התקווה נגוזה: הדיונה האחרונה בערבה תיהרס

נשלח 16 ביוני 2011, 12:46 על ידי Sustainability Org
מלונות במקום דיונות: למרות דיווחים בכלי התקשורת כי יבחנו חלופות לכריית חול מהדיונה האחרונה בערבה עבור תעשיית הבנייה באילת, מינהל מקרקעי ישראל מסר ל-ynet כי הכרייה תתבצע כמתוכנן. אדם טבע ודין: "זה פתרון קצר טווח - החולות יספיקו לשנים בודדות בלבד"
 יעל דראל
פורסם: 16.06.11, 12:20

למרות פרסומים אודות כוונת מינהל מקרקעי ישראל לבחון חלופות למכרז בחולות סמר, מבדיקת ynet עולה כי כריית החול בדיונה האחרונה בערבה - תתבצע כמתוכנן. במינהל מקרקעי ישראל אישרו את הדברים ומסרו בשיחה עם ynet, כי "הנושא נבדק מול משרד התשתיות, ואין כל חלופה ראויה לחול בחולות סמר. העבודה לביצוע הכרייה תימשך כרגיל".

 

דעה

כמה עולה חול מסמר, וכמה יעלה לשמור על הדיונה? / דוד לרר

כבר היום משנעים חול לאילת ממישור רותם. זה אמנם עולה קצת יותר כסף אך ברור שעתיד הבנייה בעיר אינו תלוי בדיונות ואפשר להציל את המערכת האקולוגית סביבה. אז כמה יעלה לשמור עליה - והאם בכלל יש לזה מחיר?
לכתבה המלאה

במכתב ששלח בימים האחרונים השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן לעמותת אדם טבע ודין, ציין השר כי לאחרונה קיים פגישה בנושא עם מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי וכי "בפגישה סוכם כי המינהל יבחן אפשרות להקפיא את עבודתו של הזוכה במכרז וכן את החלופות לכריית חול באילת".

 

כריית החול באזור סמר נועדה לתעשיית הבנייה באזור אילת. מי שמוביל מזה זמן ארוך את המאבק נגד תוכנית הכרייה הם ארגוני הסביבה, בהם החברה להגנת הטבע, עמותת "אדם, טבע ודין", סבב"ע והתנועה הירוקה.  

 

המינהל: האתר המתאים ביותר באזור

גוש החולות באזור סמר השתרע בעבר על פני 11 קמ"ר, אך כיום, עקב כרייה אגרסיבית, זיהום תעשייתי והתרחבות שטחי חקלאות, נותרו רק 2.3 קמ"ר. בנוסף, מחלקם הדרומי של החולות נותר שטח קטן עוד יותר, של כ-0.7 קמ"ר בלבד. החלק הדרומי מחולק כיום לחמש חלקות שוות. בחלקות א' ו-ב' הסתיימה הכרייה, אולם מינהל מקרקעי ישראל הוציא מכרז על המשך הכרייה לחלקות ג' וד'.

 

במינהל מקרקעי ישראל מציינים כי שטח הכרייה יתבצע על כ-15% בלבד מסך הדיונה ורק שיפוליה הנמוכים. לדבריהם, "האתר שנועד לכרייה נבחר על ידי משרד התשתיות והמינהל, לאחר בחינת חלופות אחרות ונמצא כמתאים ביותר לשמש את משק הבנייה והסלילה".

 

במינהל הסבירו בעבר, כי משק הבנייה והסלילה באיזור אילת והערבה הדרומית פועל מזה זמן ללא אספקת חול מאתר מאושר ומוסדר, וכי כתוצאה מכך גברה מכת גניבות החול מאתרים שונים באזור, תופעה שגרמה למפגע סביבתי ונופי ולעבריינות כלכלית. עוד ציינו במינהל, כי האתר הקרוב ביותר של חול "חוקי" נמצא במישור-רותם, "דבר המייקר מאד את עלות החול לצרכנים בשל הצורך לשנע אותו ממרחק... ומוסיף ל'אטרקטיביות' של חיפוש אחר 'פתרונות מקומיים'".

 

אדם טבע ודין: התנהלות בריונית; יש חלופות

בעמותת אדם טבע ודין ציינו בהקשר זה, כי החול שייכרה מהדיונה יספק את צורכי תעשיית הבנייה באזור למשך שנים בודדות בלבד. עוד הדגישו, כי יש מספר חלופות אפשרויות לחול, האחת מהן היא חציבת עומק בחלקות שכבר נכרו בחולות סמר והאחרת היא שימוש בחול מתוך ערימות החומר הטפל בתמנע, שם נותרו מיליוני טון חומר גלם כתוצאה מכריית הנחושת ההיסטורית באזור. לאחרונה ביצעה היחידה הסביבתית האזורית באמצעות המכון הישראלי לקרמיקה וסיליקטים, בדיקת היתכנות ראשונית בנושא, שמצא כי קיימת היתכנות לשימוש בחומר.

מנכ"ל העמותה, עו"ד עמית ברכה, מסר בתגובה לידיעה, כי "התעלמות מינהל מקרקעי ישראל מעמדתו הברורה והנחרצת של השר להגנת הסביבה, לפיה יש להבטיח את שימורם של החולות, מעידה על התנהלותם הביריונית של מי שאמורים להיות נאמני הקרקעות של אזרחי מדינת ישראל. טענת מנהל מקרקעי ישראל כי אין חלופות אחרות מלבד כרייה בחולות סמר מוכיחה שוב כיצד המינהל מזלזל בעקביות באוצרות הטבע של מדינת ישראל ואינו חושש לעשות בהם שימוש בזבזני כנגד האינטרס הציבורי.


"חשוב להבין כי דיונת סמר אינה מהווה מקור משמעותי לחומר גלם. הדיונה יכולה לספק את צרכי משק הבנייה לשנים בודדות בלבד, אך לאחר שחול הדיונות ייגמר והדיונה האחרונה בערבה תיחרב, יצטרכו הרשויות למצוא פתרון אחר עבור משק הבנייה באילת. כלומר, ייאלצו לשנע חול מדימונה ולעשות שימוש בחול מחצבה, כפי שנעשה כיום. ועל כן לא ברור מה ההיגיון שמנחה את המינהל לבחור בפתרון כה קצר טווח הכרוך בנזק סביבתי כה גדול".

לכתבה באתר ynet
Comments