העש "מחסל העגבניות" נחת בישראל

נשלח 6 באוק׳ 2010, 2:49 על ידי Sustainability Org
הוא מתפשט ומתרבה בקצב מסחרר; הוא עמיד בפני רוב הריסוסים; הוא לא נח לרגע ואוהב במיוחד עגבניות. העש "טוטה אבסולוטה" נחשב לאחד המזיקים ההרסניים בעולם. עכשיו, ארבע שנים בלבד אחרי שכבש את אירופה, הוא נחת בישראל
יעל דראל , 6/10/2010

הכיבוש הדרום אמריקאי של ספרד - סוג של נקמה מאוחרת - התחיל בתוך משלוח עגבניות. הכובש היה עש קטן אך רב מעללים ששמו טוּטה אבסוֹלוּטה (Tuta Absoluta); בתרגום חופשי: "העש הטוטאלי". 

 

בשנת 2006 הוא התגלה בספרד לראשונה והודות לקצב התפשטות פנומנלי - 1,000 ק"מ בשנה - הוא השתלט על כל חלקות העגבניות במדינה תוך שנה אחת. בין 60 ל-90 אחוז מהיבול נהרס; מחירי העגבניות בספרד הרקיעו שחקים והחקלאים נכנסו להיסטריה והתחילו לשלש את כמות הריסוסים וההדברות.

 

אבל דבר לא עזר. הטוטה המשיך להתפשט בקצב מדהים, מותיר אחריו שדות נטושים, חקלאים מיואשים וגם חוקרים אובדי עצות - כמו שקרה שנים קודם לכן בדרום אמריקה. עכשיו, טוטה אבסולוטה הגיע לישראל.

 

מהגליל ועד הערבה

"בארבע השנים שחלפו מאז התגלה בספרד, הטוטה ביצע מעין 'תנועת מלקחיים' משולבת והספיק לכבוש גם את מדינות צפון אפריקה עד עיראק ומצרים, וגם את אירופה - כולל מדינות צפוניות ביבשת עד הולנד ורוסיה. ידענו שזה רק עניין של זמן עד שיגיע אלינו לישראל", אמרה ל-ynet ד"ר ליאורה שאלתיאל, מומחית באקולוגיה של חרקים והדברה משולבת במו"פ צפון.

 

ואכן, מלכודות שפוזרו בכל הארץ מראות שהעש האבסולוטי נמצא כבר בכל מקום, מהגליל ועד הערבה. בכל מקום אליו הוא מגיע, הזחלים הבוקעים מהביצים חודרים אל בין העלים ולעתים תוקפים גם את הפירות. העש תוקף גידולים כמו פלפל, תפוחי אדמה אבל הוא חובב עגבניות מושבע; התוצאה: התייבשות הצמח והפחתת היבולים בצורה משמעותית.

 


כבש את אירופה, והמשיך מזרחה (באדיבות מו"פ צפון)

 

בחודשים האחרונים שותפה שאלתיאל במחקר, עם ד"ר אלי הררי ממכון וולקני ושאול גרף ממו"פ צפון, בנסיון למצוא דרך כלשהי שתסייע לחקלאים להתמודד עם המזיק החדש והפעלתן.  החוקרים משתפים פעולה עם משרד החקלאות ועם חברת "ביו בי", מקיבוץ שדה אליהו, המתמחים במציאת "אויבים טבעיים" שיכולים להילחם במזיקים. את ממצאי המחקר הראשוני שלהם, הם יציגו מחר (ה') בכנס של החברה האנטומולוגיה בישראל במכון וולקני בבית דגן.

 

הזמן פועל לרעתנו

מרגע שהתגלה העש בישראל, ידעו החוקרים שהזמן פועל לרעתנו והזמן למציאת פתרון קצר מאוד. הסיבה אינה רק קצב ההתפשטות המסחרר שלו - שהופך אותו לשיאן עולמי - אלא גם בגלל קצב ההתרבות שלו. טוטה אבסולוטה מתרבה בקצב שמאפשר לו להעמיד 13 דורות בכל שנה. "העש הזה לא נח. הוא היפראקטיבי, כמעט נוירוטי. אין לו תקופות רדומות כמו למזיקים אחרים", מסבירה שאלתיאל.

 

ואם כל זה לא מספיק, הרי שמדובר במזיק שנע בקלות ממקום למקום ואינו נתרע מתנאים אקלימיים קיצוניים. ד"ר אלי הררי ציינה במחקרה כי "הוא יכול להגיע באמצעות הרוח, באמצעות אנשים, או על משלוחי מזון, והוא פעיל בטווח רחב של חום וקור. מ-9 מעלות צלזיוס ועד 35 מעלות". התנאים הללו לא משאירים לחוקרים ברירה אלא למהר ולמצוא אמצעי כלשהו נגד העש הפעלתן.

  

הריסוס לא עזר והשדות ננטשו  

עד לפני ארבע שנים נתפס הטוטה כבעיה אזורית של חקלאי דרום אמריקה. חקלאים ביבשת הלטינית ניסו כבר 30 שנה להתמודד איתו בכל אמצעי שעמד לרשותם. מדינות המערב, לעומת זאת, העדיפו להדחיק את הבעיה ולהתמקד בחסימת המעבר של העש אל גבולותיהם.

 


חקלאים נטשו את השדות. נזקי הטוטה (צילום באדיבות מו"פ צפון)

 

"כשהטוטה הגיע לספרד ולצפון אפריקה, חקלאים נכנסו ללחץ והתחילו להגביר את כמות הריסוסים, עד כדי שימוש בכמות משולשת ומרובעת של מהכמות הרגילה של חומרי הדברה", הסבירה שאלתיאל.

 

לרוע המזל, התוצאה היתה דווקא הפוכה: ההדברה המוגברת גרמה לנזקים סביבתיים קשים וגם עלתה הרבה מאוד כסף לחקלאים, אך הטוטה דווקא התחזקה ופיתחה עמידות נגד הריסוסים.

 

בלוב למשל, חקלאים רבים הרימו ידיים ונטשו חלקות גידול; במרוקו השוק הגיב בדרמטיות למצב והציבור נאלץ לשלם את המחיר. "היו תקופות שמחיר העגבניות במרוקו הגיע לשני אורו לקילו. במדינה שבה מרבית הציבור אינו יכול לעמוד במחירים כאלה מדובר בעניין דרמטי, מה גם שהעגבניה שם היא מרכיב מרכזי בכל תבשיל", אמרה שאלתיאל.

 

המצב בישראל, אגב, איננו רחוק כל כך. מגדלי עגבניות בגליל המערבי מדווחים כבר שהגיעו לסף הכדאיות הכלכלית מבחינת כמות הריסוסים (כלומר שעלות הריסוס גבוהה לעומת המחיר שהם מקבלים תמורת היבולים - י.ד). בנוסף, לכמות רבה של ריסוסים יש השפעות סביבתיות ואחרות בעלות אופי מצטבר.   

 

"להילחם עם מוח, לא בכוח" 

אז מה אפשר בכל זאת לעשות כדי להילחם בעש הזה? "כנגד הטוטה עדיף לפעול עם מוח ולא בכוח - כלומר בעוד ועוד חומרי הדברה", משיבה שאלתיאל. במונחים מעשיים, הכוונה היא לשינוי באופן גידול העגבניות - משטחים פתוחים לגידול בחממות סגורות, החקלאים נדרשים להשקיע מאמץ ולהקפיד שהחממות אטומות, בלי חורים במעטפת, ולוודא שאף אדם שנכנס לחממה אינו נושא עליו את העש.

 

אך זוהי פעילות מונעת; במקביל יש עדיין צורך בהדברה של העש - אך לא בעזרת חומרים כימיים כי אם בעזרת אויביו הטבעיים. בחברת "ביו בי" מקיבוץ שדה אליהו מצאו אויב טבעי שכזה - פשפש שחי בישראל כבר שנים רבות. "המחקר רק בתחילתו ולכן אין עדיין תוצאות חד משמעיות, אבל דבר אחד ברור - רק מודל משולב שבו אין שימוש בהדברה יוכל לסייע", מסכמת שאלתיאל.

 

המאבק נגד הטוטה הוא משל - מציאותי וכואב - אודות האופי הגלובלי של מפגעים אקולוגיים, שאינם מכירים בגבולות מדיניים ובמקרה הזה - אפילו מוצאים דרך לעבור גבולות גיאוגרפיים. יש במאבק הזה גם נמשל חשוב: חרק קטן שמסוגל לחולל נזק סביבתי עצום הצליח לאלץ את החוקרים הישראלים למצוא פתרון סביבתי וירוק, לגבש התנהלות חכמה יותר שתפחית בסופו של דבר את כמות החומרים הכימיים בסביבה, וגם תהיה יעילה יותר כנגד מזיקים.


לכתבה באתר ynet

Comments