המסר של פלמחים צריך להדהד גם במכתש רמון

נשלח 21 באוג׳ 2010, 6:45 על ידי Sustainability Org
התוכנית להקים שכונה בקצה המצוק של מכתש רמון אושרה עוד בשנות ה-90, אך מאז השתנתה המציאות. באם תאושר, היא תפגע בטבע ותפקיע את שפת המצוק מהציבור. זה הזמן ליישם את המסר שהשמיעה הממשלה בפלמחים: תוכניות ישנות צריכות לעמוד במבחן המציאות הנוכחית, או להתבטל
עדי וולפסון

מה ההבדל בין המצוק שמשקיף על מכתש רמון, לבין מצוקי הכורכר הניצבים לאורך חופי ישראל? מבחינה סביבתית אין  הבדל. מבט מלמעלה אל מרחבי המכתש, הגדול בארץ ומהמיוחדים בעולם, מאפשר להפליג אל נוף קדומים, לעוף עם הבריזה המדברית אל האופק, לשמוע את הרוח שורקת ולהירגע.

בפרקים הקודמים
עוד צעד לשכונה במכתש רמון  / יעל עברי-דראל
במשרד השיכון מתעקשים לבנות שכונה בקצה המצוק של מכתש רמון. הממשלה הכריזה עליו כערך לאומי לשימור; הוא מועמד להכרזה כאתר מורשת עולמי; מומחים מזהירים מפני הרס אקולוגי - אבל הוועדה המחוזית אישרה והתוכנית מתקדמת
לכתבה המלאה

 

כל הסיבות האלה, ועוד רבות אחרות, הופכות את המצוק הייחודי ליעד תיירותי מבוקש עבור אלפי מטיילים ותיירים מדי שנה. שפת המצוק הפתוחה משמשת גם שער אל מכתש רמון, שהוכרז על ידי המדינה כערך לאומי ובימים אלו מקודם האזור כולו בדרך להפוך לאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.

 

אבל חשיבות סביבתית לחוד ומציאות נדל"נית לחוד. הערכיות הרבה של האזור לא מפריע למנהל מקרקעי ישראל לשלוף מהמגירה, פעם אחר פעם, תוכניות בנייה נושנות שיפקיעו את שפת המצוק מידי הציבור ויהפכו אותה לשטח פרטי ובנוי. התוכנית הללו, אם יתממשו, יפרו את האיזון הטבעי שמתקיים באזור מזה אלפי שנים.

 

רק לפני כחודש הוכיחה ממשלת ישראל שגם תוכניות ותיקות צריכות לעמוד במבחן המציאות העכשווית. בהחלטת ממשלה חשובה ותקדימית, נמנעה הקמתו של כפר הנופש בחוף פלמחים.

 

התוכניות לבניית כפר הנופש אושרו אמנם כחוק כבר בשנת 2000, אך הממשלה החליטה להחיל על התוכניות את החוק החדש משנת 2004 -חוק שמטרתו לשמור על חופי הים התיכון מפני בנייה מסיבית.

 

המסר של פלמחים צריך להדהד

תחילת התהליך הוא במאבק ציבורי עיקש ורחב, אך אין ספק כי הישגו העיקרו הוא בקביעה הברורה, במסר החד משמעי, לפיו ההבנות הקיימות כיום גוברות על אלו שעמדו לנגד המתכננים בעת אישור התוכניות המקוריות.

 

המסר הזה עורר תקווה בקרב שוחרי הטבע והסביבה, כי תוכניות רבות שאושרו בעבר הרחוק ייבחנו מחדש ויותאמו לרוח זמננו. אם כן, מדוע לא להפעיל את אותו מנגנון והיגיון גם לטובת המצוק במכתש רמון? 

 

נכון, התוכניות לבניית השכונה על שפת המכתש אושרו לפני שנים רבות, כבר בשנת 1995, אך זה היה בתקופת העלייה הגדולה של שנות התשעים. מאז הצרכים השתנו, המודעות הציבורית בנוגע לשמירת הטבע גברה, ותוכניות מתאר ארציות בנושא גנים לאומים ואתרי טבע ונוף התקבלו על ידי המדינה.

 

שפת המצוק של מכתש רמון צריכה תוכנית לשימור - ולא תוכנית לפיתוח. עיר כמו מצפה רמון, שהמכתש הוא ליבה הפועם, לא יכולה להרשות לעצמה לירוק לבאר ממנה היא שותה. תושבי מצפה רמון הבינו זאת כבר מזמן. גם אוהבי המדבר שהצטרפו אליהם לסכל את התוכניות לפני שנתיים.

 

עכשיו תורם של פקידי מנהל מקרקעי ישראל. הם אמנם יושבים מרחק רב מקצה המצוק, אך מתוקף תפקידם, עליהם להפנים את השינוי שחל בקרב הציבור ולהתאים את עצמם לרוח הזמן.

 

ד"ר עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
 
Comments