השותלים: בקרן קיימת נערכים לעונת הנטיעות

פורסם: 17 בינו׳ 2010, 6:56 על ידי: Sustainability Org
מאת עדי חשמונאי, פורסם בתאריך: 13/1/2010
 
רגע לפני ט"ו בשבט, בקרן קיימת לישראל מסמנים יעד שאפתני: נטיעת שבעה מיליון עצים חדשים במהלך עשר השנים הקרובות. בקק"ל מסבירים כי מעבר לרצון לטפח ולפתח אתרי בילוי וטיול, העצים הם הנשק הכי טוב שלנו במלחמה על איכות הסביבה.
 
בעוד קצת יותר משבועיים נחגוג את ראש השנה לאילנות. אם הם רק יכלו לדבר, אולי היו מספרים לנו סיפור על יערות קרן קיימת לישראל, שקצת השתנו להם בינתיים. ואנחנו אולי היינו מבינים שהסיפור הזה מגולל בתוכו גם את סיפור קורותיה של המדינה, החל מרכישת "דונם ועוד דונם" ; דרך קיבוץ הגלויות, שפע המלחמות ומשברי המים לדורותיהם; וכלה בהשתתפות קק"ל במאמץ לעצור את התחממות כדור הארץ.

"בימים הראשונים של המדינה הרבה מאוד מהיערנים של קק"ל עלו לארץ מאירופה", מספרת ד"ר אור קרסין, חברת דירקטוריון קק"ל ומומחית למדיניות סביבתית. "מי שרצה להצטרף לקק"ל נשלח ללמוד באירופה, שם ניטעו יערות אורנים כי זה היה עץ מסחרי מועדף בתעשיית מוצרי העץ. היערנים שחזרו משם למדו שהאורן הוא עץ עמיד והאמינו שיתאים לאקלים הקשה של ישראל". למרות התדמית הצברית, גם האקליפטוס עשה עלייה לישראל מגלות אחרת - מאוסטרליה הרחוקה. העץ הזה קושר את עצמו לאחד הסיפורים המלהיבים ביותר בהיסטוריה הישראלית - הסיפור של אלי כהן.

כהן, שהיה האיש שלנו בדמשק, התקרב לצמרת השלטון הסורית ושכנע את הקצינים הבכירים של הצבא לנטוע עצי אקליפטוס, כדי להקל על החיילים הנאלצים לעמוד כל היום בשמש הקופחת של רמת הגולן. העץ לא היה אופייני לצמחייה של רמת הגולן, ונטיעתו במוצבים שבהם הוצבו החיילים הסורים עזרה לסמן את המטרות העתידיות לטייסי חיל האוויר הישראלי, שלימים הפגיזו את המוצבים בימי מלחמת ששת הימים.

צילום: ארכיון קק''ל
יער בארי צילום: ארכיון קק''ל
אין מטר במדינה שאפשר להגיד שהוא טבעי

מאז עברו שנים, וגם לא מעט מלחמות, שבמהלכן סבלו התושבים וגם העצים. במלחמת לבנון השנייה המטיר החיזבאללה אלפי קטיושות על הגליל העליון. כתוצאה מכך נחרבו 750 אלף עצים וחורש טבעי ששטחו לא פחות מ-12 אלף דונם. לקחים רבים הופקו מהמלחמה ההיא - גם בקק"ל. בין היתר, השתדלו בארגון לנטוע באזור עצים נוספים חוץ מהאורן, שמכיל חומרים מזרזי בעירה.

"בגליל ובעמקים אנחנו מנסים לנטוע בשנים האחרונות את ארז הלבנון", אומרת ד"ר קרסין. "העץ הזה הוא מקומי, אבל בתקופת האימפריה הטורקית הוא פשוט נמחק מארץ ישראל. בחידוש יער בירייה אחרי השרפות, למשל, נעשו הרבה מאוד נטיעות של ארז הלבנון. עם זאת מדובר בעץ מאוד עדין שזקוק להרבה מאוד מים, ובעיקר לאדמה עמוקה שלא נמצאת בשפע בארץ".

אבל זה לא השינוי היחידי שיזמו באגף הייעור של קק"ל ובמשתלות הארגון, שמהוות עתודה לנטיעה ביערות. על פי נתונים, ירד אחוז המחטניים (אורנים) משמעותית, ואת מקומם תפסו מיני חורש טבעי, רחבי עלים, ואקליפטוסים. "למעשה אין מטר במדינה שאפשר להגיד שהוא טבעי", אומר איציק משה, סגן מנהל מרחב

הנגב בקק"ל. "כל הירוק שאנחנו רואים בארץ עוצב על ידי האדם. לדוגמה, הערבה היום מיוערת באופן לא טבעי - הרבה יותר מאזור באר שבע ,שהוא עשיר יותר במשקעים. מי שבעצם גרמו למציאות הזאת הם הטורקים, שגדעו כאן יערות בלי הכרה. אפילו את עצי אלון התבור, שבעבר נראו אפילו באזור הירקון במרכז הארץ, מוצאים היום רק פה ושם באזור פרדס חנה וחדרה".

אבל, למרות התמונה העגומה, נוקטים בקק"ל גישה של עשייה. האנשים בארגון לא מקלים ראש, ובין היתר מנסים למצוא פתרון לבעיית המדבור בדרום, וכן לבלימת התחממות כדור הארץ. לאחרונה אף החל הארגון לחלוק את הידע הרב שצבר עם מדינות אחרות, שמבקשות לבלום את ההתחממות בארצותיהן.

"עצים הם האמצעי הטבעי הראשון במעלה לקיבוע (קליטה) של פחמן מהאטמוספרה, וזה בנוסף לאמצעים תעשייתיים למזעור פליטות", מסבירה ד"ר קרסין. "שני הגורמים העיקריים לפליטת הפחמן הגורם להתחממות הם הפקת אנרגיה ותחבורה. היות שקק"ל לוקחת ברצינות את האחריות שיש לה, גם כיערן הלאומי וגם כגורם הפועל לשינוי האקלים, היא מתאמצת להגביר את הנטיעות ברחבי הארץ".
צילום: קק''ל
אקליפטוס צילום: קק''ל
מפורסמים בעולם

בקק"ל מסבירים שבגלל מיקומה הגיאוגרפי של ישראל על גבול המדבר, באזור המוגדר כצחיח למחצה, פיתח הארגון ידע עצום בתחום חקלאות במדבר. בנוסף, מתמצאים בארגון בייעור אזורים מדבריים למחצה ושימור קרקע. כך למשל, פרצו בקק"ל דרך בתחום הייעור, כשנטעו את יער יתיר שבצפון הנגב.

"יער יתיר הוא היער הגדול בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה", מסבירה ד"ר קרסין. "היער ממוקם על ספר המדבר, והוא למעשה עוצר את המדבר. כל מה שיש אחרי יער יתיר זה ממש מדבר. לפני שקק"ל נטעה את יתיר, היה מוסכם בעולם שלא ניתן לנטוע יער באזור שיורדים בו פחות מ-600 מ"מ, ויתיר ניטע באזור של 250 מ"מ גשם. אז אנחנו מדברים על פחות ממחצית מהכמות.

מסתבר שהעקשנות של קק"ל השתלמה, והיום נהנים גורמים רבים מיתרונותיו. על פי מחקרים של קק"ל, עזר היער לשפר את המגוון האקולוגי ואת מגוון המינים באזור. ועכשיו הוא גם משמש כמודל לחיקוי בעול לם. ד"ר קרסין הייתה נציגת קק"ל במשלחת הישראלית שנשלחה לוועידת האקלים בקול פנהגן לפני כחודש.

"חלק מהפעילות שלנו בקופנהגן הייתה להציג את המודל של יתיר שהופך למפורסם בעולם", אומרת ד"ר קרסין. "קיבלנו לא מעט פניות ממדינות אפריקה, גם ממי שאחראי על הייעור. היום אנחנו משתפים פעולה עם סין, שנאבקת במדבריות גדולות יותר מכל שטח ישראל. אבל בעצם הבעיה המחריפה הזאת נוגעת לרוב מדינות העולם".

איציק משה מסביר את התהליך: "כדי לעצור את המדבור התחלנו לנטוע באזורים דלי המשקעים בוסתנים. זה קרה אחרי שגילינו שבאזורים שבהם יש אדמת לס קשה מאוד לנטוע עצי אורן. התחלנו להתאים את העצים לבתי הגידול שלהם. ככה הצלחנו גם להדרים לאזורים שהם דלי משקעים עוד יותר, והיום אנחנו מצליחים לייער אזורים גשומים פחות ופחות. בנוסף פיתחנו שיטות מתקדמות שלמעשה מבוססות על השיטות של אבות אבותינו לאסיפת מי נגר: במקום שהמים יגרמו לפגיעה במשאב הקרקע, אנל חנו תופסים ומווסתים אותם ואז מחדירים אותם לקרקע באותן שיטות קדומות, רק עם ידע וטכנולוגיה מתקדמת. בשלב הבא אנחנו אוגרים את המים באיים מלאכותיים, ועל ידי כך יוצרים עוד חגורות ירק סביב אזול רים מיושבים. איסוף מי הנגר מנצל גם באופן מלא את מי הגשמים בלי שנצטרך להשתמש בטיפה אחת ממי התהום".

כך החלה קק"ל לצבוע את הנופים הדרומיים דלי המשקעים גם בעצים צפוניים, כמו שיזף, חרוב ואקליפטוס. מהיערות החדשים נהנים גם חקלאי האזור, שמשתמשים בהם כאזורי "מרעה" לדבורים - אזורי פריחה עם פוטנציאל צוף. בנוסף, בזכות העשרת אזורי איסוף מי הנגר בצומח עשבוני נהנים גם רועי הצאן משטחי מרעה לעשרות אלפי הכבשים והעזים שהם מוציאים למרעה.

גלישה ירוקה
לקראת ט"ו בשבט הקרב, הכריזה קק"ל כי בעשר השנים הקרובות יינטעו בישראל 7 מיל ליון עצים - עץ לכל אזרח - במטרה להיאבק בתופעת ההתחממות הגלובלית. בנוסף, הועל לה לאתר של קק"ל "פחמנומטר", וכל אזרח מוזמן להיכנס ולקבל תחשיב לפליטת הפחמן שהוא מייצר בשנה על ידי שימוש בחשמל וברכב. בהתאם לכך, מקבל כל אחד תחשיב המציין כמה עצים עליו לשתול כדי לפצות על כמות הפחמן שהוא תורם לכדור הארץ. "ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה יש היום יותר עצים מאשר לפני 100 שנה", מסכם אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל.

"בשנת 1901, שנת היווסדה של קק"ל, היו בארץ 14 אלף דונם יער בלבד. בשנת 1942 היו בארץ 35 אלף דונם יער נטוע, בשנת 1980 היו בארץ 556,400 דונם יער נטוע. כיום, סך כל השטח המיוער במדינה הוא 855,663 דונם . עד היום נטעה קק"ל יותר מ-240 מיליון עצים והקימה כ-300 יערות בישראל ובכללם למל עלה מעשרה יערות קהילתיים ".
 
Comments