ביום שני הקרוב יוכרע גורלו של הפקק של המדינה בכביש החוף. החלופות שעל הפרק: הרחבת התוואי הקיים או סלילת כביש חדש. תושבי האזור: "הרחבת הכביש הקיים לא תפתור את בעיית הפקקים ותהווה אסון תחבורתי וסביבתי". הירוקים: "המימוש של הכביש החדש יהפוך את המרחבים הפתוחים לתאי שטח קטנים ונטולי משמעות למטיילים, לחי ולצומח"
אביב לביא | 22/7/2010 7:07
במוצאי ט' באב היה סוער מאוד על הדשא במושב בית חרות. כ400- תושבים מודאגים מהאזור הגיעו לטכס עצה רגע לפני שעת השי"ן. ביום שני הקרוב, בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), אמורה להתקבל החלטה שתקבע איך ייראו חייהם בשנים הקרובות. למעשה, ההחלטה תשפיע על כל מי שנוסע בכביש החוף - כלומר כמעט על כל ישראלי. כולם מכירים את הפקק של המדינה - זה שהופך בשנים האחרונות את הנסיעה בכביש החוף לסיוט. ליבו של הפקק נמצא בקטע שבו כביש מס' 2 מתעקל והופך ללולאה שאורכה כ10- קילומטר בין מכמורת בצפון למחלף חבצלת בדרום, ובשנים האחרונות בחנו מומחי הות"ל ומשרד התחבורה מספר חלופות שאמורות לשחרר את הפקק. אולם האפשרויות שעומדות על הפרק מדאיגות מאוד את תושבי המועצה האזורית עמק חפר, שקטע הכביש המדובר עובר בשטחה. כיום חולפים בצוואר הבקבוק הזה כ-95 אלף כלי רכב ביום, ובשעות השיא התנועה מגיעה לכ6,400- מכוניות בשעה. ככל שהתקדמו הדיונים סומנו שתי אפשרויות: שדרוג כביש החוף והרחבתו בתוואי הקיים, המעוקל; או "יישור" תוואי הכביש, כלומר סלילת קטע חדש מזרחי יותר בצמוד למסילת הרכבת, והותרת החלק המעוקל מחוץ לכביש המהיר. מומחי הות"ל נוטים להעדיף את האפשרות הראשונה - הרחבת הכביש ושדרוגו בתוואי הקיים. בישיבה האחרונה, שנערכה לפני כחודש, הם דיווחו על כך שגם ארגוני הטבע והסביבה תומכים בגישתם, שהיא חלק מתפיסה עקרונית שמעדיפה שדרוג כבישים קיימים על פני סלילת חדשים, שכן שדרוג כבישים לרוב כרוך בפגיעה סביבתית משמעותית ובאובדן שטחים פתוחים. אלא שרבים מתושבי המועצה חושבים בדיוק להיפך. לטענתם, הרחבת הכביש הקיים, העובר בסמיכות ליישוביהם, תהפוך את חייהם לסיוט. "גם בני אדם הם ערכי טבע", אמר השבוע אחד מהם בציניות, ובעצומה אינטרנטית שהופצה בימים האחרונים בין תושבי המועצה תחת הכותרת "בואו נמנע בכייה לדורות", נאספו יותר מ1,000- חתימות. עמי לויצקי, תושב בית ינאי, עומד בראש מטה המאבק. עבורו זו מלחמה על הבית: "כיום אני גר 26 מטר מכביש החוף, והמשרד להגנת הסביבה מדד אצלי בבית 86 דציבלים, הרבה מעל התקן. אם הכביש יורחב הוא יתקרב למרחק 13 מטר מחדר השינה שלי. כשאמרתי את זה לבכיר ממשרד התחבורה, הוא ענה 'אז מה אם ייפגעו 10 אנשים'". "נזק אדיר"
עוד מוסיף לויצקי כי "לפני שנה, המומחית של משרד התחבורה הודיעה שזיהום האוויר בקרבת הכביש עומד על 175% מהתקן. פתאום בישיבה האחרונה הם טענו שאין בעיה של זיהום אוויר ושהוא עומד רק על 68% מהתקן. כששאלתי איך זה ייתכן, אמרו שהתקן השתנה. רק הפיח על הקירות שלי לא השתנה". 
כביש החוף צילום: נאור רהב אסון תחבורתי וסביבתי
כשלויצקי מתהדר בחוות דעת מקצועיות הוא מתכוון לדוח שחיבר אינג' תומא רונן, מהנדס שנשכר על ידי התושבים. חוות הדעת של רונן מגדירה את הרחבת הכביש הקיים כ"אסון תחבורתי וסביבתי". במסמך שהעביר לות"ל הוא הציג את עיקרי עמדתו: "ברמת העיקרון אני נוטה לתמוך בשדרוגם של כבישים קיימים על פני יצירת דרכים חדשות בכל מקום שהדבר תורם לשמירה על ערכי טבע, מורשת ושטחים פתוחים. אולם העיקרון הזה, אל לו שייעשה באופן אוטומטי בגלל איזה פרינציפ ותוך רפלקס מותנה". בעיה סבוכה
אבל לא כל תושבי האזור שותפים לעמדה הזו. רבים מתושבי כפר ויתקין מעדיפים שהכביש יישאר בתוואי הנוכחי שלו - ואפשר להבין אותם. כביש בתוואי המסילה יתקרב מאוד לבתי ההרחבה של היישוב הוותיק. המחלוקת הפכה לקרע גלוי בין תושבי המועצה, כשלאחת מישיבות הות"ל הגיעו אנשי כפר ויתקין ושרו את המנון החברה להגנת הטבע. הבחירה המוזיקלית שלהם לא היתה מקרית, מאחר והחברה להגנת הטבע מתנגדת בחריפות להעתקת הכביש מזרחה.
אריק טפיירו, רכז התחבורה של החברה, טוען שסלילת קטע כביש חדש תסב נזקים קשים לטבע באזור: "התוואי המדובר מתוכנן לחצות את שתי הריאות הירוקות החשובות של השרון: מרחב הפולג, העשיר בבתי גידול לחים וערוצי נחל, ומרחב נחל אלכסנדר ופארק השרון. המימוש של הכביש יהפוך את המרחבים הפתוחים לתאי שטח קטנים, מנותקים ונטולי משמעות למטיילים ולחי והצומח הייחודיים. צריך לקדם את התכנון לשדרוג כביש 2 באותו קטע דרך, ללא הסטתו מזרחה". בעין הסערה הזו ניצב רני אידן, ראש המועצה האיזורית עמק חפר. המועצה לא הציגה עד כה עמדה נחרצת, ובמפגש טעון שנערך השבוע התושבים תבעו ממנו "לגלות מנהיגות ולהוביל את המאבק להזזת הכביש", כדבריהם. בשיחה עם עסקים מבהיר אידן, שהוא טרם הציג עמדה חד משמעית, פשוט משום שאין לו כזו. "זו בעיה סבוכה. אני יכול לדבר שעתיים רצופות ולהסביר למה החלופה הזו צודקת, ואחר כך להסביר במשך שעתיים למה החלופה השנייה טובה יותר. מיומי הראשון בתפקיד, לפני 4 שנים, נדרשתי לנושא הזה, וכל מה שאני מבקש מאז זה שמדינת ישראל, שמובילה תוכנית כל כך כבדה עם השפעה כל כך דרמטית על חיי התושבים ועל הטבע, תבחן ותציג את כל החלופות בצורה ראויה ורצינית". כאשר נשאל אידן האם זה לא מה שעושים בדיוני הות"ל - בוחנים ומציגים כל חלופה בצורה רצינית - הוא ענה: "מה שקורה בות"ל, זה שלכל אורך הדרך משרד התחבורה מכוון אל החלופה שהמשרד מעוניין בה בעיקר מסיבות תקציביות ומציג אותה באור חיובי. זה לא מהלך נקי. "אני לא אומר שהכסף הוא לא שיקול, ואני לא אומר שהחלופה של מסילת הרכבת מושלמת. אבל אני דורש שהבדיקה תהיה אובייקטיבית ונטולת לחצים. אני אמור להגיע לדיון שייערך השבוע עם עמדה מגובשת, אבל קיבלנו את ערימות החומר רק לפני שבוע, וכדי שנוכל ללמוד אותו, לכנס את מוסדות המועצה ולקבל החלטה דמוקרטית, ביקשתי שייתנו לנו 3 חודשים - כמובן שלא קיבלנו". ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "לא מופעל שום מכבש לחצים מטעם משרד התחבורה על המתכננים של הות"ל. הוועדה לתשתיות לאומיות היא גוף חזק מספיק בשביל לקבל החלטות לפי הבנתו. משרד התחבורה תומך בהרחבת הכביש הקיים ולא בסלילת כביש חדש, שמשמעותה כניסה להרפתקה של הפקעת מאות דונמים של שטחים ירוקים, שמורות טבע, נחלים ושטחים חקלאיים. מדובר במהלך לא מציאותי שידחה את הקמת הכביש בשנים ארוכות". |