוד זאת באופן מדויק. מה שכן בארצות הברית ניתן לראות השפעה ענקית לארגונים סביבתיים שדווקא צמחו מלמטה, מהאזרחים עצמם, ולא מוועידות ואנשים בדרג הבכיר. באירופה הנושא משתנה, ואין מדדים של ממש.

עם זאת, לפי תיעודים השוואתיים של הליכי התכנון, בישראל השפעת הארגונים  גדולה יותר מאשר בצרפת או באוסטריה. "הפעילות של העמותות הסביבתיות שלנו עם דופק מהיר, עשייה מהירה, נציגות ועתירות", אומרת אלתרמן. כלב שמירה נוסף שמתערב הרבה פעמים בנושאים הסביבתיים, הוא בית המשפט ובהשוואה בינלאומית גם כאן מצבנו יחסית טוב, היא מסכמת.

האן קצת פחות אופטימית, "מעטות המדינות המתמודדות עם נתוני פתיחה בלתי אפשריים כמו ישראל, על כל הנובע מכך: צפיפות, גידול אוכלוסין הדומה לשל מדינות מתפתחות, תרבות צריכה מערבית, אוכלוסיה מגוונת ורבת פערים, צרכים גדולים של קרקע למערכת הבטחון, בעיות דמוגרפיות ובטחוניות, התמודדות עם לחצי פיתוח פתאומיים בעקבות גלי עלייה ופינוי אוכלוסיה". כל אלו מציבים בפני ישראל אתגרים שאף מדינה אחרת בעולם לא מתמודדת איתם.

לכתבה באתר nrg

Comments