הקרן הקיימת לישראל מפתחת את יער העתיד של ישראל

פורסם: 10 בספט׳ 2010, 8:25 על ידי: Sustainability Org
עודכן ב- 09:44 08/09/2010

עצי האורן ביער כסלון נמצאים בתהליך התייבשות, כתוצאה משינויי האקלים ורצף של שנות בצורת. מכון וולקני הקים ביער תחנת מחקר, במטרה לגבש את זהותו של היער העתידי, שיהיה עמיד לשינויי אקלים ונגיש יותר. "אנחנו בודקים איך העצים מרגישים", הסביר פרופ' אבי פרבולוצקי


היערות המקיפים את נחל כסלון בהרי ירושלים הצליחו לשרוד מחלות, מזיקים ושריפות בזכות שנים רבות של טיפוח רב מצד אנשי הקרן הקיימת. אך בימים אלו הולכים ונצבעים עצי האורן ביער בגוני אפור-לבן, כתוצאה מתהליך מתקדם של התייבשות.

הסיבה להתייבשות, לטענת יערנים וחוקרים במנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), היא רצף שנות הבצורת, וייתכן שגם שינויי אקלים ארוכי טווח. אנשי המכון, שחוששים מתהליכי התייבשות ומוות בהיקף נרחב, החלו להפעיל תחנת מחקר ארוך טווח ביער כסלון.

מטרת התחנה היא להבין את תהליכי ההתייבשות לעומקם ולנסות למנוע אותם, וכן כדי לגבש את הזהות והאופי של יער העתיד בישראל, שיהיה עמיד לשינויי אקלים ונגיש יותר לנופש ולטיולים.

"אנחנו בודקים איך העצים מרגישים", הסביר פרופ' אבי פרבולוצקי ממנהל המחקר החקלאי, והתייחס למגוון רחב של מכשירי מדידה העוקבים אחר גיל העץ וגודלו ואחר תגובותיו הפיזיולוגיות לשינויים.

במסגרת המחקר נערכים ניסויים שונים בחשיפת העצים לכמויות שונות של מים או בדילול חלק מהעצים. "מה שברור הוא שמה שיקבע את עתיד היערות הוא כיצד הם יוכלו לנצל מים וזה אחד הדברים המרכזיים שאנחנו מנסים לבדוק", הסביר דוקטור יגיל אוסם ממנהל המחקר החקלאי.

חנוך צורף מהקרן הקיימת אמר כי "אנחנו צריכים לדעת כיצד להמשיך הלאה ולפתח בהתאם את היער בעתיד. היער בישראל לא נחקר מספיק ואין לנו תשובות".

"החשש שלנו מבוסס על תצפיות בשטח ומחקרים שאנחנו עורכים", ציין פרבולוצקי. "אנחנו סבורים שתהליכי שינויי אקלים ורצף שנות בצורת עשויים להחמיר עוד יותר את מצבו של עץ שנתון לסיכונים נוספים כמו פגיעה ממזיקים ומחלות". פרבולוצקי ציין שבישראל כמעט לא נותרו חוקרי יער, וכי ללא דור חדש של חוקרים יהיה קשה לשמור על יערות.

היערות באזור ירושלים ניטעו לפני כחמישים שנה ומשתרעים על שטח של עשרות אלפי דונמים. יער כסלון, בדומה ליערות רבים באזור, גדוש בעצי אורן ממינים שונים. בין המינים ישנו גם האורן הירושלמי. אנשי הקרן הקיימת יצרו עבורו תנאים נוחים להתפשטות ומעץ שהיה מצוי בעבר "בבודדים" הוא צומח בשנים האחרונות באופן טבעי בשטחים נרחבים.

"מה שאנחנו רואים זה שהיערות בישראל סובלים מסימפטומים של מערכת שאינה מתאימה לסביבה, בעיקר בעמידות למחסור במים", מציין אוסם.

בירידה לאפיק נחל כסלון ניצבת במדרון שורה ארוכה של עצים שכבר נמצאים בעיצומו של תהליך ההתייבשות. סמוך להם גוועים לאיטם גם כמה עצי אורן צנובר שהובאו לארץ לפני אלפי שנים על ידי הרומאים. אנשי הקרן הקיימת מתלבטים מה לעשות עם אותם עצים - לדברי צורף, הוצאתם עשויה למנוע התפשטות מחלות, אך סחיבתם וגרירתם עשויות לפגוע בשטח, והעלות הכספית של המבצע היא גבוהה.

יער העתיד, לפי החוקרים והיערנים, לא רק יותאם לתנאי היובש וההתחממות, אלא גם ייתן מענה לביקוש הגובר של ציבור המטיילים לנופש ופנאי.  פינות הנופש, המתאפיינות באורנים הגבוהים המטילים צל על המטיילים, מהוות עד עשרה אחוזים משטח היער. שאר השטח ישמש למטרות אקולוגיות של שימור נוף, ויכיל מגוון עשיר של צומח וחיות בר כמו למשל הצבי הישראלי (אותו ניתן לראות לעתים קרובות מדלג בקלילות בשבילי ומצוקי נחל כסלון).

"במקום לנטוע נצטרך לעודד התחדשות טבעית של יערות שבהם יהיה מגוון רחב של מינים", הסביר אוסם. "זה יצריך תהליכי השבחה של עצים, כך שהם שיהיו מותאמים יותר ליובש, וגם התערבות ביער עצמו. למשל, דילול עצים חולים וחלשים כדי לפנות מקום לעצים חזקים ומצטיינים".
 
Comments